יום חמישי, 30 ביולי 2009

פרקים בתולדות הwhatever

אנחנו מרבים לדבר על האופן שבו תרבות הרשת המתהווה מעצבת אחרת את המין האנושי יוצרת דרך אחרת להגדרת האני,להגדרת המחוייבות הקהילתית ,דרך אחרת להביע,לתקשר,ללמוד,להבין מעין אוריינות חדשה. בתחום הזה נעשית עבודה מעניינת מאוד על ידי מייקל ווש מאוניברסיטת קנזס,שעוסק בחקר הרשת עם התלמידים שלו לא רק דרך מאמרים מלומדים אלא גם דרך נבירה בסרטונים ביוטיוב,ודרך יצירה שלהם. התוצאה מעניינת קודם כל כסוג של יצירה,לא אמנות גבוהה,אבל גם לא מחקר אקדמי מנומק ודיסקורסיבי,אלא עוד זווית לרפלקטיביות על מה שמתחולל כאן ועכשיו. בסרטון שבהמשך הרצאה שווש נשא לפני שבועיים בערך,ובה הוא מדבר על כמה מהשינויים שיוטיוב מביא,במיוחד בכל מה שקשור לאוטנטיות,לקהילתיות ולחברתיות,וגם כמה תחנות בקורות הביטוי whatever, בבסיס של דבריו נדמה לי שעדיין מסתתרת תפיסה(שגויה בעיני) שיש לנו יכולת לא רק לתעד את מה שקורה אלא גם לכוון את השינויים התרבותיים,אבל הטענות שלו חשובות פחות מהדרך מעוררת המחשבה שבה הוא מציג את הדברים,דרך שבאה לידי ביטוי בסרטונים שהוא משגר לרשת מדי פעם ומהווה סוגה חדשה של ביטוי אישי.(ההרצאה אורכת בערך חצי שעה)

יום שני, 27 ביולי 2009

כריס אנדרסון הגרסה המלאה

כריס אנדרסון שהתגלה על ידי הבלוג הזה עוד כשהיה קרח אלמוני בכנס בקליפורניה,נכנס למחזור החיים של גורו רשת בהתחלה מצטטים את שמו רק יודעי ח"ן("כולנו חיים על הזנב הארוך"),אחר כך זו בושה לא להכיר אותו,בהמשך זה נהיה אופנתי להתסתייג ממנו("ספר הטיסה החביב של אנדרסון") ובסוף רק אנשים מירוחם שלא סגורים על מה שקורה בעולם הגדול מרשים לעצמם להתייחס אליו(כשהם לא צופים בהקלטות נדירות של דודו טופז או מתפללים לשלומו של אלחנן טננבאום).בכל אופן כמי שעונה על התיאור הזה הנה קישור להורדה של גרסת האודיו של free שעכשיו ברשת בחינם,ובהמשך אמבד של הספר שמשום מה נראה כאן למרות שהוצהר שלא תהיה אפשרות להצגה מחוץ לגבולות ארצות הברית.וזו גם הזדמנות להתפעל מהיכולות המרשימות מאוד של scribd


FREE (full book) by Chris Anderson (Read in Fullscreen)

יום שישי, 17 ביולי 2009

מה שוורצנגר אוכל לארוחת צהריים ואיך זה משפיע על מהפכת הדיגיטציה?

התחלתי לעקוב אחרי שוורצנגר בטוויטר, זה קרה לא בגלל חיבה לסרטי קונאן הברברי אלא מפני שהקיץ השקנו את כותר ספרי לימוד,אתר המרכז את רוב ספרי הלימוד של מטח ברשת,מלווים בסביבת עבודה ומגוון של כלים.שורצנגר מוביל מהלך של דיגיטציה בקליפורניה,עד כה מהטוויטר שלו למדתי בעיקר על מאמציו לייצב את התקציב ועל הקשיים שלו לאכול תוך כדי ("היום נאלצנו להזמין המבורגרים למשרד"). כשמתבוננים בתקדימים לפרויקטים כאלה בעולם קשה לקבל תמונה ברורה- יש כמה פרויקטים הנכנסים לשוק ספרי הלימוד אבל קשה עדיין ללמוד מהם על המשמעויות הפדגוגיות והעסקיות של מהלך כזה. האנלוגיה לארצות הברית אינה פשוטה שכן ספרי הלימוד לבתי הספר נרכשים בדרך כלל על ידי המדינה ולא על ידי ההורים. ספרי הלימוד למכללות נרכשים על ידי הסטודנטים או הוריהם אבל גם כאן המקבילה הישראלית לא מלאה שכן הסטודנט הישראלי הממוצע לא רוכש את כל ספרי הלימוד בהם הוא משתמש. תחת ההסייתגות הזו, עדיין מעניין לעקוב אחרי המתרחש בתחום ברצות הברית. השחקנים הגדולים בשוק לוטשים את עיניהם לשוק ספרי הלימוד בבתי הספר ובמכללות.שוק זה מגלגל סכומי עתק בארצות הברית(כ16 מיליארד דולר בארה"ב וקנדה בשנה) ונתפס כמונופול דורסני.קינדל dx כמו גם פלסטיק לוג'יק מכוונים את עצמם במידה רבה לשוק זה. במקביל מתגברים הקולות המצדיקים את קיומם של ספרים אלקטרוניים היכולים להתעדכן ולהתחדש. לאחרונה עורר הדים בתחום הזה גורו הרשת סת' גודין שהחל להטיף לספרי לימוד ברשת הנכתבים ומתעדכנים על ידי המרצים באוניברסיטאות. חברת הספר הפתוח שהושקה לפני חודשים ספורים כבר מציעה ספרי לימוד למכללות בנגישות חופשית מלאה ברשת. החברה גובה תשלום על גרסאות מוקלטות ומודפסות של הספר.
שוורצנגר מכה שנית
עם כל הכבוד לגורואים כמו גודין, ההד התקשורתי החזק ביותר התעורר בעקבות ההכרזות של ארנולד שוורצנגר מושל קליפורניה על מעבר לספרים אלקטרוניים בבתי הספר במדינה. המעבר אמור לחסוך מאות מיליוני דולרים לקופת המדינה.בפועל כבר כמה כותרים עלו לרשת במסגרת עסקאות עם כמה מהמוציאים לאור אולם המהלך רחוק מלהיות פשוט. מניית פירסון אחד המולים הגדולים המעורב במהלך זה ירדה מיידית עם ההכרזה של שוורצנגר ולא ברור אם מדינת קליפורניה המצויה במצב כלכלי קשה ביותר (ואולי אף תגיע לפשיטת רגל בקרוב),תוכל להעמיד את המשאבים הדרושים בתחום התשתיות וההסכמים עם המולים. בזירה האמריקאית המהלך הזה מצטייר כמאבק בין הטובים מבשרי הספרים הדיגיטליים ובין הרעים –המוציאים לאור הגדולים שמגלגלים סכומי עתק ולא מאפשרים לשוק להתפתח.
מסרים מתוחכמים יותר ופחות
למאבקים האלה זווית מעניינת בתחום הקמפיינים שכל אחד מהצדדים מנהל. התאחדות המולים של ספרי הלימוד בארצות הברית שהיא למעשה קואליציה של המולים הגדולים והחזקים בשוק,שמתחילים להבין שהקרקע בוערת מתחת לרגליהם משקיעה משאבים בניסיון לשכנע את הציבור שהספר המודפס חשוב גם בעידן הדיגיטלי.הקו של הקמפיין שלהם הוא להציג את ספרי הלימוד כחלק ממארג שלם יחד עם האינטרנט,ולא כמשהו שסותר. במסגרת זו הקימו גם אתר שמכנה את עצמו "עובדות על ספרי לימוד" ומנסה להיראות כמו אתר אקטיביסטי כולל לוגו הדומה באופן חשוד ללוגו של חברת הספר הפתוח.כדרכם של אתרים שמרניים המנסים להיראות אנרכיסטים סביר להניח שהאתר הזה לא משכנע אפילו את מי שעיצב אותו אבל יכול לשמש ברומטר אמין למידת ההיסטריה של המולים ולכך שהם עדיין חושבים שקצת קוסמטיקה תשכנע את הגולשים להמשיך ולשלשל לכיסם את כל אותם המיליארדים . קשה להאשים אותם במתן קרדיט נמוך לאינטליגנציה של הגולשים,כשרואים כמה מהדברים שעושה הצד השני כדי לשכנע להפסיק לרכוש ספרים מודפסים:


עלילת הסרטון הזה הותירה אותי עם כמה סימני שאלה, איך לאם הייתה גישה למחשב הנייד של הבן? האם יש לה הרשאה של אדמינסטרטור מעבר לזכות החתימה על צ'קים ?האם הבחור באמת הראה לחבריו למכללה את התעודה המעידה שתרם עץ לקרן הקיימת האמריקאית? האם הוא הפך לפופולרי יותר בקרב חבריו בעקבות הצגת התעודה? הקמפיין הזה אמנם קצת מנמיך את הציפיות מהגולש אבל מעביר מסר ברור-הספר הדיגיטלי זול יותר מהמודפס,וזהו המסר העיקרי שעולה מרוב הפעולות המתבצעות מהצד הזה של המאבק. לשם איזון הנה דוגמה לסרטון מוצלח יותר ,של חברה אחרת שמנסה להבליט יתרונות נוספים,הסרטון הוא חלק מסדרת סרטוני פרסומת היוצרת האנשה חיננית לפער שבין המודפס לדיגיטלי:



התנאים הטכנולוגיים למעבר לספרים דיגיטליים מצויים כאן מזמן,ההרגלים התרבותיים –חברתיים הופכים את הכיוון הזה לסביר מאוד ונראה ששתי המגמות האלה מחלחלות גם לזירה הכלכלית-ב2008 הייתה על פי הערכות, ירידה של 12-18% במכירת ספרי לימוד למכללות בארצות הברית. לא ברור מה ניתן ללמוד מזה על השוק הישראלי של ספרי הלימוד לבתי ספר,עבור מטח שהוא בו זמנית שני הצדדים במערבון הזה –גם מוציא לאור וגם מוביל מגמה של דיגטציה של ספרי הלימוד,השאלה הזו מעניינת במיוחד.

יום שני, 13 ביולי 2009

קינדל וסוני סיכום ביניים סובייקטיבי


אחרי שימוש של שלשה חודשים בקינדל 2 ועוד כמה שבועות בקורא הספרים של סוני סיכום ביניים קצר. בסך הכל סוני מציע "מכונה" הרבה יותר אמינה,ההתנהגות של המערכת חלקה,דפדוף,מרקור,סימון כל אלה מתנהגים למופת בעוד שבקינדל נרשמו פלונטרים במצבים בהם שתי פונקציות באו במגע(למשל הוספת פיתקית וקריינות)ולא פעם המסך נתקע.יתרון נוסף של הסוני הוא האפשרות להדליק תאורה אחורית -פונקציה שימושית לקוראים בחושך.הקינדל מציע גם גלישה באינטרנט בעזרת רשת סלולרית ייעודית(שאמזון חוכרת מספרינט כך למדתי היום),הגלישה הזו מצויינת כל עוד מדובר באתר אמזון אבל מג'עג'עת ונראית רע באתרים אחרים. חסרון בולט של אמזון (שמתוקן חלקית בDX שיצא ביוני)הוא הפורמט הייחודי של אמזון שדורש תנועה ערה בין המכשיר למחשב או לאתר אמזון לצורך המרת הקבצים לפורמט הייחודי.סוני תומך בפורמטים סטנדרטיים כמו pdf ומדבר עם פרוייקט הספרים של גוגל איתו הם הגיעו לשיתוף פעולה. למרות כל זאת אם הייתי צריך לבחור הייתי בוחר בקינדל,שהוא פשוט מכשיר חינני ואטרקקטיבי שקשה לעמוד מול קסמו. החינניות הזו מתבטאת קודם כל בעיצוב המוצר-המוצר של סוני עשוי מתכת וזכוכית ונראה כמו מונה של פקחי חניה בעיירת כורים באלבניה,אופי שעליו גם מסך המגע לא מפצה,לעומתו הקינדל עשוי מפלסטיק קליל ולבן שנראה כמו מוצר אפלי שהתגלגל בטעות לאמזון. מעבר לעיצוב לרשות משתמשי קינדל עומדת רשימה של 200,000 ספרים שהם אמנם הרבה פחות מ7 מליון שגוגל-סוני יודעות להציע,אבל בניגוד אליהם אלה 200,000 הספרים הנכונים-הנדרשים,העדכניים והמוכרים. הנימוקים האלה נשמעים במבט ראשון שטחיים והם אכן כאלה גם במבט שני,אבל נראה שיש משקל גדול יותר מכפי שהיינו(כלומר הייתי) רוצים להניח ל"אופי" שלהמוצר,משקל שיכול לבוא אפילו על חשבון חלק מהפונקציונליות.