דנה בוייד
בפוסט מעורר מחשבה על הפער בין ויקי לנול,בין מפעל קולקטיבי לטקסט בו המחבר במרכז,נראה שהקסם של חכמת ההמון דורש את האנונימיות,גם בעבר בכל טקסט היתה אינטרטטקסטואליות,אל זה לא הפך כל חיבור להיות מפעל קולקטיבי,הקולקטיביות כפי שהיא באה למשל לידי ביטוי בתלמוד באה ביחד עם טשטוש של מרכזיות הכותב.