יום שישי, 5 במרץ 2010

יין חדש בקנקן חדש - מכשירי קצה, מו"לות ופעילות חברתית

רוב המשתתפים והדוברים בכנס נראו לי דומים זה לזה ודומים להפליא לתמונות המחסלים של מבחוח המפורסמות בעיתונים בשבועות האחרונים(ייתכן שעליתי על משהו?),ומשלב מסויים נוצר אצלי קושי לזכור מה שמעתי ממי ,כך שאיני יכול לזכור מי מהדוברים הציג את ההבחנה הפשוטה אך מאירת העיניים בין המחשב ומכשיר הסלולר בהקשר החברתי.
המחשב האישי התחיל את דרכו כמכונת חישוב אישית,שסיגלה לעצמה עם הזמן יכולות שונות כמו עיבוד תמלילים למשל ורק בשלב די מתקדם של האבולוציה שלה הפכה גם לכלי לאינטראקציה חברתית. לעומת המחשב מכשיר הסלולר התחיל כמכשיר לתקשורת ורק מאוחר יותר סיגל גם תכונות אחרות של כלי אישי.משום כך,החיבור של תרבות הרשתות החברתיות לסלולר טבעי ומתבקש יותר מהחיבור לעולם המחשבים.


החיבור בין הכלי החברתי הנייד לתוכן התקופתי של המגזינים נראה כשילוב מנצח. עם זאת הבשורה הזו הנשמעת כבר כמה שנים עדיין לא מתממשת בעוצמות המצופות בעולם המערבי.המו"לים המערביים הציגו פעולות שונות הנעשות במרחב הסלולרי כמו למשל פיתוח אפליקציות לאייפון אך לא הציגו נתונים ברורים על מידת הרווחיות של הפעולות האלה,ואלה שכן הציגו נתונים עסקיים הציגו הכנסות באחוזים נמוכים בהשוואה לתחומים אחרים. נראה כי הפוטנציאל העסקי של התוכן בסלולר במערב ובמיוחד באירופה רחוק ממיצוי.מצד שני נראה כי יש סיבות טובות לראות את שוק הסלולר כזירה המשמעותית לפיתוח תוכן דיגיטלי. הסלולר הוא הזירה המתבקשת בראש ובראשונה כי כבר היום לחצי מאוכלוסיית העולם יש מכשירים סלולריים והתחזיות שהוצגו בכנס מדברות על תהליך מהיר בו אפשר יהיה להניח שלכל אדם בעולם יש מכשיר סלולרי אחד לפחות. בנוסף,שוק הסלולר הוא כרגע הסביבה העיקרית בו השווקים המערביים יכולים לצמוח. קהל משתמשי האינטרנט מגיע לרוויה -קצב הגידול חדירת האינטרנט בעולם המערבי הולך ומתקרב לקצב הגידול באוכלוסיה,במילים אחרות פוטנציאל המשתמשים לא גדל עוד משמעותית,והמאמץ צריך להיות ממוקד בגרימה למשתמשים הקיימים להגביר את השימוש שלהם במוצרים השונים.מול המספרים הנמוכים שהוצגו בצד האירופי והאמריקאי ניצב ההיצג של מרקו קודר מcybermedia מיפן שהציג שגשוג גדול בשוק היפני בתחום הסלולרי. ביפן מספר מנויי הסלולר גדול פי 4 ממנויי האינטרנט( ישראל כנראה מצויה כנראה באמצע בין שני הקטבים האלה). לקודר היו נתונים מעניינים מאוד על דפוסי השימוש היפניים בסלולר. ראשית כמה נתונים:

