יום שישי, 13 בנובמבר 2009

מיומנו של עסקן


בכניסה למלון בו נערך הכנס הוצבו שערים מגנטיים וסוללה של מאבטחים.סוכן נוסע שהביא קטלוגים למלון שאל אותי מה קורה פה ? איפאק? ג'י סטריט? כל הקיצורים היהודיים האלה מבלבלים.יש הרבה ציניות כלפי הכנס גם מקרב ישראלים עימם דיברתי ומצויים בתחום וגם בקרב אמריקאים שאינם חלק מהקלחת העסקנית. המדגם הלא מייצג של קרובי המשפחה של אשתי שפגשתי לא ידעו שהכנוס מתקיים והמילה "פדרציה" לא העלתה בהם קונוטציות חיוביות. הציניות מובנת-מדובר בכינוס של עסקנים מסדר שני,חלקם הגדול קשור לפעילות ממשית באופן עקיף,הרבה מאכערים שרוקמים מזימת בפרוטה,מגייסי משאבים מיוזעים שמחפשים מימון לארגונים שלהם וישראלים פרובינציאליים שנהנים מהביקור בעולם הגדול ומההזדמנות להפגין יהירות בורות וגסות בנשימה אחת.בכל זאת מצאתי עצמי פחות ופחות ציני במהלך הכנס,ראשית כי כנראה שגם אני כנראה סוג של עסקן כזה וזה לא ראוי להתנשא על בני מינך,ושנית כי מתחת לשכבות האיפור הכבדות של ההפקה ההוליבודית העצומה,יש מרבץ מרשים מאוד של יהודים שמפגינים מחויבות ונאמנות יוצאי דופן זה לזה,ולאחיהם שברחבי העולם. ומוכנים להשקיע מהונם וממרצם כדי לסייע לאנשים שהם לא מכירים וכנראה גם לא יכירו,רק מתוך ערבות משפחתית עתיקת יומין של יהודים זה לזה.הגן העתיק הזה של הערבות ההדדית היהודית,הפך להיות גן רדום אצלנו הישראלים,ואצל אלה שבקרבם הוא מתעורר,הוא מתעורר עם מוטציה שהופכת את ההדדיות לתנועה חד כיוונית מהתפוצות לישראל.

הכנס בנוי מסדרה של מושבים שמתחילים ב8:00 בבוקר ומסתיימים בלילה,בכל יום מליאה משותפת לאלפי המשתתפים שכוללת הרצאות ודברי ברכה של דמויות בולטות,ובין לבין הרבה פגישות ומיני ארוחות ערב (תרגום קלוקל לדינר).לא ברור עד כמה האינטנסיביות הזו פוריה,הפגישות חשובות,ויצאתי עם ערימה של כרטיסי ביקור שאת חלקם אני מתקשה לשייך לפנים.ברוב המושבים לא למדתי הרבה דברים חדשים,אבל כל מושב שאליו הגעתי זימן מפגשים מעניינים.

במליאה הרחבה הופיעו הרבה מנהיגים מקומיים וכמה דמויות בולטות יותר. ביום הראשון הופיע שגריר ישראל בארצות הברית מייקל אורן שאני חייב להודות שלא ידעתי על קיומו לפני הכינוס הזה .אורן השמיע ברהיטות את מיטב הלהיטים: קצת שואה,קצת פיגועים,מנה של תיקון עולם, קורטוב של אלברט אינשטיין בשביל האוניברסאליות ולקינוח מנה גדושה של אחמדיניגאד וגולדסטון.אחמדיניג'ד וגולדסטון מתגלגלים על הלשון כמו צמד ותיק,מעין גילברט וסליבן שמספקים פס קול מרגיע לבאי הכנס. אם היתה נערכת הצבעה לבחירת יקיר הכנס הזה אין ספק שאחמדיניג'ד היה זוכה.לא ברור איך יהודים הגדירו את זהותם לפני שהוא צץ אבל האיום האיראני נראה כמו אחד מסלעי קיומו של העם היהודי,אחריו בהפרש קטן השואה ובסוף בשביל הגיוון פרוייקט תגלית ויהודים בארצות נדחות,רצוי באפריקה. אם הג'י איי היה מדינה הנשיא היה מן הסתם טייס יהודי אתיופי בוגר תגלית דור שני לשואה שמועמד להפציץ את הכור באיראן.האיום האיראני עלה כנושא גם בכמה מהמושבים.הוא יצר הצדקה להופעה בכנס של כמה גנרלים ישראלים בדימוס.דומה ששרפתי את הפוטנציאל לשיתופי פעולה עם אחד מהם: כשעליתי למטוס לוושינגטון הפנים שלו נפגשו בזווית לא מוצלחת עם התיק שלי,התיק שלי יצא ללא פגע מההתנגשות הזו, וגם הוא הגיב באופן בוגר(בכל זאת גנרל) אבל יחסנו נשארו קורקטיים. (אני נמנע מלציין את שמו כי הוא היה קודם לכן ראש אמ"ן ועלול לצוטט לבלוג שלי). הנטיה לברוח לאיומים חיצוניים כדרך לבסס את הזהות היהודית היא נטיה עתיקה וכנראה גם טקטיקה פוריה בטווח הקצר,לא ברור אם תשרוד את העידן השבע שלנו.זווית אחרת לנושא הזה באה מאחד הדוברים המעניינים בכנס - סנטור יהודי בשם קנטור ,שהשווה את תגובת הקהילה היהודית לאיום האיראני כסוג של ניסיון להמנע מחזרה על על התנהלות ההנהגה היהודית אמריקאית בתקופת השואה. השאלה שהוא הציב הייתה מאיזו נקודת זמן ההתערבות הזו תהפוך להתערבות מאוחרת מדי.

מקרב הדוברים במליאה בלטו במיוחד נבזלין ורם עמנואל. ליאוניד נבזלין שגם הוגדר כנשיא הבינלאומי של הכנס,הציג את נתניהו והצליח לשדר ציונות כנות,ופשטות שכבשו את הקהל,ורם עמנואל שהחליף את אובמה,התגלה כדובר חכם,שופע בטחון עצמי מול קהל שלא כולו אוהד,ובעל חוש הומור משובח,שונה דרמתית מכל דובר אחר ששמענו בכנס ובכלל.

אפילו ההמור משובח של עמנואל לא הצליח לסדוק את הנימה הפטריוטית הרצינית כל כך שעלתה מקרב רוב הדוברים ויצרה תמונות לא שגורות לעיניים ישראליות כמו בוגרת כוכב נולד האמריקאי שרה בהתרגשות בזה אחר זה את ההמנונים האמריקאי,הקנדי והישראלי, טקס הכנסת ספר תורה לצלילי "אלוהים ברך את אמריקה" ורב צבאי שנושא בעיניים לחות דרשה בסגנון אוונגליסטי לזכר חללי המערכה בעיראק. לא יודע אם יש דוגמה בהיסטוריה לנאמנות כפולה מפורשת כל כך כמו של הציבור הזה,נאמנות כפולה שמוצגת כדבר הטבעי ביותר בעולם.האילוסטרציה החדה למוזרות של העניינים באופן כללי היתה בארוחת ערב בה השתתפתי. אובאמה כאמור לא הופיע בכנס בגלל המתקפה בפורטהוד אבל ערך קבלת פנים למנהיגים בכירים של הפדרציות בארוחת הערב כמה מהם עמדו בזה אחר זה וסיפרו על כל תנועה וכל מצמוץ שאירעו בעת קבלת הפנים הזו,תוך הצגת הוכחות חותכות על גבי האייפונים שלהם.בזמן ההצגה הזו ישבתי ליד ברנש עדין ושתקן,שסיפר לי סיפורים שנשמעו מופרכים לחלוטין אך אחרי הצלבות עם מקורות אחרים כנראה נכונים לגמרי. האיש הוא יועץ אסטרטגי של נתניהו ושל בכירי הליכוד הוא שוהה בארץ למעלה מחצי שנה בכל פעם,הוא לא שוהה יותר כי הוא לא יכול לסבול את הנימוסים של הישראלים,והוא אחראי כנראה לתמרון שזיכה את נתניהו בשלשה מנדטים שיצרו את ההכרעה מול ציפי לבני. מה שמפליא בכל זה הוא שהאיש עושה את עבודתו בהתנדבות ושזו הפעם הראשונה שהוא עוסק בכך,את הונו הוא עשה בתחום הנדל"ן,ולפני המשבר הכלכלי הוא הריח שמה לא טוב הולך לקרות ופרש מעסקים פעילים.וכן שהאיש העדין והאריסטוקטי שולט בכל פסיק במה שמתרחש בתעלות הביבים של הפוליטיקה הישראלית כולל מעורבות עמוקה בקהילות ספציפיות כמו למשל הקהילה האתיופית.

אין תגובות: