בנורווגית זה נשמע יותר טוב

תוספת חשובה לפוסט הקודם(תודה לא' מהצפון)

ממגילה למצחף,מספר מודפס לספר אלקטרוני

(שוב ממחזר,הפעם דברים שהתפרסמו בפתשגן הכתב,עלון מקראנט )

וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא אֱכוֹל

אֱכוֹל אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת וְלֵךְ דַּבֵּר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל:

וָאֶפְתַּח אֶת פִּי וַיַּאֲכִלֵנִי אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת:

וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ

וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק: (יחזקאל ג 1-3)

הבשורה על פי קינדל

הופעת הספרים האלקטרוניים דוגמת קינדל בנוף הצפוף של המכשירים האלקטרוניים המקיפים אותנו היא התפתחות שקל לתאר במונחים טכנולוגיים וכלכליים אבל לא פשוט להנהיר במושגים תרבותיים. מה הבשורה שמביאה איתה התפתחות זו והאם בכלל יש כאן בשורה חדשה או אולי רק כלי קיבול חדש לתוכן ישן? כדי לנסות להשיב על שאלה זו ננסה להקביל את ההתפתחות הזו למהפכה אחרת שאירעה לפני קרוב ל2000 שנה- המעבר ממגילות למצחף(קודקס) - ספרים כרוכים במתכונת המוכרת לנו כיום.

הניסיון להקביל תהליכים בהווה לתהליכים שאירעו בהיסטוריה, עתיק כמעט כמו ההיסטוריה עצמה,וריתק הוגים מניטשה ועד מילן קונדרה. ההנחה שיש הקבלה מחזורית בין תהליכים שקרו בעבר לתהליכים חדשים שימשה גם כמתודה פרשנית , מצד אחד את פרשני המקרא הנוצריים(פרה פיגוראציו) ומצד אחר את הרמב"ן (מעשה אבות סימן לבנים). הם השתמשו במתודה הזו ככלי פרשני לפרש את הטקסט המקראי אבל גם את המציאות ההיסטורית בה פעלו,ואת פני העתיד.קשה להתייחס לערך האמת של מהלכים כאלה,שכן הוא נעוץ בהקשר רחב פילוסופי ודתי,אולם גם במנותק מהקשר כזה מהלכים מעין אלה הם תרגיל טוב בחשיבה על תהליכים ובהתבוננות במגמות. כתרגיל כזה,וללא כובד ראש נבואי הייתי רוצה להציע להתבונן במהפכת הספרים האלקטרוניים המתרחשת לנגד עיננו ממש בימים אלה בהשוואה להתפתחות המצחף.

ממגילת פפירוס למצחף קלף

הכתיבה על גבי מגילות משלה בכיפה במשך מאות שנים,בדרך כלל המגילות נכתבו על גבי פפירוס,ולא על גבי קלף.(אם כי בישראל למשל היו גם מגילות על גבי קלף) כמו כל סיפור אפשר להתחיל את סיפור המעבר ממגילה למצחף במיתוס,המיתוס מסמן את נקודת המעבר במאבק בין תלמי ממצרים לאאומנס מלך פרגמון. על פי פליניוס הזקן תלמי פילדלפוס מנע העברה של סודות ייצור הפפירוס,כדי לשמור על הבכורה של ספרייתו הגדולה.כדי להתמודד עם גזרה זו נאלץ אאומנס שהקים גם הוא ספריה גדולה, לפתח טכנולוגיה חדשה - ספר הכתוב על גבי קלף וכרוך באופן שאפשר לדפדף בו. היסטורית הסיפור הזה מפוקפק בערך כמו המקבילה היהודית שלו המצויה באגרת אריסטיאס לפיה אנשי אלכסנדריה התפעלו משימוש היהודים בקלף כחומר לכתיבה.אולם קיומם של המיתוסים האלה כמו גם מילים רבות שנותרו עד היום בשפה (בביליה,קודקס,ווליום,פרגמנט ועוד) הקשורים להתפתחויות אלה מלמדות על מרכזיות המהפכה הזו.

כמו במקרה של טכנולוגית הדיו האלקטרונית שבבסיס הספר האלקטרוני נראה שמה שהביא לפריצת מהפכת המצחף אינה התקדמות טכנולוגית אלא הבשלה של התפתחות תרבותית- כלכלית. נהוג לסמן את המעבר ממגילה למצחף בסביבות המאה הרביעית לספירה אך למעשה הטכנולוגיה של מצחף נוצרה מאות שנים קודם לכן.מממצאים ארכיאולוגיים עולה שבמסופוטמיה השתמשו בלוחות חרס שהיו כרוכים בדומה לספרים שלנו(הספרניות באותן הימים היו עשויות כנראה מחומרים אחרים),מממצאים אחרים נראה כי גובי מיסים השתמשו במעין פנקסים כרוכים שהיו עשויים מלוחות עץ או שנהב ומשוחים בשעווה,פורמט שהקל עליהם לסמן בפנקס, בעודם רכובים על סוסים או חמורים.

בפועל נראה שאת המעבר הממשי ממגילה הכתובה בדרך כלל על גבי פפירוס, למצחף הכתוב בדרך כלל על גבי קלף מסמנים ראשוני הכנסיה הנוצרית שבחרו במאה הרביעית לעצב את כתבי הקודש שלהם במתכונת של מצחף(קודקס) ולא כמגילה. יש הסבורים שהם העדיפו את המצחף כדי לבדל את כתבי הקודש הנוצריים מכתבי הקודש היהודיים.מאה שנה לאחר מכן המגילות נזנחו כמעט לחלוטין וכמעט כולם (חוץ מהיהודים) עברו להשתמש במצחף,היהודים נזקקו לעוד כ400 שנים כדי להשתכנע שיש משהו בטרנד הזה ולעבור גם למצחף,אם כי בהקשרים דתיים הפורמט של המגילה השתמר עד היום.

יתרונות המצחף

מדוע חל המהפך הזה? מה יש במצחף שחסר במגילה?

נראה שהיתרון של המצחף בא לידי ביטוי בארבעה מישורים:

• קיבולת טקסט גדולה יותר
  
• יכולת ניווט טובה יותר בתוך הטקסט
  
• אפשרות נוחה יותר למעורבות הקורא
  
• עמידות גבוהה יותר
  

הטבלה הבאה מציגה את ההשוואה בין שתי הטכנולוגיות

תכונות	מגילת פפירוס	קודקס מקלף
קיבולת	כתיבה בדרך כלל מצד אחד של המגילה(על פי המדרש כתיבה משני צדדים הוא מנהג הדיוטות)	אפשרות נוחה לכתיבה משני צדי הדף-(ניצול מקום)
	מוגבלות לאורך מסויים של מגילה(האליאדה מתפרסת על פני 24 מגילות על פני 90 מטר רץ)	אפשרות לדחיסת יצירות ארוכות יותר
ניידות	אחסון שתופס מקום רב בדרך כלל בעמידה .	איחסון נוח
	טלטול מסורבל	קומפקטי
ניווט	עריכה על פי מגבלות המגילה	עריכה על פי תוכן הספר ולא על פי מגבלות הפורמט
	שטח הטקסט הנחשף במגילה מוגבל	אפשרות דילוג נוחה במצחף-הטקסט כל הזמן לנגד העיניים
	ניווט מכוון תוכן	ניווט גם ללא התבססות על התוכן,על פי מספרי עמודים
מעורבות הקורא	שוליים מוגבלים בדרך כלל בשני צדדים	שוליים עם ארבעה צדדים שמאפשרים להעיר הערות
	ספר הומוגני	אפשרות להפרדה קלה של הספר לכרכים.
עמידות	פפירוס נהרס בלחות ונסדק בקלות	קלף עמיד בפגעי מזג האוויר
	פפירוס קשה להפקה	טכניקות פשוטות יחסית לעיבוד עורות

יתרונות הספר האלקטרוני

הספרים האלקטרוניים מצויים בשוק כבר למעלה מעשור אבל רק עם יציאת הדגם הראשון של קינדל לשוק בנובמבר 2007 הם פרצו לתודעה הציבורית וגם החלו להימכר בהיקפים מסחריים. מבין המותגים השונים קינדל נותר הבולט, ומאז הדגם הראשון יצאו שני דגמים חדשים,במקביל יצאו מכשירים חברות נוספות כמו סוני,סמסונג ואחרים. בין הדגמים השונים והמותגים השונים מנעד רחב של הבדלים אך עדיין יש כמה תכונות משותפות לרוב קוראי הספרים:

• דיו אלקטרונית - הם מבוססים על טכנולוגיה של דיו אלקטרונית, המאפשרת תצוגת מסך נעימה לעין כמעט כמו הדף המודפס, וחשוב יותר: היא חסכונית ביותר.
  
