דייויד סימן

בעצם אנחנו כבר בארץ ,אבל יש עוד כמה פגישות שלא סיימנו את העיבוד שלהם אחת מהם היא הפגישה שהייתה לנו עם דייויד סימן. דייויד עומד בראש ארגון בשם
Dlf :The Digital Library Federation
ארגון זה הכפוף לארגון גדול יותר בשם
clir
די.אל.אף מהווה ארגון גג ל40 ספריות הגדולות והחשובות בעולם, מטרת הארגון להיות מטה מוביל /מנהיג בכל הקשור לשימוש והטמעה של טכנולוגיות מידע להרחבת האוספים ופיתוח מנגנוני הגישה לאוספים של הספריות החברות. הארגון מייצג את הספריות בפני זרועות שונות של הממסד,פועל ליצור תיאום בין הספריות בכל מה שקשור לבניית מאגרים דיגיטליים,לבניית אסטרטגיה בתחום זה,יצירת סטנדרטים אחידים ,פיתוח יחד ידע משותף של הספריות האלה ולעיתים סיוע לספריות בהשגת מימון של קרנות לפרוייקטים ספציפיים. הארגון קיים כ10 שנים ודמי החברות השנתיים בארגון עומדים על כ25,000 דולר. רוב הספריות החברות אמריקאיות ואוניברסטאיות (ובכללן שש הספריות שחברות בפרוייקט של גוגל) אולם אפשר למצוא ברשימה גם את ספריית אוניברסיטת אוקספורד,הבריטיש ליבררי,הספריה של אלכסנדריה ועוד.
לארגון מטה קטן היושב בוושינגטון וכ - 150 עובדים הפזורים בין הספריות השותפות. הארגון מאגד את צמרת הידע העולמי בכל מה שקשור לבניה שיטתית של מאגרים דיגיטליים. ויושב בצומת מרכזי בכל מה שקשור לקרנות בתחום זה. הידע שנצבר בארגון מצוי כולו ברשת פתוח לשימוש הציבור.
דייויד עצמו הוא בריטי בעל רקע עשיר בתחום המידע ,הבריטיות שלו בולטת למרחוק והוא נראה כמו נער מפנימיה שנפל בשבי הפראים האמריקאים ושורד בזכות ההומור האנגלי שלו.
למרות שאנחנו לא נופלים לתוך קהל היעד של הארגון(וגם לא שילמנו דמי חבר) דייויד נענה בשמחה ובנדיבות לבקשתנו לפגישה,אסף לנו חומר רב לאחר שקרא בעיון מסמכים ששלחנו לו, הקדיש לנו למעלה משעתיים והשיא לנו עצות מועילות מאוד.
מערכת החינוך
בכל מה שקשור למערכת החינוך דייויד מרגיש שמה שנעשה לא משביע רצון,הוא מעיד שלקח להם זמן רב מדי להבין את צרכי המערכת ולהתכוונן אליהם. אחד הדברים שהם לא הבינו היה שמערכת החינוך לא צריכה מאגרים ארכיונאים גדולים אלא להפך מאגרים ממוקדים מאוד.
נקודות נוספות הם הצורך של מורים בכלים מותאמים,וממוינים.
דוגמה יוצאת דופן לטובה מצויה בתכנים שמייצרת אוניברסיטת טקסס באתר שלה המוקדש למערכת החינוך "אוטפיה". מערכת זו מצטיינת ביכולת לארוז את אותם החומרים בהתאמה לקהל היעד.
יוזמה נוספת שדיוויד מציין ככלי שמנסה להתמודד עם בעיית העושר הרב השמור לבעליו לרעתו הוא ה
Oai
מערכת שהם פיתחו יחד עם האקדמיה הלאומית למדעים,השואבת מידע ממקורות רלוונטיים ברשת באמצעים אוטומטיים.
דייויד מרגיש שמול"ים הפונים למערכת החינוך עדיין רואים לנגד עינהם את הספר המודפס גם כשהם פונים לחומר דיגיטלי. ויכול להיות שזה ימשיך להיות המצב עד שיימצא מכשיר טכנולוגי (כמו הספרים הגמישים עליהם דובר לפני כמה שנים) הדוגם את היתרונות הפיסיים של הספר המודפס עם יכולות טכנולוגיות של מחשב. בארצות הברית יש גם קשיים רבים בגלל המגוון הרחב של תוכניות הלימוד במדינות השונות,בעיה עליה עמדנו גם בפגישות אחרות.
מצד שני דייויד מזהה תנועה חזקה שתביא לשיפור בתחום החומרים לחינוך: יש השקעה רבה בציוד וברישות בתי הספר ובעקבות זאת לחץ פוליטי להפוך חומרים להיות זמינים לבתי הספר.ויש תחושה שיש השקעה רבה מדי בעולם האקדמי ושמעט מדי מגיע לציבור הרחב. כך למשל הספריה הלאומית הדיגיטלית למדעים – אנ.אס.די.אל




החליטה למקד את רוב המשאבים שלה למערכת החינוך ולא לעולם האקדמי.
בדומה לכך הספריה הוירטואלית של מדינת וירג'יניה משקיעה רבות במימון ממשלתי בתחום הזה.
גם קרנות משקיעות בתחום זה ,במיוחד בולטת
Imls
גוף ממשלתי ביסודו המתמקד בפרוייקטים דיגיטליים בתחום הספריות והמוזיאונים.
מימון
חשיבותן של הספריות הדיגיטאליות והאוספים הדיגיטאליים נתפסת כגבוהה ומסמנת את המגמה העתידית. העולם הזה, בארצות הברית לפחות, מונע ומתוחזק על ידי גופים המצויים במשולש של כספי מדינה- קרנות-אוניברסיטאות.
אין עדיין מודל עסקי ברור בו לקוחות משלמים ומחזיקים גופים המובילים פרוייקטים כאלה.
המול"ים הפרטיים שהעמידו ספריות דיגיטאליות מצליחים רק אם הם גופים גדולים כמו תומפסון וגייל הנוכחים באופן משמעותי עם חומרים משלהם גם בשוק הספרים המודפסים.
במחקרים ששואלים אנשים אם יסכימו לשלם על תוכן הם בדרך כלל אומרים שכן,עם זאת בפועל זה קורא כנראה רק בתנאים מיוחדים, אנשים מוכנים לשלם עבור:
חיסכון ניכר בזמן
נוחות וערך מוסף שמקבל התוכן האצור במאגר (מיון אירגון...)
כלים טובים
ייחוד של התוכן – אנשים לא ישלמו עבור תוכן שהם חושבים שימצאו גם במקום אחר ברשת.
יש ניסיונות לגבות תשלום מגולשים עבור תוכן,זה לא פשוט כי המוסכמה השלטת היא שלא משלמים עבור תוכן ברשת. גופים הגובים כסף עובדים על מאגרים בהם חלק מהחומר פתוח וחלק סגור,כאשר יש מודלים שונים בנוגע לשאלה מה חושפים מה ואיך סוגרים . בפרוייקט שהוא ניהל בספריה הדיגיטלית של אוניברסיטת וירג'יניה הוא שם בחלק הפתוח תערובת של ספרים חדשים עם ספרים נדירים. דגם אחר אותו הוא ניסה היה הצגה ברשת של מהדורה ישנה בעוד המו"ל מוכר את החדשה. הוא סבור שהניסיון שהיה לו בנושא עם הצגת ה"אנציקלופדיה להיסטוריה של רעיונות" של הוצאת גייל קידם הוצאה ומכירת המהדורה החדשה. יש דגמים אחרים של חשיפת הספר כולו לעיון אבל לא להורדה. דגמים אלה בשילוב עם מכירת חומר מודפס מתגלים כיעילים : בהקשר זה דיויד הזכיר את המו"ל של האקדמיה הלאומית למדעים
Napשהעלה את כל הספרים שלו לרשת בחינם ובאופן מפתיע המכירות של הספרים עלו, מקרה זה מצוטט הרבה בספרות על הנושא,והפגישה הבאה שלנו,לאחר דייויד תהיה עם מייקל ג'נסן מנהל המאגר הזה ממנו ננסה להבין איך זה עובד.
דוגמה נוספת מצוטטת מאוד היא של סופרים בודדים שמפרסמים את הספרים שלהם במלואם ברשת והדבר מועיל למכירת החומר המודפס. הדוגמה הבולטת ביותר בתחום זה הוא סטיבן קינג מחבר המותחנים הנודע.
מנסיונו של דייויד נושא מכירת המנויים ושיווקם לא פשוט והוא סבור שהמודל הנכון בתחום זה הוא חבירה לגוף העושה זאת ממילא והעברת כל התחום הזה לאחריותו.
בתחום זה של ספרים פתוחים לעיון כמגבירי מכירות מסתובבת הנחה שהפרוייקט של גוגל שייאפשר עיון בספרים יגביר את המכירות של המו"לים. דייויד מקביל את התפיסה הזו למודל של רשת החנויות ברנס ונובל המאפשרת כיום לקונים בחנות לשבת לשתות קפה ולקרוא בספרים ללא הגבלה,מתוך הנחה שזמנם של הקוראים מוגבל ואם הספר יתפוס אותם הם יהיו מעוניינים לרכוש אותו. דייויד מניח שהדבר נכון לספרים מפרופיל מסויים לא מילונים,אנציקלופדיות וספרי יעץ אחרים בהם הקורא מעוניין לשימוש חטוף.
נושא המודלים לגביה עדיין לא הגיע לאופטימום שלו- דובר כבר לפני כמה שנים על מיקרו תשלום,תשלום של סכומים קטנים על שירותים קטנים,בפועל המודל הזה לא ממריא בגלל העלויות הגבוהות הכרורכות בניהול התשלומים האלה- עדיין הפעולות הכרוכות בהעברת 5 סנט ברשת יקרות יותר מהסכום שמרוויחים. בהקשר זה יש בספרות מודלים שונים שבאים להתמודד עם הבעיה אבל רובם לא נוסו. אחד המודלים המעניינים פותח ב
M.I.T
ובנוי על כך שהגולש משלם סכומים קטנים על פעולה – למשל 5 סנט אבל המערכת גובה אותם ממנו בפועל רק כאשר הם נצברים לסכום שיש טעם להתעסק איתו למשל 25 סנט,ההנחה שרוב הגולשים יגיעו לסכומים האלה,ואלה שלא יגיעו אליהם ירוויחו בלי שהם יודעים שהם מרוויחים.
למרות שאין עדיין מודלים עסקיים טובים כדי לכסות פעילות של ספריות דיגיטאליות ברשת,דייויד מרגיש שיש יתרון להציג מודל/לים של הכנסות לפרוייקטים כאלה, מול קרנות המממנות, גם אם זה המגיע כיום לכיסוי חלקי בלבד של העלויות.

מידענות
דייויד מעיד שהלקוחות שלו (אנשי הסיפריות) מאוד מאוד אוהבים ליצור מטה דטה,זו הליבה של עבודת המידען ויש מעין נוסטלגיה לעבודה זו בקרב אנשי הספריות, מאחורי העבודה הזו מסתתרת הנחה שהמידען מבין את קהל היעד שלו ושיש לפניו כמות סבירה של חומר למפתח. המצב כיום הוא ששתי ההנחות מסתברות כלא נכונות יותר- המידענות לא קולעת לצרכי קהל היעד ומניחה שהם יודעים דברים שהם לא יודעים,ומצד שני נותנת להם מידע רב לא שימושי. גם ההנחה השניה כבר לא נכונה והיקף החומר איתו המידען צריך להתמודד מחייב אותו להגדיר במה להתמקד וממה להרפות. "עברנו זעזוע גדול בתחום זה" מעיד דיויד " ועכשיו צריך להתעשת ולהגדיר מחדש את הדרישות המנימליות". הוא סבור שחשוב מאוד שיהיו הגדרות של סטנדרטים אוניברסליים משום שזה מה שיאפשר להפוך רכיבים רבים של התהליך לאוטומטיים.
רוב סעיפי המפתוח יכולים להיות אוטומטיים למעט נושא זכויות היוצרים המהווה תחום בעייתי- בכל מדינה יש חוקים שונים בתחום זה ,ולא ברור אם תמיד אפשר לתת אמון בהצהרת בעלות על זכויות.
נושא נוסף המקשה על אוטומציה מלאה הוא נושא הלינקים השבורים שהמחקר העכשווי (למשל סטו וייבל שפגשנו ) מנסה להתמודד איתו ויש בו הצלחות חלקיות בעולם העיתונות.
השאיפה היא להגיע לתקן אחיד שייאפשר לשאוב את המטה דטה ממגוון מקורות ברשת.
דייויד רואה בגוגל פתרון חיפש טוב עבור מי שעומדות לרשותו עשר דקות,אבל סבור שיהיה שיפור גדול אם הוורלד.קט יצליח למלא נישה של חיפוש שיטתי יותר בצד מנועים כמו גוגל.