אן לאלי

מנהלת האוסף הדיגיטאלי של ספריית אוניברסיטת וושינגטון.
הספרייה מחזיקה (בנוסף לאוסף הספרים העצום שלה) את אחד המאגרים הגדולים בארצות הברית הכולל בעיקר תמונות אבל גם טקסטים בנושאים הנוגעים למורשת האמריקאית.
את אן פגשנו בפתח הספרייה המרשימה של אונב' וושינגטון. אן הובילה אותנו לסיור קצר בהיכלות המדהימים של הספרייה. לאחר שזכינו לראות את הספר הגדול ביותר בעולם המוצג באולם הכניסה ולאחר שהובלנו דרך מספר אולמות מדהימים מרוהטים בשולחנות עץ כבדים ובארונות ספרים מעוטרים בפיתוחי עץ. ולאחר שהתרשמנו מקימורי התקרות מחלונות ענק נישאים במרומי האולמות לאחר שחילצנו מספר קריאות התפעלות שהתקבלו בהבנה ע"י המארחת, התחילה הפגישה בחדרה של אן.


בין תרבות הספריות לתרבות הגוגלית
אן עצמה באה עם רקע בתחום המידענות והספרנות ומפרסמת מאמרים בנושא. הפגישה איתה הייתה מעניינת מאוד במיוחד בהקשר של המתח הקיים בין מה שאנחנו לומדים לזהות יותר ויותר כשתי ציביליזציות שמתנגשות – עולם המידענות הקלאסי הספרני, ועולם המידע החדש המונהג בידי מנועי החיפוש ובראשם גוגל.
הפגישה הייתה מרתקת כי דווקא במקום "הספרני" ביותר בו ביקרנו עד כה, הכי קרוב לרצפת הייצור המידענית, היה ברור יותר מכל שהתרבות הגוגלית מכחידה את עולם המידענות הקלאסי.
האוסף שלהם יושב באתר הספרייה ומקושר לספריות אחרות ובכל זאת רק 12% מהכניסות לאתר מגיעות מספריות. רוב הכניסות מגיעות ממנועי החיפוש.
לאן יש הרהורי כפירה במטה דטה הקלאסי, היא מתארת מידענים איתה היא עובדת שהגיעו למצב בו כתבו חוברת של 44 עמודים של מטה דטה לפריט אחד,עלות ממוצעת של כתיבת מטה דטה לפריטים מגיעה ל100 $ והיא מרגישה שהתפוקה לא מצדיקה את זה – הרבה מהמידע שכלול במטה דטה לא משרת אף אחד,ומצד שני חסר בו לעיתים מידע חשוב. לדעתה כתיבה של מטה דטה רזה שכולל שם מחבר, כותרת לפריט, מילות מפתח, פירוט בעלי זכויות ופסקת הערות מספיקה בהחלט.
היא מרגישה שהנתונים האלה בצד רכיבים אוטומטיים של יצירת מטה דטה יביאו לתוצאות מספקות. פריטי מדיה - עלה הצורך למפתוח ידני של פריטי מדיה בהעדר מידע טקסטואלי שמנועי החיפןש יכולים לאנדקס. בהקשר זה אן מציינת את ההתקדמות הרבה שחלה בנושא של עיבוד שפה טבעית,ושל עיבודי תמונה שמסייעים מאוד בעבודה אוטומטית כזו של יצירת מטה דטה.
אוניברסיטת קליפורניה האחראית לאוסף דיגיטלי גדול יצרה מקבצים של מילים הקשורות זו לזו מתוך המאגרים שלהם ובנתה אלגוריתמים ה"יודעים" לזהות הקשרים של מילים ולתת תוצאות בהתאם.
גם בכל מה שנוגע לחזון של רשת ספריות דיגיטליות ניכר כי המודל שיתוף המידע הספרייתי לא חסר מחסומים וליקויים. כך למשל היא סיפרה שהם נמנעים מלמפתח ולהעלות רישומים קטלוגיים ל
OCLC
בגלל שורה של חסרונות שיש במהלך כזה- ה
OCLC
מקבל את הרישומים מהם בחינם ואחר הופך להיות לבעל הזכויות עליהם. מצד שני אם הם מורידים רישום קטלוגי מה
OCLC
לקטלוג שלהם עליהם לשלם עליו כי ה
OCLC
הוא בעל הזכויות עליהם.
שדות הקטלוג של ה
OCLC
כוללים מידע רב שנראה לה מיותר,וכאשר הם משתמשים בחומר שהמאגר שלה קיטלג הם מוגבלים בדרכי ההצגה וכתוצאה מכך חושפים גם פרטים שהם לא מעוניינים לחשוף החבויים בתוך המיפתוח שלהם.
הנקודה המרעישה ביותר מבחינתנו הייתה שכאשר היא (מידענית מקצוענית) מחפשת כותר היא לא תתחיל ב
world cat
האתר המציג את נתוני ה
OCLC
אלא בגוגל. מהירות החיפוש בגוגל גבוהה בסדרי גודל והממשק נוח לאין שיעור.
ביטוי חריף לקשיים במימוש חזון רשת הספריות נמצא בתיאור שלה של מערכת היחסים בין המאגר שלהם לפרויקט
American memory
של ספריית הקונגרס.
אחד המאגרים באוסף שלהם מומן מתקציבי
American memory
ומופיע משום כך גם באתר של אוניברסיטת וושינגטון וגם באתר ספריית הקונגרס. אן מעידה שהיא לא יודעת מי הכתובת שלה בספריית הקונגרס למקרה שתרצה לתאם איתם תוספת או שינוי במאגר. הקושי הזה בתקשורת מעיד עד כמה הערך המוסף החשוב ביותר של חזון רשת הספריות- היכולת לסינרגיה בין הספריות לא מגיע בפועל למימוש.
בשיח שהתפתח דיברה על תרבות מקצועית שונה בין ספריות לבין מוזיאונים וארכיונים ועל הקושי לאחד את הארגונים לעבוד יחד יחד עם זאת ברור לה שמבחינת משתמש הקצה המבקש תוכן לא איכפת לו מי אוגר את המידע כל עוד הוא מגיע אליו.
בהקשר זה אן ציינה שקשה לה להצדיק את קיומם של אוספים ספציפיים באוניברסיטאות השונות וברור לה שבסופו של דבר רוב הגולשים לא יגיעו לאוספים האלה אלא דרך חיפוש התמונות הישיר בגוגל ובאתרים אחרים.
אן סיפרה על מהלך שהיא מובילה להגברת השימוש באוסף שלהם - גידול מספר המבקרים באוספים הדיגיטאליים. במסגרת הזו הם מקשרים את התמונות שבאוסף ערכים רלוונטיים מהויקיפדיה ! בפיילוט מצומצם שערכו הסתמן שמהלך כזה מגביר באופן ניכר את היקף הכניסות. אמירה זו מעניינת מאוד כשזוכרים שהיא נאמרת מפיה של מנהלת אוסף דיגיטלי של אוניברסיטה מכובדת ומלמד על שינוי תרבותי עמוק שמתרחש ממש לנגד עיננו.

CONTENTdm
אן עובדת כמה שנים עם מערכת הניהול שפיתחה החברה של גרג זיק והייתה מעין פיילוט של המערכת בצעדיה הראשונים. היא מרוצה מהמערכת שממלאת את הצרכים שלה כמנהלת המאגר,אך סבורה שמדובר בממשק טוב לניהול המאגר (הזנת נתונים נוחה,אגירה יעילה ומאורגנת ושיגור המידע) אך בממשק לא מספק (מבחינת נוחות וחווית שימוש אטרקטיבית) להצגת התכנים עבור משתמש הקצה.
המערכת נוחה לה בכך שהיא מאפשרת אוטומטית לדחוס או להרחיב קבצים גראפיים, נוחה מאוד להתאמה ועיצוב של המסכים והשדות לפי הצורך,מאפשרת פילטרציה של פריטים שלא רוצים שיהיו נגישים לכל צופה ומאפשרת ייצוג הפריטים עם הערות זכויות יוצרים וסימני מים. המערכת מאפשרת גם תמורת תשלום נוסף ממשק
ocr
הבנוי על בסיס
abbyyfinereaderועושה עבודה סבירה.

עוד
היא ספרה על מחקר שערכה
Robin chandler
מאוניברסיטת קליפורניה שעבדה עם קבוצות מיקוד של מורים ותלמידים במאגרי המידע. אחד הממצאים המעניינים של המחקר היה השיעור הגבוה של מורים שאינם נגישים לאינטרנט.
היא הבטיחה לסייע לנו ביצירת קשר בספריית הקונגרס וכך גם עשתה.