יום שישי, 20 באוקטובר 2006

נאום סנגוריה נלהב לטובת פרוייקט הספרים של גוגל

בסרטון שלמטה נאום שנשאה נשיאת אוניברסיטת מישיגן בפני איגוד המול"ים האמריקאים בפברואר השנה ,בעקבות ביקורות קשות שנמתחו על פרוייקט הספרים של גוגל. אוניברסיטת מישיגן היא אחת האוניברסיטות הגדולות שחברו לגוגל להגשמת הפרוייקט ההתרגשות והמתח שכרורכים בנאום הזה מורגשים היטב בקולה של הדוברת.

יום חמישי, 21 בספטמבר 2006

מייקל ג'נסן :סיפורו של בית ההוצאה שפתח ברשת את כל הספרים שלו





מיייקל ג'נסן הוא איש מחשבים בהכשרתו ומרצה באוניברסיטת ג'ון הופקינס בתחום זה. מאז שנות השמונים הוא עוסק בהקמת ספריות דיגיטליות שונות וזכה לשורה של פרסים בינלאומיים על הישגיו בתחום זה. במהלך הקריירה שלו הקים ספריות בתחום המדעים,במתמטיקה,בהנדסה ובספרות וביקורת ספרות. מאז 1998 הוא עובד בNAP בית ההוצאה לאור של האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים ואחראי שם על המאגרים הדיגיטליים. מאגרים אלה היו לשם דבר בספרות המקצועית מפני שמדובר במקרה ברור בו בית הוצאה לאור העלה ספרים שלמים לעיון ברשת ולא רק שלא הזיק למכירת הספרים המודפסים אלא אף הצליח להגביר את המכירות שלהם באופן ניכר.
מייקל אדם צחקן גדול מימדים שנראה כמו מהדורה עבה של ביג לובבסקי של האחים כהן, ישב איתנו ביום ששי אחר הצהריים לאחר שקרא בעיון את הניירות ששלחנו לו,אנחנו נפגשים בבניין המרשים של האקדמיה למדעים בוושינגטון באווירה מאוד נעימה ונינוחה.
המודל השיווקי
אנחנו מתחילים מסיפור ההצלחה שהוא מוביל כבר 8 שנים- בניית המאגר של בית ההוצאה שלהם.האקדמיה למדעים מוציאה ספרים במגוון רחב – החל מספרי מחקר אזוטריים וכלה במדע פופולרי נוסח "החיים הסודיים של המספרים". רוב הספרים הם ספרים שמייקל מכנה "ספרי פרספקטיבה" כלומר לא ספרי רפרנס, המספקים עובדות חד משמעיות כמו אנציקלופדיה או מילון אלא ספרים המציעים סקירה, ניתוח ופרשנות של תופעות. הוא מספר שהיוזמה להעלות את ספרים לרשת לא הייתה שלו אלא של קודמו בתפקיד כבר ב1994 . מייקל שמע על היוזמה וחשב שמדובר במעשה של טירוף מוחלט. אולם כשנכנס לתפקידו ב1998 החל להזדהות עם הכיוון והוביל אותו כמה צעדים קדימה. הספרים שהועלו עד אז לרשת היום בפורמט גראפי pdf ,אי אפשר היה לחפש בהם ואי אפשר היה לנווט בהם בקלות. מייקל שלח את הקבצים להודו והמיר אותם שם לפורמט html ,שילב חיפוש,וניווט,עיצב את המאגר באופן שיהיה חביב על מנועי החיפוש,ופיתח כלי ייחודי הסוקר את הספר ובונה לו מעין תקציר- בכל פרק הוא מזהה את הביטויים שחוזרים ומעתיק את הפסקה ה"עסיסית" ביותר מבחינה זו כלומר שכוללת שכיחויות גבוהות של המילה.
כך הגולש מקבל מעין תקציר אוטומטי של הספר. בכל שיפור שהכניס (יכולת חיפוש,יכול להוריד קטע וכיוב') היה חשש שזה יהיה השינוי שייתר את המהדורה המודפסת בעיני המשתמשים, וייצור את התפנית שממנה ואילך אנשים לא ירצו לשלם יותר על הספרים כי השירות שהם מקבלים טוב מדי,ובכל שיפור כזה התוצאות היו הפוכות והמכירות עלו. וכך ככל שהסיכון היה גבוה יותר גם התוצאות עלו. למה? קודם כל במדיה הדיגיטאלית ההוצאה קיבלה פירסום והפרים הגיעו לציבור רחב. השירות המועיל שהגולש קיבל באתר של מייקל הביא יותר ויותר גולשים לתוך האתר ,היקף הביקורים גדל פי 6 - למליון וחצי מבקרים בחודש המעיינים ב8-10 עמודים (נתון גבוה לחומר מקצועי) והיקף המכירות מהאתר גדל מאוד והפך ל30% מכלל המכירות של בית ההוצאה. ההסבר שלו לכך הוא שנוחות דליית המידע הפכה את האתר שלו למקום בו גולשים מחפשים בין אם ישירות ובין אם דרך הגוגל. אגב החיפוש הם נחשפים לספרים שלא היו יודעים על קיומם בדרך אחרת ,ואם הם מוצאים חן בעינהים הם ירכשו אותם. הספרים הדיגיטליים לא מתחרים בספרים המודפסים כי הם לא מתחרים על אותה הנישה,מי שרוכש ספר עושה זאת כי הוא מעוניין ברכוש הזה- אם כקישוט לחדר העבודה ואם כמשהו זמין שהולך איתו,מי שמחפש מידע לא רוכש ספר.