• מבחר ענק- ניתן לטעון ספרים במכשיר מתוך מאגר של מאות אלפי ספרים ברשת.
  
• קיבולת גדולה- בזמן נתון מכשיר יכול להכיל למעלה מ1000 כותרים.
  
• אינטראקציה- המכשיר לאפשר לסמן לכתוב הערות ולשמור קטעים מהספר.
  
• זמן סוללה ארוך –סוללה יכולה לפעול זמן רב ללא טעינה בחלק מהמכשירים נדרשת טעינה אחת בת שעתיים לסוללה שתפעל שבועיים.
  
• נגישות לרשת- רוב המכשירים נגישים לרשת סלולרית או אינטרנטית.
  

כשמתבוננים ברשימת התכונות הזו בהשוואה לספר המודפס ולספר המוצג על גבי מחשב אישי מתקבלת תמונה דומה מאוד לתמונה שהתקבלה מהשוואת המצחף למגילה:

תכונות	ספר רגיל	מחשב	ספר אלקטרוני
קיבולת	כותר בודד	כותרים רבים	כותרים רבים
נוחות קריאה	קריאה נוחה	קריאה לא נוחה	קריאה נוחה מאוד
ניווט	לינאריות	אפשרות חיפוש	לינאריות+חיפוש
ניידות	בינונית	בינונית	גבוהה מאוד
מעורבות קורא	קטנה	גבוהה	גבוהה

כבוד ואינטימיות

יש בידנו אם כן מערך דומה של תכונות העומדות בבסיס שתי המהפכות. כדי לנסות ולהגיע להכללה מרשימת התכונות האלה כדאי להתבונן בספר כחלק ממערכת יחסים משולשת בה חברים הכותב,הספר והקורא.כבמערכות יחסים אחרות יש תסריטים שונים להתפתחות הקשר בין החברים במערכת,לפעמים כל חלקי המערכת קשורים מאוד זה לזה לעיתים יש נתק בין חוליות מסויימות במערכת ולעיתים ההבחנה בין מרכיבי המערכת לא תחומה היטב . כך למשל אם,ספר כתוב בשפת סתרים לא נגישה הקורא יתקשה להתחבר אליו, אם כל אחד יוכל לשנות את הספר (כמו בויקיפדיה למשל) לא יהיה מחבר שמזוהה איתו.

אם נחפש את המשותף לרשימת התכונות של המצחף והספר האלקטרוני במושגים של מערכת היחסים הזו דומה שנמצא שתי מילות מפתח האחת היא "כבוד" והשניה "אינטימיות":

מהפכת הספר האלקטורני (וגם המצחף) נותנת כבוד לספר כישות העומדת בפני עצמה ,בשונה מתרבות האינטרנט בה אנו דוהרים אחרי פרגמנטים של מידע ומתעלמים תכופות מהמסגרת בה מופיע המידע הזה,בעולם הספר האלקטורני הספר כישות מתוחמת שומר על מעמדו. יש לו התחלה אמצע וסוף והוא מציע מגוון של כלים המאפשרים להתייחס אליו כאל יחידה שלמה. לא פחות מעניין ממה שיש במכשירים אלה הם הדברים שלא מצויים בהם-יצרני קוראי הספרים גברו על יצרם ונמנעו מליצור מכשירים עתירי פעלולים ויכולות,אי אפשר לצפות בסרטי וידאו במכשירים,הם לא משמשים כטלפונים,הם לא מתיימרים להיות גם מחשבון/יומן/מכונת קפה ,הם פשוט קוראי ספרים(שגם יודעים להשמיע מוסיקה) מי שמשתוקק להפעיל יותר ערוצים וחושים בו זמנית יכול להוריד אפליקציה שתאפשר לו לקרוא ספרים באייפון,אך קוראי הספרים עצמם הם מוצרים נבדלים ושונים.

בצד הכבוד לספר כישות, הספר האלקטרוני (וגם המצחף) מגביר את האינטימיות שבין הקורא לספר. הקורא יכול לקחת איתו את הספרים החשובים לו לכל מקום אליו הוא הולך,הוא קורא אותם ביתר נוחות,מנווט בהם ביתר קלות,ויכול להיות שותף במובנים מסוימים לכתיבת הספר בעצמו.

עתידות

מה אפשר ללמוד משני המאפיינים שחילצנו מהשוואה זו? ראשית אם הניתוח שהוצע כאן נכון ייתכן שהתבוננות בשתי נקודות המפתח האלה-הכבוד לספר כישות העומדת בפני עצמה והגברת האינטימיות שבין הקורא לספר עשויה להיות המפתח לניבוי של הצעדים הבאים במהפכת הספר האלקטרוניים. מעבר לעסקי נבואה שהם מטיבם תמיד קצת רעועים,התיאור שהובא כאן מציג ציר התפתחותי של תרבות המידע השונה מהותית מזה שהיינו מזהים אילו היינו מנתחים את כיווני ההתקדמות של מה שנהוג לכנות ה"אוריינות החדשה". אותה אוריינות ההולכת ומתהווה ככל שהאינטרנט מוטמע בהרגלי הקריאה שלנו. ציר התקדמות של האוריינות החדשה כולל תחנות כמו "מות המחבר",היעלמות ההקשר,מעבר לטקסטים קצרים יותר ויותר,היעלמות הסמכות והתיקוף וכדומה. הכבוד לספר והגברת האינטימיות שבין הקורא לספר מייצגים כיווניות הפוכה לכיווניות הזו.העובדה ששתי ההתפתחויות מתרחשות במקביל מלמדת אותנו לא להיחפז בשרטוט צירי התקדמות בעלי כיווניות לינארית אחת.

לכניסת המצחף לפני כ2000 שנים היה תפקיד חשוב בהרחבת מעגל אנשי הספר,ויחד עם גורמים נוספים ל"הפרטה" של עולם הספר והפיכתו לחפץ אישי. איך תיראה מערכת היחסים מחבר-ספר-קורא בעוד 20 שנה? האם הספר כישות עצמאית יהנה מאותו המעמד שיש לו היום? האם המרחק מחבר-קורא יצטמצם כפי שקורה כבר עכשיו בעולם העיתונות? האם הספר האלקטרוני יהפוך למוצר המרכזי בתעשיית הספרים ויחליף את הספר המודפס,או אולי יצטרף לפנתיאון מכובד של מכשירים שזרחו לרגע ודעכו כמו הווקמן ומכשיר הוידאו? קשה לדעת אבל סביר להניח שהפרק הנוכחי של הופעת הספרים האלקטרוניים הוא פרק חשוב בהיסטוריה הארוכה של הספר.

לקריאה נוספת:

• מ הרן מלאכת הסופר בתקופת המקרא,תרביץ נ,תשמא 65-87
  
• מ הרן ,מגילות הספרים בתחילת ימי בית שני-המעבר מפפירוסים לעורות ,ארץ ישראל ט"ו ,תשמ"ב 86-92
  
• א מנגל, תולדות הקריאה 135-159,זמורה-ביתן 2001
  
• ה פטרוסקי ,הספרים על מדף הספרים 28-40,עם עובד 1999
  

מ בר אילן,המעבר ממגילה למצחף (קודקס) ורישומו בקריאת התורה

ספרי לימוד מטרזן ועד שוורצנגר

(תרומתי הצנועה לתעשיית המיחזור-טקסט שהתפרסם לפני כמה ימים בחדשות מטח בשינויים קלים)

תחת מכבש הדפוס של אבי מהפכת הדפוס, יוהן גוטנברג, יצאו כנראה - לצד "תנ"ך גוטנברג" המפורסם - גם ספרי הלימוד המודפסים הראשונים. גוטנברג, שפעל במאה ה-15, הדפיס את ספר הדקדוק הלטיני שחיבר במאה הרביעית אליוס דונאטוס. קשה שלא להפליג בחשיבותה של פריצת דרך זו, שסייעה להפיץ לא רק את הדעת אלא גם את הקניית הדעת.
אחת התמונות שנכנסו לקלאסיקה של ספרות הילדים היא הסצנה שבה טרזן, שהקופים גידלוהו, מגלה ספר ללימוד אנגלית - ספר שבאמצעותו הוא לומד לדבֵּר ולקרוא וגם מגבש ואת זהותו כבן אנוש. לדאבוננו לא נותרו בידינו עותקים של ספר הלימוד המשובח הזה, ואולם תמונה זו לוכדת בנאיביות רבה את תמצית הציפיות שיש לנו מספר הלימוד. ספר הלימוד צופן בחובו את ההבטחה, שמי שיהיה חרוץ וישתמש בו, יוכל לדלג מעל למכשולים חברתיים וכלכליים ולדעת את כל מה שהוא צריך.
העולם החינוכי גמא מרחקים מאז הדפיס גוטנברג את ספר הדקדוק של דונאטוס, אך מקומו של ספר הלימוד נותר מרכזי בתחום ההוראה ובעולמם של תלמידים ומורים ברוב מדינות העולם. בניגוד לצפיות של רבים, ספר הלימוד לא נעלם עם הופעת הטלוויזיה וגם לא עם הופעת האינטרנט. הספר הוא עדיין פורמט הטומן בחובו יתרונות שהוכיחו את עצמם במשך שנים רבות. עם זאת, נראה כי השנים האחרונות מסמנות מִפנה ששיאו קרֵב אלינו בצעדי ענק. המִפנה המסתמן אינו זניחה של ספר הלימוד המודפס לטובת מדיום חדש לגמרי, אלא היווצרות של ישות היברידית, המשלבת את יתרונותיו של הספר המודפס עם היתרונות של הכלים האינטרנטיים, ומגלמת את שניהם בספר הלימוד הדיגיטאלי:
א. הספר הדיגיטאלי משמר את יתרונות הספר המודפס
הספר הדיגיטאלי משמר את הלינֵאריוּת של הספר המודפס, אך משלב בה נגישות לנתיבי ניווט מגוּונים.
הספר הדיגיטאלי משמר את מקומו של הספר כעוגן לנקודות ציון ברורות המאפשרות תקשורת מורה-תלמיד חלָקה.
הספר הדיגיטאלי מותאם להרגלים של המורים ומהווה נתיב גישה נינוח ללמידה אינטרנטית.
ב. הספר הדיגיטאלי פורץ את גבולות הספר המודפס
הספר הדיגיטאלי מביא אתו יעילוּת חיפוש ודְלִייַת מידע מתוך הספר ברמה גבוהה.
הספר הדיגיטאלי מאפשר חיבור למדיה עשירה.
הספר הדיגיטאלי מציע נגישות רבה יותר לבעלי צרכים מיוחדים.
ג. הספר הדיגיטאלי מקדם את השיח בלמידה
הספר הדיגיטאלי משפר את היכולת לנהל למידה שיתופית ולמידה דיפרנציאלית.
הספר הדיגיטאלי מאפשר ליצור שכבה של תוכן גולשים המתווכת בין השדה לבין המפתחים בזמן אמת.
הספר הדיגיטאלי מחבר את ספר הלימוד למידע מרחיב, בלי "ללכת לאיבוד" בים של לינקים.
הספר הדיגיטאלי מאפשר לעדכן את תכניו בזמן אמת.
מה מביא לפריצת הרעיון של ספר הלימוד הדיגיטאלי?

המפנה בתחום ספרי הלימוד, כמו מהפכים רבים אחרים, צובר תאוצה בעקבות התפתחויות שחלו במקביל בזירות שונות ומגוּונות: זה כעשור מתבצע מהלך מואץ של דיגיטציית ספרים והעלאתם לרשת, מהלך שהביא כמות עצומה של ספרים לנגישות גבוהה. במישור הכלכלי-חברתי ההתמרמרות כנגד המוציאים לאור הגדולים של ספרי הלימוד בארצות הברית הולידה יוזמות המנסות לצמצם את הנטל הכלכלי ואת הקיפאון הפדגוגי שתוֹלים במו"לים אלו. במישור הטכנולוגי חלו כמה פריצות דרך בתחום הדיו האלקטרונית, ואלה הפכו את חוויית הקריאה מתוך הספר האלקטרוני לנוחה יותר.
מכשירי הקצֶה

בתחום מכשירי הקצה, המותג הבולט ביותר הוא "קינדל" של "אמזון". בפברואר השנה הושק "קינדל 2", והשקתו לוּותה ברעש תקשורתי רב ובמובילי דעת קהל, שסייעו בשיווק המכשיר לכמיליון משתמשים תוך זמן קצר. המכשיר, כמו הדגם הקודם לו, מבוסס על טכנולוגיה של דיו אלקטרונית, המאפשרת תצוגת מסך נעימה לעין כמעט כמו הדף המודפס, וחשוב יותר: היא חסכונית ביותר. רשימת הכותרים הַזמינה כוללת כ-200 אלף ספרים, השמורים באתר אמזון בפורמט הייחודי של קינדל. מי שמעוניין בכותר שאינו מצוי ברשימה, יכול לבקש להמיר כותרים נוספים דרך אתר החברה. המכשיר יכול להכיל כ-1,500 ספרים ללא הרחבת זיכרון. בצד הספר, קינדל מגיע עם כמה כלים שימושיים לסימון ולהוספת פתקיות על גבי הספרים, ועם מנגנון אוטומטי להקראת הספרים (מנגנון שלעת עתה מושעה בעקבות התנגדות גילדת הסופרים). ביוני השנה השיקה חברת אמזון דגם חדש, DX, התומך גם בקבצים שאינם בפורמט הייחודי של אמזון (כמו PDF, למשל). הדגם החדש גם שיפר את חוויית הגלישה ברשת, שבדגם הישן הייתה מוגבלת מאוד, והוא כולל מסך גדול יותר, המתאים לקריאת עיתונים וספרי לימוד.
המותג השני בעוצמתו הוא קורא הספרים האלקטרוניים של "סוני", שיצא עד כה בשני דגמים. הדגם החדש שיצא ברבעון הראשון של השנה כולל מסך מגע, המאפשר ניווט קל בתוך קורא הספרים; ממשק נוח להורדה של הספרים או קובצי המוזיקה מהאינטרנט באמצעות המחשב האישי; ותאורה אחורית, המאפשרת קריאה באזורים חשוכים (פונקציה החסרה בדגם קינדל). חברת סוני חתמה עם גוגל על הסכם המאפשר להוריד בקלות ספרים ממאגר הספרים של גוגל לתוך קורא הספרים של סוני. לקורא הספרים של סוני יש גם ספרייה גדולה לרכישה של כותרים, רובם יקרים יותר מההיצע של הספרים המותאמים לקינדל. קורא הספרים של סוני אמין יותר טכנית מהקינדל, אך סובל מחסרונות עיצוביים ומיתוגיים (כמו מבנה מגושם ממתכת ומסך זכוכית כבד), המקשים עליו להתחרות בקינדל האלגנטי והקליל.
המכשיר הבא בליגת העל של מכשירי הקצה הוא המכשיר של "פלסטיק לוג'יק", שהאבטיפוס שלו הוצג בחודש האחרון. מכשיר זה מבוסס גם הוא על טכנולוגיה דומה של דיו אלקטרונית: המסך גדול יחסית, הוא מתאים לקריאת עיתונים וספרי לימוד וקל מאוד לנשיאה. המכשיר של פלסטיק לוג'יק ניחן ביכולות מתקדמות יותר בתחום הסימון והמניפולציות המתבצעות על גבי הטקסט, וכן ביכולת ניווט מתקדמת, הכוללת גם עבודה בכמה מסמכים במקביל. מכשיר זה, בניגוד לקינדל, אינו נגיש לרשת. החברה (שמתעכבת בהשקת המכשיר) היא תוצר של שיתוף פעולה בין כמה גופים באנגליה, בגרמניה ובארצות הברית. החברה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם רשת חנויות הספרים "ברנס אנד נובל", שיפיצו ספרים שיצאו לאור בהוצאתה. לצד שלושת המותגים הגדולים פועלים בשוק כמה מותגים קטנים, כולם מבוססי טכנולוגיה של דיו אלקטרונית, רובם מן המזרח הרחוק ומיעוטם מאירופה (צרפת והולנד).
מגבלות הספר האלקטרוני

ההתבססות על הדיו האלקטרונית פתרה בעיה קשה של אורך חיי הסוללה ושל חוויית הקריאה, וייתכן מאוד שהיא האחראית לפריצת הדרך שבקליטת הספרים האלקטרוניים לשוק. לטכנולוגיה זו גם כמה חסרונות: מכשירים אלה מציגים תכנים רק בשחור-לבן (למעט המכשיר היקר יותר של פוג'סטו שיצא ביפן); הם אינם מאפשרים הצגה של קטעי וידאו; וחלקם מציעים גם גלישה באינטרנט, אך היא מוגבלת. לגבי הוספת צבע למכשירים התבטא לאחרונה ג'ף בזוס, מייסד חברת אמזון, וקבע נחרצות שיחלפו עוד שנים עד ש יהיה אפשר להציג קינדל צבעוני.
באופן פרדוקסאלי, פריצת הספרים האלקטרוניים השנה מביאה גם לשגשוג של פלטפורמות מתחרות. ככל שהספר האלקטרוני מתייצב כמכשיר שהוא בעיקר קורא ספרים, ובעיקר ספרי שחור-לבן, עולה האטרקטיביות של מכשירי קצה המסוגלים לקרוא ספרים והם אינם ספר אלקטרוני. מחשבים קטנים ומנוּונים - הנֶטבּוּק - המחשב של נגרופונטה והדגמים הקטנים של אסוס מצויים בטווח המחירים של הספרים האלקטרוניים, והם אף זולים יותר ומאפשרים הצגה של ספרים באמצעות אתרי אינטרנט. למחשבים מעין אלה יש כמה יתרונות על פני הספר האלקטרוני:
חיבור נגיש לאינטרנט.
יכולת להציג קטעי וידאו.
יכולת להציג ספרים שאינם מצויים באופן קבוע במכשיר.
ליתרון אחרון זה - חשיבות רבה, שכן הופעת הספרים האלקטרוניים הביאה לעלייה תלולה בהיקף "גנבת הספרים". גם הפורמט של קינדל פוצח במהירות רבה, וקובצי ספרים שהורדו לקינדל הפכו למוצר פופולרי ברשתות שיתוף הקבצים. מוצר נוסף, הנהנה מפריחת הספרים האלקטרוניים, הוא ה"אייפון". לאייפון אפליקציה להצגת ספרים של קינדל המאפשרת לו לתפקד כקורא ספרים. גודל המסך קטן יחסית לכל קוראי הספרים, אך האיכות הגבוהה של התצוגה, כמו גם ההרגל של השימוש בו, מגבירים את הפופולאריות שלו גם כקורא ספרים.
הקינדל וקורא הספרים של סוני תומכים, כאמור, בקובציPDF , ומשום כך אפשר לקרוא בעזרתם מסמכים בעברית השמורים בפורמט זה, אולם בגלל מגבלות של זכויות היוצרים הם אסורים לשיווק בישראל.
פלטפורמות וֵוביות

בצד הפריחה של מכשירי הקצה חלה בחודשים האחרונים התקדמות ניכרת גם בסביבות הוֵוביות המציגות ספרים ברשת. "אמזון" מרחיבה כל הזמן את היכולת של האתר גם כסביבת עבודה לספרים. החברה השיקה מערכת המאפשרת לסופרים להוציא לאור ספרים בפורמט אלקטרוני, ואלה יוצעו כספרים לקינדל. גוגל הכריזה על מסלול חדש, שבמסגרתו תציע למכירה עותקים אלקטרוניים של ספרים שסרקה. בשנים האחרונות סרקה גוגל מיליוני ספרים - גם במסגרת סריקת הספריות וגם במסגרת שותפויות עם המו"לים. במסגרת השותפויות גוגל מציגה כ-20% מן הספר, אך היא מחזיקה בעותק המלא של הספר - שאותו תוכל להציע למכירה בהסכמת המו"ל. הצעד של גוגל עורר תרעומת רבה בגלל החלטתה של החברה למכור גם ספרים "יתומים", כלומר ספרים שאיש אינו תובע בעלות עליהם. ספרים אלו הם רוב הספרים בעולם, וההחלטה של גוגל יוצרת הכנסה גדולה מנכס שאינו שלה.
ההתפתחויות המסחריות האלה של פרוייקט הספרים של גוגל פוגשות שיפורים טכנולוגיים שהחברה מכניסה כל העת לאתר הספרים שלה.
גם המהלכים של גוגל וגם המהלכים של אמזון מעוררים חששות בקרב המו"לים. החששות מתורגמים לפרוייקטים החותרים תחת שני הענקים האלה. בין הפרוייקטים בתחום זה בולט "סקריב" (Scribd), השואף להפוך ל"יוטיובּ" של הספרים. סקריב הוא פלטפורמה המאפשרת לגולשים להעלות מסמכים וספרים שלמים למאגר. המאגר, שהוא מתקדם מאוד מבחינה טכנולוגית, מאפשר שיתוף והטמעה קלה של החומרים בבלוגים - וגם, למי שמעוניין בכך, גביית תשלום ממשתמשים תמורת הספרים או המסמכים. המחבר בוחר באיזה סכום לחייב את המשתמש, והפרוייקט נהנה מאחוז מסוים של ההכנסות. כחלק מן המאמץ לבלום את אמזון הצטרף לפרוייקט לפני שבועות ספורים המו"ל "סיימון אנד שוסטר", שספריו מוצעים כעת למכירה באתר במסגרת הסדר זה; והפרוייקט כולו, שעד לפני זמן קצר הצטייר כפרוייקט קטן וחביב, מוצג כתחרות ממשית לאמזון.
שוק ספרי הלימוד

השחקנים הגדולים בשוק לוטשים את עיניהם לשוק ספרי הלימוד בבתי הספר ובמכללות. בארצות הברית שוק זה מגלגל סכומי עתק ונתפס כמונופול דורסני. קינדל DX, כמו גם פלסטיק לוג'יק, מכוונים את עצמם במידה רבה לשוק זה. במקביל גוברים הקולות המצדיקים את קיומם של הספרים האלקטרוניים היכולים להתעדכן ולהתחדש. לאחרונה עורר הדים בתחום זה הוגה הרשת, סת' גוֹדין, שהחל להטיף לספרי לימוד ברשת הנכתבים ומתעדכנים על ידי המרצים באוניברסיטאות. חברת "הספר הפתוח", שהושקה לפני חודשים ספורים, כבר מציעה ספרי לימוד למכללות בנגישות חופשית מלאה ברשת. החברה גובה תשלום על גרסאות מוקלטות ומודפסות של הספר. ההד התקשורתי החזק ביותר התעורר בעקבות ההכרזות של ארנולד שוורצנֵגר, מושל קליפורניה, שהכריז על מעבָר לספרים אלקטרוניים בבתי הספר במדינה. המעבר אמור לחסוך מאות מיליוני דולרים לקופת המדינה. בפועל כבר עלו לרשת כמה כותרים במסגרת עסקאות עם כמה מן המוציאים לאור, ואולם המהלך רחוק מלהיות פשוט.
מטח וספר הלימוד הדיגיטאלי

באפריל 2008 הושק פרוייקט "כותר עיון" - מאגר ספרי עיון בתחומי החברה והרוח בשיתוף המו"לים המובילים בשוק הישראלי. פרוייקט זה הביא אתו פיתוח טכנולוגי של מטח המאפשר הצגה, חיפוש וסביבת עבודה מתקדמת סביב ספרים בעברית. לקראת שנת הלימודים הקרובה סרק מטח את רוב ספרי הלימוד שלו והעלה אותם לרשת האינטרנט בפרוייקט חדש - כותר ספרי לימוד - המנסה להביא את יתרונותיו של הספר הדיגיטאלי לכל תלמיד שילמד בשנה הבאה בספרי מטח. מהלך זה אינו מובן מאליו לגבי גוף שחלק ניכר מהכנסותיו מושתת על ספרי הלימוד, ועם זאת, לנוכח המגמות המסתמנות בשוק העולמי וההזדמנויות הפדגוגיות שמביא אתו הספר הדיגיטלי, מטח אינו יכול להרשות לעצמו שלא להיות ממובילי המהפך הזה השנה הקרובה תהיה שדה נסוי מרתק בהבנת דפוסי השימוש, זיהוי הפוטנציאל הפדגוגי ובניה נכונה של המעטפת הכלכלית העתידית של מהלך כזה.