  • ביפן 108 מליון משתמשי סלולר מתוך אוכלוסיה של כ128 מליון איש.
  • רוב הפעילות האינטרנטית ביפן מתרחשת דרך מכשירי סלולר.
  • מבין היישומים בהם משתמשים היפנים היישום הרביעי בתפוצתו הוא רשתות חברתיות.
  • ביפן 55 מליון משתמשי רשתות חברתיות. הרשתות המובילות הם רשתות מקומיות,למעט טוויטר שתופס תאוצה רבה ביפן-כיום מחצית מהציוצים בטוויטר הם ציוצים יפניים.
  • בניגוד למיתוס הרווח השימוש הנרחב בסלולר ביפן לא קשור כנראה לזמן הממושך בו היפנים נמצאים בדרכים. 70% מהפעילות הסלולרית של היפנים מתבצעת במקומות נייחים. המקום בו נעשית הפעילות הרבה ביותר הוא הבית,המקום שני הוא העבודה ורק במקום הששי מצויה פעילות בדרך.

70% ההכנסות מהסלולר מגיעות מפעילות שאינה שיחות-התכנים המובילים הם משחקים,רשתות חברתיות,ומוצרים וירטואליים. המוצרים מתומחרים במספרים נמוכים יחסית בין דולר לשניים,מעבר ל3 $ יש רגישות למחיר,מתחת לסכום הזה המוצרים הוירטואליים מתנהגים בדומה למוצרים המחכים לנו ליד הקופות בסופר מרקט,מוצרים המנסים להצטייר בעיינו כבעלי עלות זניחה. תכנים של מ"ולים מעורבים באינטנסיביות בתוכן גולשים.מ"ולים מרווחים לא רק מתכנים שהם מוציאים אלא גם מתוכן גולשים הנוצר במיוחד עבור הסלולר.קודר הציג כמה דוגמאות למוצרים שעשו את התהליך ההפוך לאינטואיציה –הם פורסמו כתוכן גולשים בסלולר ולאחר מכן עברו למדיות המסורתיות –פורסמו כספרים,או הופקו כתוכניות טלוויזיה.
קוראים אלקטרוניים
בצד האזכורים הרבים של הסלולר גם הקוראים הדיגיטליים זכו להתייחסות רבה,כפלטפורמות אליהם ההוצאות לאור צריכות להיות ערוכות. וליצור מנגנון יעיל שיאפשר הפצה נוחה למגוון העצום של המכשירים.על פי תחזיות שהוצגו בכנס ב2010 עתידים להמכר למעלה מ8 מליון מכשירים כאלה ובחמש השנים הבאות הנתון הזה צפוי לגדול במאות אחוזים. למרות שהיו כמה אזכורים לקינדל ודומיו נראה כי העיניים של המ"ולות בתחום המגזינים נשואות בעיקר למכשירים דמויי האיי פד המאפשרים חווית שימוש צבעונית,הכוללת ודיאו ולא רק טקסט בשחור לבן. אחת התופעות המאלפות בעיני בהקשר הזה היא השיחה הערה המתנהלת על האייפד למרות שהמכשיר עוד לא יצא לשוק למכירה,איש מהדוברים כנראה לא אחז במכשיר כזה עד כה,וכל המידע על המכשיר נובע מהפרזנטציות מרשימות של אפל ומכמה סרטונים המופצים ביו טיוב. אחת ההנחות שעברה כחוט השני בין רוב מי שהתבטאו בתחום זה היא שהמעבר ממכשיר קצה אחד לאחר,אינה רק "יין ישן בקנקן חדש" אלא דורש הבניה מחודשת של התוכן בהתאם למכשירולהקשרי השימוש הרלוונטיים לו. משום כך כנראה חלק מהמול"ים לא נרתעים מטבילת רגליהם במים המסוכנים של ייצור מכשירי הקצה.נציג הרסט למשל סיפר על שותפות אסטרטגית שיצר עם המכשיר המדובר של skiff. ואילו נציג בונייר השבדי הציג אב טיפוס קונספטואלי למכשיר דמוי אייפד למגזינים. הסרטון שבהמשך מציג את אב הטיפוס הזה-וגם את החשיבה התכנונית המרשימה שהושקעה באב הטיפוס הזה.






אין תגובות: