יום שישי, 9 בדצמבר 2011

יעקב הבורח


הפרשנות המאוחרת לטקסט כמו גם התרגום מנסה לקרוא את הטקסט קרוב ככל האפשר לאופן שבו קרא אותו קהל היעד המקורי שלו, או כפי שניסח זאת  אמברטו אקו –באופן שבו קורא את הטקסט ה"קורא לדוגמה". יש מרחק מובנה בין הקורא  לדוגמה של סיפורי האבות לקורא בן זמננו. בפרפרזה על האמירה (המיוחסת לביאליק) שתרגום הוא כמו נשיקה מבעד למטפחת, אפשר לומר שפרשנות  דומה לנשיקה מבעד לחלון זכוכית. עובי הזכוכית ומידת השקיפות שלה משתנה בהתאם למרחק של הפרשן מהטקסט שהוא מפרש. כשאנו באים לעיין בסיפורי המקרא יש מקום לצפות שבפרשנות הפנים מקראית נמצא זכוכית דקה  ושקיפות גבוהה.

האודיסיאה של  יעקב היוצא מבית אביו למסע לחרן  וחוזר לאחר שנים עם מחנה גדול, נרמזת בשני מקורות מקראיים נוספים: הנביא  הושע בן המאה השמינית   מקפל את המסע של יעקב במשפט אחד:
"וַיִּבְרַח יַעֲקֹב, שְׂדֵה אֲרָם; וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה, וּבְאִשָּׁה שָׁמָר."(הושע י"ב,13)

המילים הפיוטיות והתמציתיות של הושע נשמעות  כשיר ואולי גם מבוססות על שירה עממית קדומה שסבבה בעם. השיר הנבואי דלה מסיפור יעקב שתי נקודות, ומייצג את יעקב בשני מוטיבים: האחד יעקב הבורח והאחר יעקב העובד בעבור אישה וממתין לה [המשך...]

יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

סבתא למה יש לך דפדפן כל כך גדול? על חרדת נטישה ויישומי ענן

סבתא למה יש לך דפדפן כל כך גדול? על חרדת נטישה ויישומי ענן:

אם חוקרי השיח היו מורגלים בהכרזה על תופעות ספרותיות חדשות בדומה לאופן שבו שחוקרי טבע מכריזים על מינים ביולוגיים שמתגלים, הם היו מגדירים מן הסתם את מכתבי הנטישה של שירותים מקוונים כסוגה ספרותית חדשה. הסוגה התפתחה באבולוציה מהירה כפי הנראה בהתבסס על שילוב של התראות ההוצאה לפועל, הזמנות לבר מצווה ומכתבי שרשרת. דוגמה חיננית לתוצר כזה קיבלתי בשבוע שעבר מצוות אפטור שהודיע לי על הפסקה חד צדדית של השירות. אפטור הוא שירות מצויין(מלבד שמו שנשמע כמו שיקלוט של עיטוש),שהתחברתי אליו סמוך לעלייתו לאוויר, ומאפשר להוסיף באופן נוח מאוד שכבת מידע על גבי אתרים. לאפטור שתי תצורות עיקריות-האחת תוסף לדפדפן (כרום,פיירפוקס וספארי) המאפשר לסמן מילה בטקסט שאנחנו קוראים באתר כל שהוא ולקבל חלונית מעוצבת עם מידע ממקורות שונים על המושג. התצורה השנייה היא שירות לבעלי אתרים המאפשר להם לסמן מילים בטקסט שיוצגו עם אייקון קטן שיפתח את אותה החלונית. השירות של אפטור מסייע לבעלי אתרים לשמור את הגולשים באתר מבלי שינדדו לאתרים אחרים בניסיון להבין מושג לא ברור. הכלי בעל פוטנציאל גדול בכל מה שקשור לאתרים לימודיים ובשלב מסוים השתעשענו במחשבה של שילובו בפרויקטים שלנו. בין הלקוחות הגדולים של המיזם אפשר למנות גופים כמו הניו יורק טיימס או סקריב,( ובין הלקוחות הפחות גדולים את אחד הבלוגים ההזויים שאני מתפעל ). הסרטון הבא ממחיש כמה מהיכולות של הכלי. [המשך...]


טוויטר וינטאג' כפי שעוצב בסדרה של maximedia הברזילאי


יום שלישי, 19 ביולי 2011

המדריך הקצר לחיי נצח: מגלגמש ועד ריי קורצוייל


האפוס המסופוטמי עלילות גלגמש הוא אחת היצירות האנושיות הקדומות ביותר המוכרות לנו (שהתפרסם במיוחד כאחת המקבילות במזרח הקדום לסיפור המבול המקראי)מספר את סיפורו של גלגמש המאבד את חברו אנכידו וחווה בעוצמה את העובדה שגם הוא, יום אחד ימות. גלגמש יוצא למסע בקצווי תבל לחיפוש אחר חיי הנצח. האפוס הקדמוני הזה שגובש לפני אלפי שנים מבטא רחשיי לב אנושיים בסיסיים מאוד, המסרבים להשלים עם המוות.
קל לתייג כמיהה זו לחיי נצח כשאיפה תמוהה,הזויה,וילדותית אולם יש בסיפור של המאבק לחיי האלמוות אבל גם יסוד של כנות ואומץ שכן רובנו לא משלימים עם המוות בשלווה סטואית.
אין זה מקרי שהיצירות הכתובות הקדומות ביותר שהגיעו לידנו עוסקות במלחמה במוות הטקסט,הספר נתפסים כסוג ככלי למאבק בהעלמות שלנו,כעוד דרך להילחם במוות. בטקסט מצרי קדום מהתקופה הרעמססית(1300-1100) נכתב:
"האדם מתפורר,גופו היה לעפר,קרוביו אובדים,
(אבל) הספר גורם לזכירתו בפיו של הקורא.
יעילה היא מגילת הפפירוס יותר מבית בנוי,
יותר מקבר במערב;
טובה היא יותר מבחן(מבצר) מבוסס,
יותר ממצבה במקדש."
(פפירוס צ'סטר,3,3 ,מתוך "קנון וקנוניזיציה במצרים העתיקה" מאת נילי שופק)
קורצוויל והמוות
ריי קורצוויל יהודי ממושקף כבן 60 הנראה כמו בן בנדוד של וודי אלן, הוא מעין גלגמש מודרני, המאחד בדמותו את שני העולמות האלה את הכמיהה לאלמוות ואת עולם הספר. קורצוויל עתידן, ממציא ויזם פורה הזוכה להערכה רבה,מאמין שאם יצליח להישאר בחיים בשלושים השנה הקרובות(היום הוא כבן 60) יש לו סיכוי טוב לחיות חיי נצח. הוא גוזר את ההערכה הזו מתחזיותיו לגבי התפתחות המדע ובמיוחד הננו טכנולוגיה. בדומה לגלגמש [המשך...]

יום שלישי, 28 ביוני 2011

חמישה כלים שיעזרו לכם לקרוא


עם היציאה לחופשת הקיץ העיתונים  מתמלאים בכתבות חגיגיות  המציעות מגוון יישומים אינטרנטיים לטובת הילדים שיצאו לחופשה. ההנחה המפוקפקת העומדת מאחורי הכתבות האלה היא שילדים משועממים בחופשה ימצאו מזור לשיעמום שלהם בכלים דידקטיים שנמצאים באינטרנט.  הכתבות האלה הפכו לז'אנר בפני עצמו ומצייתות לחוקים קשיחים מאוד. הכותרת צריכה לכלול מספר כל שהוא של אתרים מלוים בסופרלטיבים (חמשת האתרים הטובים ביותר להכנת טילי קרקע-אוויר) התמונה הגדולה כוללת בני נוער (שבדים מבנק תמונות) בבריכה (שהיא ההגדרה הויזואלית לחופש) ומתחתיה  תמונות קטנות של צילומי מסך מטושטשים עם טקסטים מועתקים מדפי הבית של האתרים.
כולם מרוצים מהכתבות האלה: למי שכתב זו הזדמנות לנוח, לבעלי האתרים שבמקרה נקלעו לכתבה זה נותן תחושה שכתבו עליהם בעיתון, ההורים מרגישים שהם קוראים ספרות מקצועית ומצד שני הכתבות האלה לא מזיקות לילדים עצמם כי ההורים שלהם קוראים את הכתבה בעיתון מודפס ברכבת והם נשכחות עוד לפני שהם הופכים את הדף. כמחווה לז'אנר הנה חמישה כלים אינטרנטיים שיכולים לעזור לנו בקריאה.[המשך]

יום שישי, 24 ביוני 2011

Hard Time Killing Floor Blues



Hard Time Killing Floor Blues ,לא מבין את הסלנג (ימים קשים הורגים רצפה?) ולכן לא יכול לתרגם אבל הרעיון הכללי מובן, נתקלתי בשיר לראשונה בסרט של האחים כהן "אחי איפה אתה"
הביצוע בסרט שייך לכריס תומאס,אפשר לשמוע אותו שר את השיר ללא ההפרעות של הדיבורים של הסרט ב קישור הזה.
השיר המקורי נוצר על ידי  סקיפ ג'יימס בשנות השלושים של המאה הקודמת.[המשך]

יום חמישי, 9 ביוני 2011

לאן שטה רפסודת האבן?

אחת התמונות החזקות שייצר הסופר הפורטוגזי ז'וזה סאראמגו היא התמונה ששרטט ב"רפסודת האבן".סדק ההולך ומתרחב בין חצי האי האיברי מביא להתנתקות של ספרד ופורטוגל מאירופה,שהופכות לאי צף השט לו במרחבי האוקיינוס. התמונה של מדינה שוקקת חיים,הפועלת על גבי סוג של רפסודת ענק עוברת בימים אלה ממדפי הספרות,למדורי הכלכלה.פאטרי פרידמן גייס כשני מיליון דולר מקרן הון סיכון למימון ראשוני של סטרטאפ ייחודי שכולל הקמת מדינה צפה בלב ים. המיוחד במדינה הצפה הזו,שמתוכננת לעגון מול חופי סן פרנסיסקו, הוא שצורת השלטון תקבע בתחרות בין תושבים. התושבים יוכלו ליזום צורות שילטון אלטרנטיביות,ולהתחרות על היכולת להשליט אותן במודל שבו פועלים סטרטאפים.
היוזמה של פרידמן טעונה בסמליות מיוחדת בגין שתי נקודות מפתח בתעודת הזהות של פרידמן האיש.פרידמן הוא נכד של הכלכלן רב ההשפעה, מילטון פרידמן מאבות הניאו ליברליזם,וכלכלת השוק,וגם מהנדס לשעבר בגוגל. המפגש בין התרבות הגוגלית למורשת הקפיטליסטית של מילטון פרידמן אינו מקרי. יש הרבה מן המשותף בין שני העולמות האלה.[המשך]

יום שישי, 3 ביוני 2011

תחיה


רב נחמן בר יצחק היה לו תל עפר בתוך כרמו הביא שם פועלים ליטול את התל, וחפרו אותו כל היום כלו, ליום שני כשהן חופרין קפץ אדם אחד מתוך ביתו וישב על התל, והתחיל להתנודד ולקרות, ומה היה קורא, שמא הגיע זמן תחיית המתים? שמא הגיע זמן תחיית המתים? רצו הפועלים והודיעו לרב נחמן, בא ומצאו. א"ל מי אתה? א"ל מת אני שמא הגיע זמן תחיית המתים? א"ל רב נחמן עדיין לא הגיע זמן תחיית המתים. א"ל מה טיבך בתל הזה? א"ל והלא אמרתי לך שמת אני. א"ל ומת אינו נרקב? א"ל הכניסוך לבית הרב ולא הקרוך ספר משלי, ולא כך אמר שלמה ורקב עצמות קנאה , וזה מעשה קנאה, ומימי לא העמדתי על מדותי ולא תפשתי בלבי קנאת חבירי מעולם, ולא ספרתי בבית הכנסת ולא בבית המדרש, ולא נתתי לבי ואזני אלא {המשך]

יום שלישי, 17 במאי 2011

להתקרר מול מדורת השבט



ווין קלי מנביאי האינטרנט וההוגים הבולטים בתחום, מתאר את מרשל מקלוהן כמי שדיבר על האינטרנט לפני שהומצא. מרשל מקלוהן היה פופולרי מאוד בשנות ה-60 והרוח של הניתוחים שלו הלמה את המנגינות שנוגנו על ידי צעירי התקופה. בעשורים הבאים התבוננו במקלוהן בעין בקורתית יותר, והוא הלך והצטייר כסוג של "דרשן" אינטואיטיבי יותר מאשר חוקר מדוד וזהיר של תחום התקשורת. עם עליית תרבות האינטרנט מקלוהן חזר לאופנה גם כי חלק מתחזיותיו התממשו וביטויים כמו "הכפר הגלובלי" או "המדיום הוא המסר" קיבלו נפח ומשנה תוקף, וגם כי משהו מאווירת  שנות הששים חזר לרטוריקה שלנו. יש משהו מפתה מאוד בהבחנות שמקלוהן עושה, הן חדות, רלוונטיות ועושות סדר בתופעות יומיומיות שכולנו שותפים להן אך לא יודעים לתת להן שם. אחת ההבחנות השימושיות האלה היא ההבחנה בין מדיום חם למדיום קר, הבחנה מאתגרת בזכות חוסר האינטואיטיביות שלה לא פחות מאשר הדרך שבה היא מארגנת את  נוף התקשורת שסביבנו.
על ההבחנות האלה ועל כמה אחרות מפיו של מקלוהן עצמו בסרטון הבא [המשך]

יום ראשון, 1 במאי 2011

ספרים קצרים


מקבץ ציוצים  תקופתי לא מחייב  בענייני ספרים דיגיטליים (וגם ספרים שעדיין לא)
1. אמזון מטפחת את הסופרים (ופועלת מעל ראשם של המ"ולים) העלתה בשבוע שעבר אתר לסופרים בו הם מוצגים וגם מתקשרים עם הקהל, האתר כולל גם סדרה של ראיונות מצולמים עם סופרים בני זמננו.
2. הקינדל שרצה להיות אייפד: קורא הספרים של ברנס אנד נובל נוק ממשיך להתקרב להיות טאבלט, בעדכון תוכנה שישוחרר בתחילת השבוע הנוק יאפשר למפתחים חיצוניים להעלות עליו אפליקציות, מה שהתאפשר עד היום רק באמצעות פריצה. במסגרת העדכון המכשיר יכלול גם אפליקציה לקריאת אימיילים. קיטורים על האופן שזה עובד בפועל בקישור הזה.
3. בארץ הפינגווינים: עוד מהלך שנראה כמו שלב נוסף בהגדרה מחדש של תפקיד ההוצאה לאור- הוצאת פינגווין השיקה אתר חדש "מדינת הספרים" –האתר כולל קהילה שאמורה להתפתח סביב קריאה-הקהילה כוללת קריאה שיתופית, ביקורות גולשים, העלאת תוכן לקריאה על ידי גולשים וכדומה.  בהמשך השנה תושק באתר מערכת להוצאה לאור עצמית של ספרים.[המשך]

יום שלישי, 1 בפברואר 2011

עשרה דברים לא דחופים שאפשר לעשות עם ויקיפדיה


רגל עשור לויקיפדיה,רשימה של עשרה דברים  לא שגרתיים שאפשר לעשות איתה:
1.לכרוך אותה-היזם/מוציא לאור/ והאמן הרב תחומי הבריטי ג'יימס בריידל כרך את הערך על מלחמת עיראק על השינויים והשיחות שליוו אותו.הערך משתרע על7000 עמודים הכרוכים ב10 כרכים. ההיקף הזה ממחיש את ההיקף העצום של האנציקלופדיה-כמו גם את הדינמיות ורמת ההתעדכנות שלה.
המעשה של בריידל מחדד תכונה חשובה של ויקיפדיה-היותה אין סופית-האנציקלופדיה מתפתחת כל הזמן(למרות שיש דיווחים על האטה בקצב) והעובדה שאין לה התחלה או סוף הופכת אותה למין נחשול בלתי נשלט.

הערך על מלחמת עיראק בויקיפדיה שכרך ג'יימס בריידל
2. לנחש מה יהיה הסוף- ביטוי אחר לקושי עם אין הסופיות הזו מצוי בשאלון שרץ במסגרת ויקי לגבי השאלה מה יהיה הערך האחרון שיכתב במסגרת האנציקלופדיה.[ המשך...]

יום שישי, 21 בינואר 2011

השעורה הבודדה: שלוש פסיעות

השעורה הבודדה: שלוש פסיעות: "והכל עומדין מיד ומתפללים בלחש, ומי שאינו יודע להתפלל עומד ושותק עד שיתפלל שליח ציבור בלחש עם שאר העם, וכל מי שיגמור תפלתו עם הציבור יפסיע ש..."

יום שלישי, 11 בינואר 2011

שוורצנגר פינת שמואל הנגיד


בימים אלה מסיים מושל קליפורניה היוצא שתי קדנציות. רובנו לא יודעים מי היה המושל שלפניו,וגם לא מה שם המושל שמחליף אותו. המושל היוצא  הגיע לתודעתנו לא בזכות מעשים יוצאי דופן שעשה כמושל, אלא בעיקר בזכות היותו ארנולד שוורצנגר.
שוורצנגר
אחד התחומים בהם שוורצנגר המושל חולל בכל זאת מהלך בעל חשיבות היסטורית,הוא  כנראה  תחום ספרי הלימוד.למרות שהתגלה כמי[המשך...]