יום שישי, 8 בינואר 2010

ספרים אבודים

מצא ספרים קורא בהן אחת לשלשים יום.


ואם אינו יודע לקרות גוללן כל שלשים יום.

ולעולם לא ילמוד בהן לכתחילה.

ולא יקרא פרשה וישנה.

ולא יקרא פרשה ויתרגם.

ולא יפתח בו יתר משלשה דפין.

ולא יהיו שנים קורין בשני עניינין שמא ימשוך זה וימשוך זה ויבלה הספר,אבל קורין הן בענין אחד.

ולא יקראו שלשה בספר אחד ואפילו בענין אחד.


(רמב"ם,משנה תורה,הלכות גזילה ואבידה פרק י"ג הלכה י"ג)

יום שישי, 1 בינואר 2010

אתרים ישנים,אתרים חדשים

ברשימות הסיכום שיצא לי לראות, העיצוב מחדש של פשיטא לא מופיע בין האירועים ששינו את פני האינטרנט בעשור האחרון,אבל אותי ואת שני הגולשים האחרים הוא בהחלט מעניין,ועיצוב מחדש הוא תמיד הזדמנות לחוש גם את השינויים המהירים בציפיות שלנו מאתר תוכן.

נקודת המוצא הייתה ניסיון להתחבר לדימיון שבין השיח התלמודי לשיח האינטרנטי,דימיון שהפך כמעט לקלישאה. דף הבית הראשון נסה להדמות למבנה הדף התלמודי,ולשמור עליו כמוטיב עיצובי.




במשך הזמן הכיוון הלך והתרחק מהדימוי של הדף התלמודי וככל שהצטבר תוכן באתר הרגישות לנדל"ן מבוזבז גדלה,והנטיה לפונקציונליות גדלה על חשבון ההצטעצעות הקישוטית.




המעבר לרקע לבן היה נקודת מפנה,וגרר בהתחלה תגובות שטענו שהאתר נראה כמו מסך word




ככל שהיקף התוכן באתר גדל,גדל גם הצורף למקד מה מרכז ומה פריפריה באתר,וכן לתת במה מכובדת מספיק לגופים השותפים.




אבל מעבר לכל זה יש עיצובים שעברו לפני שלוש שנים ולא עוברים היום,ולהפך. אתרים חדשים לא יבזבזו נדל"ן חשוב כמו זה של העמודה הימנית של האתר בעיצובו הראשון,וקשה היה לפני כמה שנים להסכים למקם במרכז האתר מצגת או סרטון, להתבסס על עמוד נגלל ארוך,או להשתמש בלבן או בשחור כצבעים מובילים, כפי שאפשר לראות היום באתרים רבים. טרנדים עיצוביים הם לכאורה נושא אזוטרי המיועד למעצבי ובוני אתרים ולכת הקטנה שסובבת אותם,אבל למעשה כולם רגישים לטרנדים עיצוביים גם מי שלא מודע להם. כולנו מזהים עיצוב חדיש או עיצוב מיושן אפשר להמחיש את הטענה הזו דרך משחק (אינפנטילי אך מהנה) עם האתר המאפשר לגולשים למקם את עצמם בתמונות מחזור ישנות :




מה הופך את מסגרת המשקפיים החדישה לחדישה ואת המיושנת למיושנת? ואת התסרוקת המיושנת לכזו? האם מעצב לפני חמש שנים לא היה מסוגל להעלות בדעתו מכונית עם קווי מתאר מעוגלים או מחודדים? האם הגננת שמסבירה מהו משולש ומהו מרובע מדגימה גם "חדיש" ו"מיושן",סביר להניח שלא, וכנראה שהתשובה לא מתמצה באוסף אחר של פרטים שאפשר לבודד . מעבר לפרטים יש משהו חזק ורחב יותר – מעין מוסכמה רחבת היקף שגורמת לנו לנקודת מבט חברתית. כשבאים להדגים את נקודת המבט הזו מצטטים בדרך כלל את הסיפור על המבקר שביקר בתערוכת האימפרסיוניסטים בפריז ב1874 ולא הצליח להבין מה הוא רואה.או את הסיפור על הילידים האפריקאים שזיהו אנטילופה בציור קיר נוסח האדם הקדמון אבל לא בצילום. גם אם הסיפורים האלה הם הגזמה של מורים נואשים לאסטתיקה,הם ממחישים יפה טענות של הוגים דוגמת נלסון גודמן שיש רכיב חברתי חזק המכונן את מה שאנחנו רואים,והאופן שבו שאנחנו מפענחים אובייקטים במציאות. הראיה אינה רק התרחשות שבין העין,המוח והעצם הנצפה- למוסכמות החברתיות תפקיד מכריע הדומה לזה שיש להם בשפה.הזיהוי של החדיש והמיושן הם כנראה חלק מהמארג הזה,וכשמדובר בעיצוב של אתרי אינטרנט הפער שבין המיושן לעדכני יכול להיווצר במרחקי זמן קצרים בהרבה מאשר במרחבים אחרים.