יום ראשון, 17 בספטמבר 2006

סטו וייבל בארץ האמזוגלים


הפגישה עם סטו נערכה באמצע השבוע שעבר כשעוד היינו בסיאטל,מאז היו לנו עוד שלוש פגישות בסיאטל שכבר עלו לבלוג ועוד ארבע פגישות בוושינגטון שיעלו בקרוב ,אבל לא הצלחנו למצוא את הזמן להשלמת סיכום הפגישה עם סטו. הפגישה איתו הייתה ארוכה ומלאה במידע ובתובנות חשובות.

סטו נחשב על ידי כל מי שפגשנו ועוסק במידענות ככוהן הגדול של המטה דטה. בעשר השנים האחרונות הוא עמד בראש האגודה שיצרה את הדבלין קור,תקן המטה דטה החשוב והמוביל בעולם. מבין הפגישות שעברנו מאז תחילת הביקור שנינו חשנו שהפגישה עם סטו הייתה מהחשובות ביותר ומאירת עיניים. במיוחד בכל מה שקשור ל"תנועת היבשות" המתחוללת לנגד עיננו בכל מה שקשור ל מתח ספריות מול העולם הוובי הפתוח. סטו הוא איש שיחה מלבב נטול פוזות,מלא הומור ונכונות לשיתוף.סטו עובד למעלה מ20 שנה ב
OCLC
ועוסק בנושאי דיגיטציה כבר 15 שנה באינטנסיביות רבה. השנה הוא בשנת מחקר באוניברסיטת וושינגטון ומעיד על עצמו שכאשר יחזור למקום עבודתו הוא מעוניין בשינוי ,הוא חש שהתחום בו עסק עד כה הגיע לידי מיצוי גם ברמה האישית וגם הכללית.
תחום המחקר הנוכחי שלו הוא
identifiers
כלים לזיהוי אתר על ידי תוכנו כך,שאם כתובתו משתנה הקישורים אליו מתעדכנים אוטומטית.
תקופת השהות שלו בסיאטל הרחק מהעבודה המידענית השוטפת מאפשרת לו להתבונן על נושא המטה דטה בריחוק מסויים ולבחון תהליכים יותר בגדול. אחת הנושאים שהוא רואה בדרך שונה מכפי שראה בעבר הוא נושא ה
Web2.0
והשלכותיה על מה שהוא מכנה .
LIB2.0
התנועה הזו נראית לו עכשיו משמעותית וחשובה והוא מרגיש שחשוב ללמוד את הנושא.
לדעתו תנועה זו חושפת ומדגישה באופן ברור מאוד את האתגר הגדול של ארגון המידע ברשת – יצירת הקשר בין יחידות התוכן השונות.


ה"אמזוגלים" והספרנים
באופן כללי יש משהו מרשים מאוד ביכולת של סטו לבחון באופן ביקורתי את נושא המידענות המטה דטה ובכלל את מקומן של הספריות לנוכח התנועה שהוא מכנה ה"אמזוגל" האתרים המבשרים גישה חדשה של ארגון הידע ואחזורו גוגל,יאהו אמזון ועוד.
הוא בוחן את העולם החדש ללא עוינות אך בחשש ומציע הבחנות מאירות עיניים:
מדובר בתנועה המביאה רווח גדול לעולם ומאיימת על הצדקת הקיום של עולם המידענות הקלאסי .
פרוייקט הספרים של גוגל מעורר בו השתאות וחשש כי גוגל נעים מהר מאוד ויוצרים עובדות בקנה מידה עולמי והיסטורי שטח,בעלויות נמוכות בהרבה מאלה שגוף כמו ה
OCLC
יכול ליצור. החשש קיים כי גוגל כמו אמזון מונעים בסופו של דבר על ידי מודלים כלכליים ומודלים כלכליים מטיבם נוטים להשתנות. היום גוגל מאפשרת גישה לספרים הסרוקים, מחר מישהו בגוגל עשוי להחליט להפוך את הפרויקט לפרויקט בתשלום,או לגנוז אותו בגלל שיקולי רווחיות .
קיומם של כוחות חזקים ומהירים כל כך מחייבים את הספריות ואת הספרנים לברר לעצמם במה יחודם,מה מצדיק את המשך קיומם בעידן הזה?
העולם הזה מגיב לשינוי אבל באיטיות רבה, לקח לאו. סי.אל.סי הרבה מדי זמן להסכים לכך שרישומי הקטלוג "שלהם" יופיעו בחינם באתר פתוח ברשת.
עולם הספריות המסורתי הולך ושוקע גם בהיבטים אחרים. מתוך האוסף הכולל של כל אחת מהספריות יש אחוז קטן מאוד של ספרים שיוצא מהם החוצה להשאלה. תרבות ההשאלה הולכת ופוחתת, מדובר במהלך מסורבל בעוד שבעולם האמזוגלים מתפתחת תרבות השאלה אחרת. מדוע שספריות לא ישלחו ספרים בדואר למנויים שלהם כפי ששירותי וידאו ברשת נוסח נט פלקס עושים?
סטו סבור שבשנים הקרובות יתברר אם אנחנו עדים למהלך של ברירה טבעית בו כוחות חדשים מותאמים יותר דוחקים את הדינוזאורים הישנים,או שהספריות הדיגיטליות והפיסיות יעברו תהליך של שידוד מערכות שיחדד את ייחודן של כ"א במערכת.
סטו סבור שהייחוד הזה מצוי בין השאר ביציבות ובאחריות של עולם הספריות לאחזור המידע והעמדתו פתוח לשירות הציבור מול חוסר המחוייבות של האמזוגלים שיעשו את מה שהמודלים העסקיים ימצאו לנכון בכל רגע נתון.הכתובת של ספר המקוטלג
בworldcat.org -
הייצוג הובי של ה או.סי.אל.סי קבועה ,יציבה לא מונעת משיקולים עסקיים ותשאר כזאת.ולכן מבחינת סיכון וראייה של טווח ארוך נכון יותר לקטלג שם ספרים.
סטו, לא חושב שהייחוד של הקיטלוג הבין ספרייתי הוא בפירוט הקיטלוג ובאיכותו בהשוואה למה שקורה במנועי החיפוש. בעינו צקצוקי הדייקנות האלה הם הבל ,יש חומר ותוצאות לא פחות טובות ברשת הגדולה. והדיוק במידע המלווה לא בהכרח משנה.
האתגר שבהקשר וכוחו של הרכיב החברתי כיוצר ידע הקשרים ותנועה
האתגר הגדול לדעת סטו בעולם המידע שלנו נוגע ל"הקשר". גוגל יוצר את האגרגציה אבל לא נותן את ההקשר. אם נחפש למשל בגוגל את המילה ונוס נקבל אוסף עצום של תוצאות חיפוש מהדמות המיתולוגית דרך ,אמנות, אסטרונומיה, אסטרולוגיה ועבור דרך מכוני יופי ,אתרי סקס חנויות הלבשה ובשמים. כאשר אנחנו מחפשים משהו אנחנו מחפשים אותו בתוך עולם מסויים של הקשר. יש הקשרים פשוטים שהשפה יוצרת כמו למשל המילה "תלמיד" קשורה לצירוף " בית הספר" ,והנתון הזה צריך להשפיע על תוצאות החיפוש ועל האלגוריתמים המביאים אותן. יש הקשרים פשוטים הקושרים את החיפוש לתחום דעת או לנושא מוגדר ויש מורבים יותר שתלויים בנסיבות מורכבות יותר למשל חברתיות – היסטוריות , המילה "פרץ" קשורה למילה "אולמרט" וכדומה. הרשת בעזרת ציבור המשתמשים יוצרת עולם חדש של הקשרים בין מילים,ובין גושי טקסטים גדולים לבין עצמם.
אמזון היא דוגמה טובה -ברכיב המעניין שלה המציע ספר נוסף (מי שקנה את הספר הזה מצא עניין גם ספר הזה) נותנים שירות ייחודי למי שבוחר ספר מסוים (אם אהבת את פינוקיו נסה כיפה אדומה) הרכיב הזה מציע הקשר,חדש שאינו שטוח ומובן מאיליו. גם ביקורות הספרים שגולשים כותבים באמזון על ספרים שקראו מתגלה כסוג מידע ייחודי(מקורי) ובעל ערך חשוב בהגברת מכירות וביצירת הקשר חשוב היכול מאוד לסייע בשיטוט ברשת.
סטטיסטיקות של "דפוסי חיפוש"- צירופים הבאים לעיתים תכופות זה בצד זה הם סוג נוסף של הקשר וכך גם לינקים בין פריטים (לינק מהבלוג שלנו לבלוג של סטו יכול ללמד שאנחנו עוסקים בתחומים קשורים) כל ההקשרים האלה כאשר הם באים תוך מבט רחב על כמות פריטים גדולה ומבוססים על תנועת משתמשים ערה יוצרים מידע מלווה (ממש מטה-דטה ייחודי ואוטומטי מנקודת מבט של ניהול האתר) חזק ואפקטיבי לכל פריט שנבקש.
סטו סבור שהאתגר במאגרי העתיד טמון בפיתוח של המנגנונים אינטראקטיביים שכאלה,שיוצרים תוכן ייחודי ואיכותי ע"י המשתמשים ובחציבת במידע מהם והשבחת ההקשרים במאגר. במיוחד הוא מתלהב ממנגנון הביקורות על ספרים של אמזון .גולשים כותבים שם ביקורות על ספרים מרצונם החופשי,לעיתים כאשר גולש מסומן באמזןן ככותב ביקורות אינטנסיבי או פופולרי הוא מקבל עותק של ספר חדש ומתבקש לכתוב עליו,שוב ללא תמורה. אנשים מרבים לעשות את הפעילות הזו (משיקולים של רצון לשתף,לקבל קרדיט,יוקרה,חשיפה וכן הלאה) כותבי הביקורות לא נדרשים לכתוב ביקורת חיובית או שלילית אלא פשוט לכתוב ביקורת. והניסיון של אמזון מראה שספרים שיש עליהם ביקורת כתובה נמכרים יותר בשיעור ניכר.
לדעתו יש מקום לשפר גם את המנגנון הזה. יש להתייחס לחוות הדעת של הגולשים כנתונים מ"סדר ראשון" ולא כחומר משני- לייצר אותם במרחב אוניברסלי ,לאו דווקא בחנות של אמזון,לתת לדפי הביקורת זהות מובחנת,כתובת אינטרנט ברורה וקבוע שאפשר להפנות אליה ולתת קרדיט לכותב, כך שהביקורת תוכל לשרוד כחומר מחוץ להקשר של חנות הספרים או הספר הספציפי. לדעת סטו תפקידו העתידי של כל ספרן ראוי שיהיה לייצר רשימות ביקורת כאלה. ההולמות את הייעוד יצירת ביקורות יפנה לא לרכישת הספר באמזון אלא קודם לספר בוורלדקט וכאופציה נוספת
מטה דטה
כאמור, סטו עבר שינוי ביחסו למטה דטה וסבור שיש מקום רב להגמשה של הנושא ולצריכה נבונה שלו. את החשיבות הגדולה הוא מוצא בכך יש שיח וחשיבה סביב הנושא ופחות בהצמדות נוקשה לתקן מסוים.
בעולם המידענות הייתה התלהבות רבה מנושא המטה דטה בהתחלה,התלהבות זו היתרגמה לכמעט דת בנושא ולהשקעת משאבים רבים ביצירת המטה דטה.(בספריית הקונגרס עלות ההשקעה לכותר בתחום זה מגיעה ל100$ לספר). בשלב הבא עולם המידע נחשף לאינדקסים ולאלגוריתמים רבי העוצמה שמייצרות חברות כמו גוגל. בעקבות זאת התחיל טרנד של הספדים למטה דטה המסורתית המכילה אין סוף שדות שלאף אחד אין עניין בהם. בימים אלה יש חזרה מתונה לזיהוי אותם התחומים בהם המטה דטה חסר תחליף – כמו למשל יצירת ההקשר לחבילות המידע. כמו כן חשוב שיהיה סטנדרט כל שהוא גם לתוכן פתוח לחלוטין.
כולם מבינים ששם המשחק הוא יעילות קרי מפתוח מהיר וזול שיספק את הסחורה ההכרחית. מכאן שיש שאיפה חזקה לשימוש במנגנונים אוטומטיים ליצירת מטה דטה,ויש מקום לפתיחות כלפי יצירת מטה דטה על ידי גולשים באמצעות תגים ובאמצעים אחרים. במאגרים הכוללים תמונות השאיפה שהמפתוח יעשה בידי היצר - בידי מי שצילם את התמונות. מפתוח כזה יכול להיות בעל ערך רב בהרבה ממפתוח בידי מידען. בבנייה של מאגר תמונות מומלץ להשאיר מקום פתוח לתוספת מידע בידי גולשים שיכול להיות בעל ערך עצום.(אם האיש שמצולם בתמונה הוא סבא שלי רק אני אוכל לנדב את המידע הזה.)
בגדול, אומר סטו, נראה ששלושה מקורות עיקריים שיאפשרו להביא מידע על הפריט ויהיה רצויי שילוו כל פריט , האינדוקס (מנועים), מטה דטה,ותקצירים/ביקורות קוראים. המרכיב הרביעי הוא ניתוח תנועת משתמשים והבאת המידע בפני הגולשים (מי שקרא את זה קרא גם את זה, מי שהדפיס את זה הדפיס גם את זה)
הדרך להתמודד עם מה שהוא מכנה
Spam meta data
הוא להבין את ההיגיון שמביא אנשים ליצור אותו ולבנות מנגנונים טכנולוגיים שיבלמו את המגמה.
מה שצריך לכוון את בניית המטה דטה הוא השימוש האנושי בתוכן אותו ממפתחים. במיוחד יש צורך בכך בכל מה שקשור לפריטים נטולי מלל – תמונות וכדומה.באופן כללי צריך לשקול טוב מה הצרכים המדוייקים,קשה ויקר לפתח מטה דטה חדש מההתחלה ועדיף להתחבר לתקנים קיימים. לא תמיד צריך להצמד לתקן אחד (כמו הדבלין קור) של מטה דטה,למשל אם תמונה נתונה בתוך ספר לעיתים הטקסט העוטף אותה יכול להיות המטה דטה.
בהקשר זה סטו ממליץ על אוסף התמונה האוסטרלי
pictures Australia
שיש בו מודל מצויין של מטה דטה לאוספי תמונות.
הסטנדרט המוביל למדיה כיום הוא ה
vra core
לאחרונה גדל מאוד השימוש בתקן
iptc
תקן של עולם העתונות לתמונות שסטו צופה שייקלט במעגלים רחבים.
מודלים עסקיים
אנו מצויים בעידן יוצא דופן מבחינת המודלים העסקיים שהוא טומן בחובו. הדגמים שמבשרים גופים כמו אמזון בתחום הספרים,נטפלקס בתחום הוידאו ואייטונס בתחום המוסיקה הם מהפכה של ממש.
מה שמאפיין את המודלים של העולם החדש הוא שהם יוצרים את הרושם שהם מציעים שירות ללא תשלום עם שיח חברתי ער,למרות שלאמיתו של דבר בסוף משלמים על משהו. האתגר הוא ליצור רושם כמה שיותר מקיף של חינמיות. הביטוי השגור שהשתמש בו הוא
Mobilizing the edge
מי שמתאר באופן ממצה את המהפכה הוא כריס אנדרסון בספרו
The long tail
מאז תחילת הביקור שלנו אנחנו קוראים ושומעים ללא הרף איזכורים של הביטוי הזה,ומתביישים לשאול במה מדובר. בפגישה עם סטו אזרנו אומץ ושאלנו במה המדובר ואחר כך רצנו לרכוש את הספר. גידי כרגע (אחרי יומיים של קריאה אינטנסיבית) בעמוד 6ויסביר את המושג באחד הפוסטים הבאים.
מוזיאונים וספריות
סטו מזהה פוטנציאל גדול בחיבור של עולם המוזיאונים והארכיונים לעולם הספריות. כיום מדובר שתי ספירות שונות,עם מוסכמות אחרות ותרבות עבודה שונה, בקנדה יש אחדות שנכפתה על הממשל בשתי המערכות האלה. סטו חושב שזה האתגר הבא של גופים כמו ה או.סי.אל. סי . הפיכת עולם הספרים ועולם האוספים המוזיאליים לעולם אחד. אחוד כזה יתן לעולם הספריות ייחוד שפרויקטים כמו הפרויקט של גוגל לא יוכלו לייצר. מהלך כזה גם יוכל למנף את המוזיאונים עצמם המחזיקים אוספים ספציפיים שגם אם הם מצויים באינטרנט הם שוכנים "בקרקעית האוקיינוס הדיגיטאלי" באזורים נידחים שהמנועים כמו זה של גוגל לא קוצרים מהם מידע ולכם לא מביאים אותו בפני הגולשים ..ואלה לא יודעים ולא משתמשים בהם. כמובן שגם בחזון הזה מנועי החיפוש שבאמצעותם נגיע למידע יהיו מנועי החיפוש הגדולים דוגמת גוגל. בהקשר זה סיפר סטו שהאו.סי.אל.סי רכש/ בלע/ התמזג עם ארגון קטן יחסית מקליפורניה בשם
Rlg
שיצר רשת ספרייתית דומה לאוסיאלסי ,שהתאפיינה באוספים מוזיאליים רבים בצד ספריות.
כוחות השוק על פי סטו
השחקנים הגדולים והמשמעותיים שסטו רואה בתחום הזה הם גוגל יאהו אמזון ומיקרוסופט.
סטו סבור שהפרסונליזציה הנעשית לגופים האלה בחלקה מדוייקת ובחלקה מוגזמת.
גוגל הם השחקן האהוד (עדיין) הם מושכים אליהם הרבה אנשים מוכשרים כי הם באמת רוצים לשנות את העולם והמסר הזה נקלט ומחלחל. האנשים בגוגל מונעים על ידי תשוקה לשינוי אבל אי אפשר לנהל לאורך זמן ארגון של 5000 עובדים ולשמור על מצב בו כולם מונעים על ידי תשוקה.גם הפחד שכל האנשים היצירתיים מגיעים לגוגל לא מבוסס,הם מושכים הרבה אנשים טובים,אבל עדיין יש הרבה טובים אחרים בחוץ.
. יש סכנה גדולה בכך שגוגל יחזיקו את כל החומר המודפס שבנמצא מהלך כזה יוצר ריכוז של כח רב מדי במקום אחד. היום גוגל עושים כמעט כל מה שהם רוצים כי אין להם מגבלה של כסף, זה לא יהיה המצב בעוד כמה שנים,הם לא מחוסנים בפני תהליכים טבעיים שעוברים על כל גוף עסקי ויעברו את אותם התהליכים שעברה מיקרוסופט.
יאהו דומים להם בכך אך יש בעבודה שלהם טון תכליתי יותר
מיקרוסופט הגוף שכולם אוהבים לשנוא מונע על ידי דחף לשלוט אך גם האמירה הזו דורשת הסתייגות חשובה שהרי אחוז ניכר מההון שמיקרוסופט מרוויחה עובר לקרן ביל ומלינדה גייטס ומושקע בחברה.
מיקרוסופט זיהה באיחור אופייני את הפוטנציאל שיש בפרוייקטי הספרים האלה והתחיל לפעול בדרכים "גוגליות" . במסגרת העניין שלהם בשוק הזה הם מנהלים דיאלוג עם האו סי אל סי ,השומרת על קשר עם כל השחקנים בזירה מצד אחד,וחוששת מהתחום הזה מצד שני. האוסיאלסי מבין שחלפו הימים שאפשר היה להביא קוראים לבניין הפיסי של הספריה שלך,וחלפו גם הימים שאפשר היה להביא קוראים לאתר האינטרנט שלך. הגולשים שוכנים במרחבי גוגל – יאהו והספרים של הספריה צריכים להגיע לשם אם הם רוצים להיות נקראים.
אמזון הוספדו במשך שנים כי הם הוציאו סכומים גדולים של כסף על כל לקוח. בסופו של דבר ההשקעה שלהם מסתמנת ככונה לטווח הארוך.
ההערכה של סטו שכל אחד מגופים הגדולים בשוק יצליח בסופו של דבר במה שהוא טוב בו.
אמזון יודעים למכור ולתת ללקוחות את מה שהם מחפשים,גוגל טובים בחיפוש יאהו מבינים את הלוגיקה של לקוחות צעירים- נוער וכדומה. וסביר להניח שהשוק יתחלק בדרך דומה,אלא אם כן יצוצו שחקנים חדשים – השינויים בשוק מהירים מאוד כפי שאפשר ללמוד מהמהירות שבה חממת האתרים האישיים מיי ספייס כבשה את מקומה ודחקה את מתחריה.
פרוייקט המול"ים
הפרוייקט שלנו כפי שהוצג לסטו במסמך שקרא לפני הפגישה נראה לו מעניין מאוד אך לא פשוט מבחינת המודל העסקי. המול"ים הם גוף מאוד שמרני והשמרנות שלהם מסוכנת להמשך הקיום שלהם. והוא צופה קשיים בעבודה מולם.
הנט ליבררי יצרו מודל שהמולי"ם אהבו – כל ספר מושאל או נמכר כמו ספר רגיל בספריה. המודל הזה לא מתאים לעידן של הרשת בו הלקוחות לא מחפשים ספרים שלמים אלא קטעי מידע . ולעיתים רחוקות מעוניינים להיות בעלים של החומרים.
אפשר ליצור מדרג של שימושים בספר : החל מציטוט או מציאת מראה מקום,דרך הורדת דפים ספורים,קריאה של הספר כאשר רק הדרגה האינטנסיבית ביותר כוללת רצון להיות בעליו של הספר. לא ברור מה האופק של הנט ליבררי שנרכשה על ידי האוסיאלסי ,נעשה שם קיצוץ דרסטי הכח האדם (כשליש) ועדיין לא ברור אם תשרוד בעתיד.
הרעיון של שלוב שכבות עם מדיה עשירה בתוך הספרים נראה לו נכון אבל מייקר מאוד את הטיפול בחומרים.
נקודות מרכזיות שיש לחתור אליהם כבסיס להצלחה:
- לגרום במהירות שהתוכן ייהפך לחלק מעולם של הלקוחות שלנו. יש לתת את התוכן כדי שהלקוחות יפגשו אותו במהירות ויפנימו שיש כאן משהו מיוחד –המטרה למתג את עצמנו כמקום אולטמטיבי שמשהו מיוחד קורה בו. (גוגל)
- להיראות חופשי עד כמה שאפשר סגירות= חיסול הפרויקט. הוא ישקע לקרקעית האוקיינוס הדיגיטאלי.
- לחפש מקורות שיהיו מחויבים להמשך הפרויקט ולא ינטשו אותו בשלבי ההמראה.
- להבנות על מערכות קיימות ועל שיתופי פעולה . למשל כמו עם או.סי.אל.סי. האירגון בנקודה קריטית שרוצה להטמיע פלטפורמה חדשה שהקמת אוספים
contentDM
ומעוניינים לספק שירות למדינות שאינן ארה"ב זו הזדמנות לשת"פ. הם מעוניינים באוספים יחודיים וכאלה שיש להם קשר עם אוספים קיימים. מעוניינים בקשרים בין מוזיאונים,ארכיונים וספריות.
-


המלצות
1. הבלוג של לורקן דמפסי ההוגה החשוב ביותר בתחום לדעת סטו (וגם הבוס וחבר שלו),עוסק רבות בחשיבה אסטרטגית בעולם הסיפריות.
2. Library things
פרוייקט המזמין אנשים לקטלג את הספרייה הביתית שלהם. התחיל כעבודה של אדם בודד משוגע לעניין שכולל מידע וקטלוג של ספריות פרטיות על יד אנשים פרטיים. כיום יש במאגר 5 מליון פריטים,והיקף כח האדם המפעיל את המאגר הכפיל את עצמו – עובדים שם כיום שני אנשים. למגר כח עצום ביצירת הקשרים בין ספרים ........
3. תקציר מאלף של כנס שהתקיים בפברואר 2006
Web Wise 2006 Inspiring Discovery - Unlocking Collections

conference Report

אין תגובות: