אשר עידן מבשר ברשימה שהתפרסמה בסוף השבוע על מהפכה חינוכית עידן הווב 2.0 ,המוג מחבב את הווב 2.0 ובניגוד לרבים אחרים סבור שלא מדובר בבאזוורד פיקטיבית ובכל זאת החגיגיות הנבואית נראית לו קצת מופרזת
1.
חלק ניכר מעוצמת הווב 2.0 טמון בהיקף. בעולם של מאות מליוני דוברי אנגלית יש כר נרחב לבניה של עולם דעת אלטרנטיבי,ההמון מביא איתו חכמה שלא יכולה להגיע ממקור אחר. עולם דוברי העברית מסתכם במיליונים בודדים בכל העולם לעיסוק בתוכן לימודי בעברית יש לכל היותר כ3 מליון גולשים פוטנציאליים,בהיקף כזה לזנב הארוך לא יפעל,והנס שויקיפדיה באנגלית מחוללת לא יוכל לשכפל את עצמו.
2.
פלטפורמה היא לא תחליף לעבודה קשה ומורים איכותיים.ווב 2.0 הוא מארג של פלטפורמות,אבל הדרך לפתרונות מצויה בנתיב הסיזיפי שלא עבר שינוי רדיקלי מאז ימי סוקרטס ועד היום. גם אשר עידן מבין את זה שכן לב המהפך שעידן מתאר הוא אימוץ גישה קונסטרוקטיביסטית. גישה זו שהייתה באופנה לפני כמה שנים בקרב אנשי חינוך לא הצליחה להמריא למרות שקשה לערער על כך שהרעיון הבסיסי מאוד משכנע. היא לא הצליחה להמריא מפני שיישומה דרש הרבה מאוד מהתלמיד ולא פחות מכך מהמורה,ומערך כזה פועל כל עוד מדובר ב"בוטיקים" איכותיים לחינוך ונוחל כישלון ברגע שהוא עוברת למערכת חינוך המונית .
המאה ה20 ידעה שורה של מהפכות במישור הפלטפורמות שלא הניבו בהתאמה מהפכות חינוכיות ,עם החדירה של טכנולוגיה חדשה נראה תמיד את הנביאים עומדים בצדי הדרכים ומזדרזים להכריז על מהפכה חינוכית ובחלוף הזמן מתבדים ,כך היה עם הטלוויזיה,כך היה עם הלומדות כך היה עם האינטרנט החדש וכך יהיה גם עם הווב 2.0 .
3.
ידע שמיוצר על ידי גולשים מוגבל למישורים מסוימים,הוא יכול להתאים למקומות בהם:
אין נכון לא נכון כמו פליקר או יו-טיוב,
הוא יכול להתאים בכל מה שקשור לידע שהוא ידע על הגולשים – מה מעניין אותם? מה מוצא חן בעיניהם ? מה דוחה אותם וכו'
הוא יכול להתאים בשאלות כמו באילו מילים הם בוחרים להשתמש כדי לייצג את מה משעניין אותם
הוא יכול להתאים בכל מה שקשור לעיבוד נגיש של חומר קיים למוצר שנע בין סיכום במחברת לאנציקלופדיה.
כל הרכיבים האלה הם תוספת משמעותית ומרתקת לידע הקיים אבל לא תחליף ליידע מוסמך ,למתודות הוראה ולקורסים בנויים היטב.
חלק ניכר מעוצמת הווב 2.0 טמון בהיקף. בעולם של מאות מליוני דוברי אנגלית יש כר נרחב לבניה של עולם דעת אלטרנטיבי,ההמון מביא איתו חכמה שלא יכולה להגיע ממקור אחר. עולם דוברי העברית מסתכם במיליונים בודדים בכל העולם לעיסוק בתוכן לימודי בעברית יש לכל היותר כ3 מליון גולשים פוטנציאליים,בהיקף כזה לזנב הארוך לא יפעל,והנס שויקיפדיה באנגלית מחוללת לא יוכל לשכפל את עצמו.
2.
פלטפורמה היא לא תחליף לעבודה קשה ומורים איכותיים.ווב 2.0 הוא מארג של פלטפורמות,אבל הדרך לפתרונות מצויה בנתיב הסיזיפי שלא עבר שינוי רדיקלי מאז ימי סוקרטס ועד היום. גם אשר עידן מבין את זה שכן לב המהפך שעידן מתאר הוא אימוץ גישה קונסטרוקטיביסטית. גישה זו שהייתה באופנה לפני כמה שנים בקרב אנשי חינוך לא הצליחה להמריא למרות שקשה לערער על כך שהרעיון הבסיסי מאוד משכנע. היא לא הצליחה להמריא מפני שיישומה דרש הרבה מאוד מהתלמיד ולא פחות מכך מהמורה,ומערך כזה פועל כל עוד מדובר ב"בוטיקים" איכותיים לחינוך ונוחל כישלון ברגע שהוא עוברת למערכת חינוך המונית .
המאה ה20 ידעה שורה של מהפכות במישור הפלטפורמות שלא הניבו בהתאמה מהפכות חינוכיות ,עם החדירה של טכנולוגיה חדשה נראה תמיד את הנביאים עומדים בצדי הדרכים ומזדרזים להכריז על מהפכה חינוכית ובחלוף הזמן מתבדים ,כך היה עם הטלוויזיה,כך היה עם הלומדות כך היה עם האינטרנט החדש וכך יהיה גם עם הווב 2.0 .
3.
ידע שמיוצר על ידי גולשים מוגבל למישורים מסוימים,הוא יכול להתאים למקומות בהם:
אין נכון לא נכון כמו פליקר או יו-טיוב,
הוא יכול להתאים בכל מה שקשור לידע שהוא ידע על הגולשים – מה מעניין אותם? מה מוצא חן בעיניהם ? מה דוחה אותם וכו'
הוא יכול להתאים בשאלות כמו באילו מילים הם בוחרים להשתמש כדי לייצג את מה משעניין אותם
הוא יכול להתאים בכל מה שקשור לעיבוד נגיש של חומר קיים למוצר שנע בין סיכום במחברת לאנציקלופדיה.
כל הרכיבים האלה הם תוספת משמעותית ומרתקת לידע הקיים אבל לא תחליף ליידע מוסמך ,למתודות הוראה ולקורסים בנויים היטב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה