יום שלישי, 19 במאי 2009

אגדות אנדרסון (חלק ב)



ההרצאה השנייה של אנדרסון נכנסת טיפה יותר לפרטים.החינם מגיע אלינו לאו דווקא כתוצאה של תכנון כלכלי מדוקדק אלא יותר כתוצאה של הגרוויטציה-הצבת תוכן באינטרנט זולה יחסית ונהיית זולה כל הזמן,ומהרגע שיש קצת חינם ברשת הגרוויטיציה גורמת לכך שיהיה הרבה יותר,ושהכל כמעט זמין בחינם.בעולם חינמי המוצר מפסיק להיות הדבר שבו סוחרים,בכלכלה שהולכת ומתפתחת ברשת הסחורה שעליה מתחרים היא תשומת הלב והמוניטין והסוכנים הגדולים בכלכלת המוניטין הזו הם גוגל,פייסבוק וטוויטר.
נכון יותר להסתכל על החינם כאסטרטגיה שיווקית וכמו כל דבר בצבא גם החינם מתחלק לשלוש:
חינם כטכניקת פיתוי(הצבת מוצרי קצה בתשלום בקצה החינם)
חינם כפלטפורמה לפרסום(למשל כמו גוגל אד סנס)
חינם כפלטפורמה למוצר פרימיום (למשל כמו נינג)
דוגמה מעניינת לפרימיום הוא עולם האפליקציות של אייפון שהמודל שלהם לא היה ברור בהתחלה והיום הוא מתגלה כמודל של פרימיום(בפ' רפויה-freemium ). הדוגמה החזקה ביותר לפרימיום מצויה בתעשיית המשחקים ההולכת ומשגשגת ברשת.בשנים האחרונות אנו עדים להתמוטטות של כל מה שקנינו בעבר על גבי תקליטור-המוסיקה,הdvd והתוכנה.כל המוצרים האלה עוברים טלטלה שגורמת כמעט להיעלמות למעט המשחקים. הסוד של המשחקים טמון במודל פרימיום חזק. על מה לקוחות מוכנים לשלם בעולם המשחקים?
1. חסכון בזמן(למשל לעבור מהר יותר שלבים מסויימים)
2. הקטנת סיכון(למשל רכישת אדמה בעולם וירטואלי שיוצרת רציפות במשחק)
3. יכולת לקבל יותר ממה שאוהבים (כניסה לאיזורים נוספים בפינגווין קלאב)
4. סטטוס(אטריבוטים כמו דרגה,פרטי לבוש,תסרוקות לאווטרים )
5. הבטחה לעולמות חדשים(למשל ארצות לא נודעות בעולמות וירטואליים)
רוב האלמנטים האלה ואולי כולם פועלים גם בעולם האמיתי:
חסכון בזמן :אנשים מוכנים לשלם ברשת על חסכון בזמן-למשל על תחקרי כלכלי המזקק מידע המפוזר גם כך ברשת החינמית.
הקטנת סיכון-מנויי נינג מוכנים לשלם כדי לקבל דומיין השייך להם ולא מבוסס על הדומיין הארוך של נינג.
יכולת לקבל יותר ממה שאוהבים-תשלום נוסף על פס רחב המאפשר להעביר "יותר".
סטטוס-למשל תשלום לגרסאות פרו ברשתות כמו לינקדאין,תשלום לקידום אתרים וכדומה

חלק מהמוטיבציות האלה הם גם המנוע המאפשר למוצרים בתשלום להתחרות במוצרים חינמיים. בניגוד לאמונה הרווחת שאי אפשר להתחרות במוצר חינמי אנדרסון מציג כמה דוגמאות נגדיות מעניינות.למשל המאבק של מיקרוסופט בתוכנות של הקוד הפתוח. באופן ברור חברות גדולות מעדיפות לעבוד עם תוכנות של מיקרוסופט ולא עם תוכנות מבוססות קוד פתוח ואילו חברות קטנות מתבססות יותר על מערכות מבוססות קוד פתוח. ההסבר של אנדרסון לכך הוא הרצון להקטין סיכונים. חברה גדולה זקוקה לסוג הביטחון שמיקרוסופט יכולה להציע ומוכנה לשם כך לוותר על היתרונות של עולם הקוד הפתוח. חברות קטנות מסוגלות להרשות לעצמם את ההתעסקות הנדרשת במקרה שמשהו משתבש בעולם הקוד הפתוח ולכן יכולות להרשות להתבסס על שימוש במוצרי קוד פתוח. מיקרוסופט התחרתה בהצלחה עם מוצרים חינמיים כמו למשל נט סקייפ,מנוחתה עדן.הדרך שלה להתחרות עשתה שימוש מתוחכם בחינם-אם בהצעה לזמן מסויים מוצרים בחינם כדי להציף בהם את השוק,ולהפוך לסטנדרט ואם באמצעות מסירה בחינם של מוצרים ישנים בהנחה שבכך הם מגבירים את עוצמתם כפלטפורמה סטנדרטית,ומגבירים את המוטיבציה לשדרוג. מעניינת במיוחד הטקטיקה שמיקרוסופט נקטה אליבא דאנדרסון במלחמה בהעתקות הפיראטיות של המוצרים שלהם בסין.לדברי אנדרסון מיקרוסופט נלחמה בתופעה רק למראית עין ולמעשה כמעט עודדה אותה מתוך הנחה שאם מילארד סינים יחזיקו עותקים מזוייפים של מערכות הפעלה של מיקרוסופט,הם יפתחו תלות במערכות האלה ובעתיד יימצאו גם כמה מילונים שירכשו בעתיד מוצרים שרצים על הפלטפורמות האלה בכסף.(אם לא היה מדובר במיקרוסופט הייתי מתייחס לסיפור הזה בפחות חשדנות,אבל גם כחכמה שבדיעבד זה נשמע בסדר).הספר החדש ל אנדרסון ששמו free עתיד לצאת לאור ביולי,ואנדרסון לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים והספר יופץ בגרסה הדיגיטלית שלו בחינם ברשת-ההכנסות יגיעו ממכירת עותקים מודפסים ומהרצאות סביב הספר,ומוצרים נוספים.באופן כללי רוב הדברים שהוא עושה שייכים למודל הfreemium –יש לו חברה לפיתוח בקוד פתוח,הוא עורך של הוואירד המופץ ברשת בחינם,יש לו מיזם בתחום הספרים book tour,שמבוסס על יצירת מפגשים והרצאות לסופרים,הוא כותב שני בלוגים באופן סדיר (חוץ מזה הוא משמש חוקר באיזה שהוא מכון מחקר,עשה מסטר במכניקת קוונטים,עוסק בבנית דאונים ומגדל ילדים,מזל שהוא לא ישראלי כי אז הוא בטח היה גם בוגר ישיבה שיצא לתרבות רעה וסגן אלוף בצנחנים במיל )

תגובה 1:

splintor אמר/ה...

הפוסטים האלה מעניינים מאוד - חבל שצריך לשלוח אותך לחו"ל כדי לקבל כאלה.