כיום מוצגים באתר 340,000 כותרים שונים. מייקל הגיע למסקנה שצריך להבחין בין שלוש ישויות:
- הספר הפיסי
- גירסת pdf של הספר
- גירסת html
לתחושתו הpdf קרוב יחסית לספר הפיסי גם בפונקציונליות שלו וגם בתחושה שיש שאנחנו אוחזים רכוש ממשי ביד. גירסת הhtml לא נותנת את החוויה של בעלות הספר אבל נותנת יכולות חיפוש וניווט שלא קיימות בספר עצמו. מתוך התובנה הזו הוא בנה מודל לפיו מה שהם נותנים חינם הוא גירסת ה html . . את קובץ הpdf הם מוכרים במחיר נמוך יחסית,ונותנים חינם למי שרוכש את הספר המודפס. כשמדובר בלקוחות ממדינות מתפתחות או בספרים לא מבוקשים גם הpdf ניתן בחינם.
לאחרונה הוא התחיל להכשיר את המערכת למצב בו הגולשים יצרפו תגים למוצרים השונים,וכן לבניה של מדף אישי לכל גולש. עבור קהל היעד שלו התוספות האלה משמעותיות ומשפרות את המוצר. הוא לא רואה את עצמו משקיע ב"ריגושים" כמו הוספת סרטים וכדומה כי מהיכרותו עם קהל היעד שלו התוספות האלה לא יביאו לשינוי משמעותי.
מייקל סבור שהמודל שלו לא מתאים לספרי יעץ כמו אנציקלופדיות או מילונים שכל מה שדרוש מהם הוא עובדה במוצר כזה ברגע שהמידע מושג אין לגולש סיבה להתעניין במקורו.זו הסיבה לדעתו שויקיפדיה פגעה באופן קשה כל כך בבריטניקה.
כדוגמה לגישה שלהם מייקל מציג ספר מחקרי שהוציאו לאור העוסק ב"תסמונת מלחמת המפרץ" - השפעות נפשיות שהיו למלחמת המפרץ על חיילים אמריקאיים. המחקר שצוטט בהרחבה בתקשורת כולל חיבור ארוך ומורכב. כחלק מהמאמץ השיווקי ההוצאה לאור פרסמה תקציר בן 15 עמודים של עיקרי הממצאים של המחקר באתר. אם קהל היעד הפוטנציאלי היה סתם צרכן של עיקרי הממצאים תקציר כזה ברשת היה "הורג" את המוצר,העובדה שקהל היעד מעוניין בפרספקטיבה המלאה הפכה את התקציר הזה למקדם מכירות.
הגישה של מייקל היא שהחומר עצמו הוא מקדם המכירות הטוב ביותר של המוצר.
מייקל שעבד בעצמו בפרוייקטים אוניברסיטאים בעבר סבור שספריות שבויות במודל הקלאסי בו הם גורם מתווך ביו הלקוח למו"ל ושאפות לשמור על התפקיד הזה שלהם,וזה מה שיוצר מודלים נוסח הנט ליבררי.
דילמות
אחת הדילמות עמן הם מתמודדים כמו גם כל גוף המפתח מאגר דיגיטלי היא הדילמה אם להשקיע בתנאים לחיפוש- ברכיבים שמנועים אוהבים,באינדקסים וכדומה,או להשקיע במיפתוח שייאפשר סינון של המידע עבור מי שמשוטט באתר – למשל הפרדה בין תמונות לטקסט,בין למתחילים לטקסט למתקדמים וכדומה.
הנטיה שלו להמנע ככל האפשר ממטה דטה ידני ןמעדיף להשקיע בסיווג של קטגוריות אוטומטיות ובמנגנונים של חיפוש ושל עיבוד שפה טבעית.
דילמה אחרת שעולה בניהול מאגרים שהקשר שלה הוא הגיע להכרעה היא השאלה עד כמה להשקיע באבטחת המידע האצור במאגר. מייקל סבור שיש להשקיע בכך מעט מאוד. במאגר גדול שבנה עבור אוניברסיטת ג'ון הופקינס הושקע כמחצית מהתקציב בהסדרי אבטחה,מייקל סבור שזה היה מהלך שגוי משלשה טעמים
א. לא סביר שפרויקט שייעודו הפצת מידע ישקיע כל כך הרבה בהרחקת הציבור מהמידע הזה.
ב. סידורי אבטחה כבדים מדי יוצרים מבול של פניות לתמיכה (הסיסמה לא נקלטת,הדפדפן זורק אותי וכו') ותוספת שעות עבודה יקרות של מוקד השירות.
ג. הסכנה שילד בן 13 אחרי עמל של שעות רבות של מאמץ יגיע תוך השמעת תרועות נצחון לספרי העיון שלו לא נראית לו מפחידה.
הם כן משקיעים בסידורי האבטחה סביב אפשרויות התשלום ומסירת מספרי כרטיסי אשראי.
תרבות הצריכה
מייקל סבור שאנחנו (כלומר המין האנושי) בתחילת הדרך בתחום הזה, תרבותית כולנו כולל מייקל עצמו העוסק במאגרים כאלה מערש הולדתם, שבויים עדיין בתרבות של הספר המודפס,וצריכים להשתחרר מהתרבות הזו כשעוברים למדיום חדש ולזהות מחדש את צרכי הלקוחות. כדוגמה לדגמים שנענים לדעתו לאתגר הזה הוא מצביע על כמה הבאים לידי ביטוי ברשת כיום. לאוריילי הוגה הרשת המדובר,יש באתר שלו אפשרות לרכישת ספרות מקצועית. הרוכש רוכש חבילה של מספר פרסומים, למשל 10 כותרים,ובכל חודש יש לו אפשרות להחליף כותרים מתוך הרשימה שהוא מעוניין להחליף ולשאיר על המדף האישי שלו כותרים אחרים שהוא עדיין מעוניין להחזיק. .
דגם מעניין אחר הוא מוצא אצל אלכסנדר פרס- בית הוצאה שהתמחה בנישה מאוד מצומצמת- "יומני חיים" של עבדים כושיים. הוא מאפשר למי שנרשם לאתר לקבל חינם הרשאה ל - 15 כותרים מבין 40 הכותרים שיש לו בנושא,ולהיות חלק מקהילת הגולשים שפועלת בתוך האתר סביב הטקסטים האלה. החברות בקהילת העניין והחשיפה לתכנים החינמיים עשויות לגלות למי שנרשם לאתר שהנושא מעניין אותו ולגרום לו לרכוש כותרים נוספים.
מייקל מצליח לשמור על גמישות מחשבתית גם בנוגע למודל שלו,ולהצביע גם על נתונים שמציגים אותו באור מורכב יותר. כך הוא מספר על מחקר נרחב שהם ערכו בשנת 2003 . לכל אדם שרכש ספר בבית ההוצאה שלהם הוצא לרכוש עותק אלקטרוני של אותו הספר,למי שלא רצה לרכוש העותק האלקטרוני הוצע במחיר זול יותר,ולמי שגם לא רצה העותק האלקטרוני בתשלום נמוך הוצע לקבל אותו בחינם. 42% מהלקוחות אמרו שהם מעוניינים בעותק החינמי שהוצע להם. מייקל מוצא שהמשלים של התוצאה הזו מעניין יותר- 58% מהלקוחות לא רצו את העותק האלקטרוני אפילו בחינם,וזאת למרות שמדובר בספרים יקרים יחסית העולים בממוצע 40$ .
המחקר שלהם זמין בכתובת הזו :



עולם המולות

מלבד ההתנסות של בית ההוצאה שלהם יש מעט מאוד מידע על ניסיונם של מול"ים אחרים,בעיקר כי מול"ים עסקיים לא ששים לשתף במידע על המכירות שלהם.עם זאת יש מידע נקודתי על מקרים בהם ספר המוצג ברשת נמכר גם בדפוס למרות שנחשף במלואו ברשת. כל המקרים הידועים הם סיפורי הצלחה ובראשם כמובן המקרה המפורסם של סופר המותחנים רבי המכר סטיבן קינג שמעלה באורח קבע את ספריו לאתר שלו.
רוב המולי"ם כועסים על המהלך של גוגל,הוא בא להם מהר מדי וגוגל מנסה להשמיע קולות הרגעה,בפועל המודל שלהם משנה את כללי המשחק אבל ייאפשר למולי"ם להרוויח.
הרעיון שלנו לאפשר למולי"ם לעדכן חומרים שלהם שמתיישנים טוב לגולשים ולספריות ובמחשבה ראשונה נראה לו מבריק ,אבל במחשבה שנייה העלה את הסברה שעדכון אינו בהכרח חלק מהאינטרס של המולי"ם כי במיקרים רבים אין להם עניין לעדכן. הם יצרו ספר ולא רוצים בהכרח לחזור ולהתעסק איתו. (בעניין הזה שמענו גם סיפורים הפוכים על הוצאות שעידכנו לאחר שפרסמו ברשת ..כנראה תלוי בסוג הספרים)
הרוח השרבית שהרסה את הגן
הדימוי בו הוא בוחר כדי לתאר את המהפכה שמבשרת גוגל והפרוייקטים הדומים הוא של גן מטופח מוקפד וגזום היטב – עולם הספריות המסורתי ,הגן בו המידענים חיו להם שנים רבות וטפחו באהבה את שיחי התוכן בעזרת קיטלוג וארגון קפדני, עוברים ומעצבים בקפידה בעזרת שבלונות וכלי המטה-דטה , תולשים כל עשב סורר שצץ לו ללא הסכמה בערוגות הגן הסדורות. כאשר לפתע פרצה לגן רוח קדים מדברית שהפכה את כל הערוגות הרסה את הגדר הגבוהה שהפרידה בין הגן לעולם שבחוץ ויצרה מציאות אחת מעורבבת בה נותנים את הטון עשרות מינים של עשבי בר (תגים ,מיפתוחי גולשים,מילות מפתי ביזאריות שלא נמצאות בתזאורוסים המהוגנים ) היצורים שישרדו בתנאים החדשים הם אלה שיכולים לשרוד בתנאי הג'ונגל שמחוץ לגן (אלה שהגולשים חפצים ביקרם ועוזרים להם להגיע את התוכן הרצוי) ולא אלה שימשיכו לנהוג כאילו הם עדיין בתוכו.. אחת התופעות המרתקות בעיניו בהקשר זה היא העובדה שחרף המהפכה לא חל כל שינוי בתקציבים המוקדשים לספריות בכלל ולספריות אוניברסיטאיות בפרט.
אחד הסימפטומים לעולם החדש הזה הוא הדילמות העולות לגבי סמכות של טקסטים. האם ויקיפדיה פחות מוסמכת מבריטניקה? נכון היא נכתבת בידי הקהל הרחב ולאו דווקא בידי מומחים
אבל מבקרות אותה אלפי זוגות עיניים והיא מתעדכנת כל הזמן.
חוקי המשחק החדשים של גוגל קובעים שאם אתה לא נוכח לנגד עיני הגולשים אתה לא קיים,ונוכחות פירושה הופעה על גבי המכ"ם של מנועי החיפוש הגדולים. 60% מהקהל של הפרוייקט שלו מגיע מגוגל,רק 5% רואים ישירות את דף הבית. ספריות כמו קווסטיה או נטליבררי לא מניבות לבית ההוצאה האקדמי כמעט הכנסות (אלה ספריות סגורות ומסוגרות בפני הציבור הרחב פתוחות רק למנויים ולכן מגיעות פחות עיניים סקרניות לחומר) ואין להם סיבה ממשית להמשיך איתם את ההתקשרות.
מה שהופך את גוגל או את ויקיפדיה לפרוייקטים מצליחים הוא העובדה שקהל גולשים רחב, מכל מדינות העולם ומכל מגזרי הציבור, מגיע לתכנים ושללא גוגל לא היו יודעים על קיומם וא היו נחשפים לתכניהם ולזה צריך לשאוף. (ככל שיהיה באתר שלנו חומר חינמי בשיעורים משמעותיים שיקבל הפניות מאתרים אחרים,כך יגדל הסיכוי להפוך את האתר שלנו למרחב כזה.
גוגל מחמיצים את הפרטים הקטנים כי הם מעוניינים במסות הגדולות הניתנות לעיבוד אוטומטי,הערך המוסף של פרוייקט כמו זה שאנחנו מציעים יהיה בעבודה שיש בה משמעות לאיכות. ולמטה דטה שקהל היעד שלנו צריך.)

מודלים עסקיים
מייקל מתייחס לתרומת החשיפה של פרסומי בית ההוצאה לאור שהוא מנהל קודם כל כהשקעה בפירסום. לכן אינו מודאג אם לא כל הפירסומים נושאים רווחים. יחד עם זאת המכירות של בית ההוצאה עלו משמעותית עם חשיפתם לציבור ברשת. להערכתו מפני שיותר עיניים נחשפו לתכנים הללו. כלל שהם יותר נפתחו, נתנו שירות דיגיטאלי טוב יותר, ירדו מספר המכירות לספר אבל בגלל שיותר אנשים הגיעו אליהם בסך הכל שהמכירות עלו. אין לו ספק שאחד הנתונים החשובים בכלכלה החדשה הזו – "כלכלת הזנב הארוך" הוא גודל קהל היעד שנחשף לכלל החומרים שיש לך להציע.
הפרויקט שלנו גבולי בגלל היקף קהל היעד דובר עברית, קהל היעד הישראלי לבדו לא יספיק כדי לממן פרויקט כזה וכדי להגביר את תנועת האנשים יש צורך בנוכחות דיגיטאלית ממחוץ לגבולות המדינה.
במקרה של מיזם כמו שלנו שקהל היעד שלו קטן בהגדרה צריך ראשית נגישות לכל. להגיע למרב האנשים הפוטנציאלים (דרך מנועי החיפוש ונוכחות בדפי התוצאות במקומות הראשונים) לגבי מקור ההכנסות, אין מודל עסקי אחד ,יש הרבה מאוד פתרונות עסקיים (וגם לא עסקיים כמו קרנות ונותני חסויות) וצריך להפעיל את כולם – הדפסה לפי דרישה,מנויים,שירותם מיוחדים פרסומת וכך הלאה. זהו ביטוי נוסף של כלכלת הזנב הארוך.
צריך לפצח מה על מה קהל היעד הספציפי מוכן לשלם. באופן כללי אפשר לומר שהקהל מוכן לשלם על נוחות ועל חסכון בזמן. כך למשל, סטודנטים, לפי מייקל, שיש להם יותר זמן מכסף יעדיפו להוציא את נשמתם באיתור מידע חינמי ואולי גם ידפיסו ספר במשך 5 שעות דף אחרי דף,אנשים שיש להם יותר כסף מזמן יעדיפו לשלם על מידע רלוונטי, ארוז ומוכן לשימוש..
מידע הוא נכס בכלכלה הזו וכפי שאוריילי מדגיש כל העת – העיקר הוא שאתה מחזיק במידע, אין חובה שיהיה אקסלוסיבי.
העיקרון שנכון תמיד בכלכלה הזו הוא שבסופו של דבר כולם חייבים להרוויח – המול"ים,הגולשים,הספריות והפרוייקט.

יום רביעי, 20 בספטמבר 2006

ג'ון וכו' ההולנדי המעופף מספריית הקונגרס


זו הפגישה האחרונה שלנו בארצות הברית,מייד לאחריה אנחנו נוסעים לשדה התעופה. ג'ון הסכים לקבל אותנו בלוח הזמנים הצפוף שלנו ,לגידי זה נראה סימן מעודד ,לאבי זה נראה ביטוי לאדיבות. בכניסה למשרד של ג'ון בעל שם המשפחה המסובך ואן אודנארן ,מקבל אותנו אמריקאי שחור גדול מימדים ששואל את מי אנחנו מחפשים אנחנו אומרים ג'ון ומתחילים לשבור את השיניים בביטוי השם ואז הוא עוצר אותנו בתנועת ביטול ואומר עזבו גם אני לא מצליח אף לגמור את השם הזה.
ג'ון הוא יועץ בכיר לספריה הדיגיטלית העולמית. ג'ון ד"ר ליחסים בן לאומיים אחראי בספריית הקונגרס על שיתופי פעולה בן לאומיים. במסגרת זו הוא מתרוצץ בעולם בין כמה מוקדים של פרוייקטים בן לאומיים בהם מעורבים. בפגישה השתתף גם קווין אותו פגשנו בפגישתנו הראשונה בספריית הקונגרס.
ספריית הקונגרס התחילה לגלגל לפני כחמש שנים מחשבות על מאגר דיגיטלי בשם "השער הבינ"ל" במסגרתו חברו לשיתופי פעולה (שבחלקם אף השתתפו באופן פעיל במימון). בממסגרת שיתופי הפעולה עודדו יצירת אוספים דיגיטאליים שמקורם במדינות השותפות בשפת המקור. בהתחלה היה מדובר בחומרים בעלי זיקה לארצות הברית,חומרים הדנים בקשר שבין ארצות הברית למדינות בה הדברים אמורים. בהמשך החזון התפתח ל"ספריה הדיגיטאלית העולמית" פרוייקט יומרני שמסגרת הפעולה שלו עוד לא ממש גובשה. בגדול, ע"פ ההצהרות השונות אופי האוספים על פי חזון זה צריך להיות מגוון ובעל רכיבים תרבותיים- לא רק ספרים סרוקים אלא תמונות,כתבי יד,קבצי אודיו ווידאו הדוגמים את התרבות כפי שבני אותה התרבות רואים אותה. פרוייקטים כאלה החלו להירקם בברזיל,בברית המועצות לשעבר בצרפת ועוד. במשך הזמן אנשי הספריה למדו שהעובדה שהם משאירים למקומיים לקבוע את התכנים במאגרים יוצרת מצב בו גם חומרים שנראים בעלי ערך תרבותי שולי מוצאים את מקומם לפרוייקט ומשום כך הגדירו מחדש שעורכי האוספים צריכים להיות חוקרים ומומחים בתחומים הרלוונטיים במדינות היעד.אונסקו לעומתם שומרים על פתיחות מלאה להזנה של חומרים על ידי המדינות השותפות מה שהופך את המאגרים לעיתים למניפסט של הממשלים בארצות אלה. דבר נוסף שהם למדו בפרוייקטים האלה הוא שעליהם ליצור שיתופי פעולה לא רק עם ספריות גדולות אלא עם גופים נוספים כמו בעלי אוספים,מכוני מחקר מוזיאונים וכדומה האוחזים בנכסים בתחומי התרבות השונים.
התוצר המוגמר שהם רואים לנגד עיניהם כולל ממשק באנגלית וכן תקצירים ומטה דטה באנגלית ופריטים בשפת המקור של התרבות איתה הם בשיתוף פעולה.
בפרוייקטים בהם הם היו מעורבים הם סייעו במימון,ובייעוץ. כאשר בפועל החומרים שמתקבלים יושבים על גבי השרתים של ספריית הקונגרס ובו זמנית גם על שרתי השותפים מעבר לים. הם לא שוללים במקרים מסויימים גם יצירה של לינקים לאתרים קיימים. חשוב מבחינתם שהפעולות שהם מממנים יהיו פתוחות לציבור הרחב,מפני שזו המחוייבות שלהם למשלם המיסים האמריקאי שהוא המממן העיקרי שלהם.
הרושם הוא שספריית הקונגרס מצויה בתקופה של חוסר בהירות,ג'ון מרגיש שאין להם מנהיגות וכיוון ברור,האינרציה של ספרנים מושכת אותם להמשיך לנצח בשגרת יומם וג'ון מרגיש שלאחר שנות התנופה של פרוייקט אמריקן ממורי הספריה נכנסה לרוטינה לא בריאה, מנהל הספריה הד"ר ברלינגטון עסוק במאבקים קיומיים יותר ואינו פנוי כרגע ליצירת מדיניות חדשה ומאידך יש הרבה סימני שאלה על מה שנעשה בספריה גם בהקשר לפרוייקטים הבן לאומיים: לאילו ארצות הולכים? אילו פרוייקטים מממנים? מה הקריטריונים? מה היחס בין היוזמות שלהם ליוזמות אחרות – של אונסקו בפרויקט "הזיכרון העולמי", של הספרייה האירופית? וכדומה. הוא גם חווה קשיים רבים בסריקת החומרים במדינות מתפתחות הטכנולוגיה חודרת באיטיות ונעשות הרבה טעויות. הרושם שקיבלנו הוא שיש פער גדול בין ההצהרות של מובילי הספריה ובהם ג'ון עצמו בנוגע למימוש חזון "הספרייה הדיגיטאלית העולמית" ובין האופן המפוכח והמתלבט שג'ון רואה את הפרוייקט בפועל.
ברור גם שיש לראות את הפרוייקט הזה לא רק בהקשר המקצועי שלו אלא גם בהקשר של מדיניות החוץ של ארצות הברית והאינטרסים שלה ליצור ראשי גשר של שיתופי פעולה תרבותיים ברחבי העולם. כך למשל נסע ד"ר ברלינגטון מנהל הספריה לפני שנתיים לאיראן כדי לעניין אותם בפרוייקט. אחרי שהאיראנים הציעו לסרוק את כתבי חומייני היוזמה פחות או יותר נעצרה,אבל יש להניח שברלינגטון לא נסע לאיראן בתקופה המתוחה הזו רק כמנהל ספריה ויש לראות את המהלך הזה גם כנסיעה של פקיד ממשל בכיר.מלבד השיקולים המדיניים שוודאי מצויים ברקע,יש שיקולים נוספים שלמרות שאינם מנוסחים כסטנדרטים קשיחים מצויים ברקע- יש עדיפות למפעלי דיגיטציה שלא היו מתרחשים ללא מעורבות של ספריית הקונגרס,יש יתרון לחומרים נדירים ויש עדיפות לחומרים שנותנים תמונה רחבה ומיצגת ולא מהווים מוצרים המעניינת קשת צרה של מומחים. אין להם שאיפה להיות ספריה המכילה את הכל,הם רואים את המאגר שלהם כמאגר גדול בין מאגרים אחרים. בינואר השנה הם היו שותפים לרעיון של "ספריה דיגיטאלית מזרח תיכונית" בכנס שנערך בספריית אלכסנדריה במצרים הועלו רעיונות שונים למטווה הספרייה והחזון. קראנו על היוזמה הזו באינטרנט והייתה לנו תחושה שהחזון שלנו יכול להשתלב עם החזון של הספרייה הדיגיטאלית המזרח תיכונית. בפגישה עצמה לקח לגו'ן קצת זמן להיזכר במה מדובר וקיבלנו את הרושם שמדובר בבלון ניסוי שהם הפריחו ללא כוונות מימוש מיידיות. הם מעוניינים באזור שלנו ואף היו בקשר ראשוני עם פרופ' אלחנן אדלר מהספריה הלאומית בירושלים,אולם הם מהססים כי לא מדובר במדינה מתפתחת. הם היו רוצים להמשיך ולהתעדכן בפרוייקט שלנו ולא שוללים מעורבות שלהם בעתיד בדרך כזו או אחרת. סיכמנו שאנחנו נמשיך לעדכן אותם בהתקדמות הפרוייקט ושהם יעדכנו אותנו בנושאי הסטנדרטים שהם מגדירים לשותפים במיזמים השונים שלהם.
הרושם הכללי שקיבלנו מסדרת המפגשים שהיו לנו בספריית הקונגרס הוא שמדובר בספינת ענק מרובת משאבים הנעה באוקיינוס המידע ללא כיוון ברור. נראה לנו שחשוב לשמור על קשר עם אנשי הספרייה כדי ללמוד מניסיונם ומהמקצועיות הרבה שלהם ואולי להיעזר בהם במשך הזמן במידה והדברים שנעשה יעלו בקנה אחד עם תוכניותיהם.

דייויד סימן

בעצם אנחנו כבר בארץ ,אבל יש עוד כמה פגישות שלא סיימנו את העיבוד שלהם אחת מהם היא הפגישה שהייתה לנו עם דייויד סימן. דייויד עומד בראש ארגון בשם
Dlf :The Digital Library Federation
ארגון זה הכפוף לארגון גדול יותר בשם
clir
די.אל.אף מהווה ארגון גג ל40 ספריות הגדולות והחשובות בעולם, מטרת הארגון להיות מטה מוביל /מנהיג בכל הקשור לשימוש והטמעה של טכנולוגיות מידע להרחבת האוספים ופיתוח מנגנוני הגישה לאוספים של הספריות החברות. הארגון מייצג את הספריות בפני זרועות שונות של הממסד,פועל ליצור תיאום בין הספריות בכל מה שקשור לבניית מאגרים דיגיטליים,לבניית אסטרטגיה בתחום זה,יצירת סטנדרטים אחידים ,פיתוח יחד ידע משותף של הספריות האלה ולעיתים סיוע לספריות בהשגת מימון של קרנות לפרוייקטים ספציפיים. הארגון קיים כ10 שנים ודמי החברות השנתיים בארגון עומדים על כ25,000 דולר. רוב הספריות החברות אמריקאיות ואוניברסטאיות (ובכללן שש הספריות שחברות בפרוייקט של גוגל) אולם אפשר למצוא ברשימה גם את ספריית אוניברסיטת אוקספורד,הבריטיש ליבררי,הספריה של אלכסנדריה ועוד.
לארגון מטה קטן היושב בוושינגטון וכ - 150 עובדים הפזורים בין הספריות השותפות. הארגון מאגד את צמרת הידע העולמי בכל מה שקשור לבניה שיטתית של מאגרים דיגיטליים. ויושב בצומת מרכזי בכל מה שקשור לקרנות בתחום זה. הידע שנצבר בארגון מצוי כולו ברשת פתוח לשימוש הציבור.
דייויד עצמו הוא בריטי בעל רקע עשיר בתחום המידע ,הבריטיות שלו בולטת למרחוק והוא נראה כמו נער מפנימיה שנפל בשבי הפראים האמריקאים ושורד בזכות ההומור האנגלי שלו.
למרות שאנחנו לא נופלים לתוך קהל היעד של הארגון(וגם לא שילמנו דמי חבר) דייויד נענה בשמחה ובנדיבות לבקשתנו לפגישה,אסף לנו חומר רב לאחר שקרא בעיון מסמכים ששלחנו לו, הקדיש לנו למעלה משעתיים והשיא לנו עצות מועילות מאוד.
מערכת החינוך
בכל מה שקשור למערכת החינוך דייויד מרגיש שמה שנעשה לא משביע רצון,הוא מעיד שלקח להם זמן רב מדי להבין את צרכי המערכת ולהתכוונן אליהם. אחד הדברים שהם לא הבינו היה שמערכת החינוך לא צריכה מאגרים ארכיונאים גדולים אלא להפך מאגרים ממוקדים מאוד.
נקודות נוספות הם הצורך של מורים בכלים מותאמים,וממוינים.
דוגמה יוצאת דופן לטובה מצויה בתכנים שמייצרת אוניברסיטת טקסס באתר שלה המוקדש למערכת החינוך "אוטפיה". מערכת זו מצטיינת ביכולת לארוז את אותם החומרים בהתאמה לקהל היעד.
יוזמה נוספת שדיוויד מציין ככלי שמנסה להתמודד עם בעיית העושר הרב השמור לבעליו לרעתו הוא ה
Oai
מערכת שהם פיתחו יחד עם האקדמיה הלאומית למדעים,השואבת מידע ממקורות רלוונטיים ברשת באמצעים אוטומטיים.
דייויד מרגיש שמול"ים הפונים למערכת החינוך עדיין רואים לנגד עינהם את הספר המודפס גם כשהם פונים לחומר דיגיטלי. ויכול להיות שזה ימשיך להיות המצב עד שיימצא מכשיר טכנולוגי (כמו הספרים הגמישים עליהם דובר לפני כמה שנים) הדוגם את היתרונות הפיסיים של הספר המודפס עם יכולות טכנולוגיות של מחשב. בארצות הברית יש גם קשיים רבים בגלל המגוון הרחב של תוכניות הלימוד במדינות השונות,בעיה עליה עמדנו גם בפגישות אחרות.
מצד שני דייויד מזהה תנועה חזקה שתביא לשיפור בתחום החומרים לחינוך: יש השקעה רבה בציוד וברישות בתי הספר ובעקבות זאת לחץ פוליטי להפוך חומרים להיות זמינים לבתי הספר.ויש תחושה שיש השקעה רבה מדי בעולם האקדמי ושמעט מדי מגיע לציבור הרחב. כך למשל הספריה הלאומית הדיגיטלית למדעים – אנ.אס.די.אל




החליטה למקד את רוב המשאבים שלה למערכת החינוך ולא לעולם האקדמי.
בדומה לכך הספריה הוירטואלית של מדינת וירג'יניה משקיעה רבות במימון ממשלתי בתחום הזה.
גם קרנות משקיעות בתחום זה ,במיוחד בולטת
Imls
גוף ממשלתי ביסודו המתמקד בפרוייקטים דיגיטליים בתחום הספריות והמוזיאונים.
מימון
חשיבותן של הספריות הדיגיטאליות והאוספים הדיגיטאליים נתפסת כגבוהה ומסמנת את המגמה העתידית. העולם הזה, בארצות הברית לפחות, מונע ומתוחזק על ידי גופים המצויים במשולש של כספי מדינה- קרנות-אוניברסיטאות.
אין עדיין מודל עסקי ברור בו לקוחות משלמים ומחזיקים גופים המובילים פרוייקטים כאלה.
המול"ים הפרטיים שהעמידו ספריות דיגיטאליות מצליחים רק אם הם גופים גדולים כמו תומפסון וגייל הנוכחים באופן משמעותי עם חומרים משלהם גם בשוק הספרים המודפסים.
במחקרים ששואלים אנשים אם יסכימו לשלם על תוכן הם בדרך כלל אומרים שכן,עם זאת בפועל זה קורא כנראה רק בתנאים מיוחדים, אנשים מוכנים לשלם עבור:
חיסכון ניכר בזמן
נוחות וערך מוסף שמקבל התוכן האצור במאגר (מיון אירגון...)
כלים טובים
ייחוד של התוכן – אנשים לא ישלמו עבור תוכן שהם חושבים שימצאו גם במקום אחר ברשת.
יש ניסיונות לגבות תשלום מגולשים עבור תוכן,זה לא פשוט כי המוסכמה השלטת היא שלא משלמים עבור תוכן ברשת. גופים הגובים כסף עובדים על מאגרים בהם חלק מהחומר פתוח וחלק סגור,כאשר יש מודלים שונים בנוגע לשאלה מה חושפים מה ואיך סוגרים . בפרוייקט שהוא ניהל בספריה הדיגיטלית של אוניברסיטת וירג'יניה הוא שם בחלק הפתוח תערובת של ספרים חדשים עם ספרים נדירים. דגם אחר אותו הוא ניסה היה הצגה ברשת של מהדורה ישנה בעוד המו"ל מוכר את החדשה. הוא סבור שהניסיון שהיה לו בנושא עם הצגת ה"אנציקלופדיה להיסטוריה של רעיונות" של הוצאת גייל קידם הוצאה ומכירת המהדורה החדשה. יש דגמים אחרים של חשיפת הספר כולו לעיון אבל לא להורדה. דגמים אלה בשילוב עם מכירת חומר מודפס מתגלים כיעילים : בהקשר זה דיויד הזכיר את המו"ל של האקדמיה הלאומית למדעים
Napשהעלה את כל הספרים שלו לרשת בחינם ובאופן מפתיע המכירות של הספרים עלו, מקרה זה מצוטט הרבה בספרות על הנושא,והפגישה הבאה שלנו,לאחר דייויד תהיה עם מייקל ג'נסן מנהל המאגר הזה ממנו ננסה להבין איך זה עובד.
דוגמה נוספת מצוטטת מאוד היא של סופרים בודדים שמפרסמים את הספרים שלהם במלואם ברשת והדבר מועיל למכירת החומר המודפס. הדוגמה הבולטת ביותר בתחום זה הוא סטיבן קינג מחבר המותחנים הנודע.
מנסיונו של דייויד נושא מכירת המנויים ושיווקם לא פשוט והוא סבור שהמודל הנכון בתחום זה הוא חבירה לגוף העושה זאת ממילא והעברת כל התחום הזה לאחריותו.
בתחום זה של ספרים פתוחים לעיון כמגבירי מכירות מסתובבת הנחה שהפרוייקט של גוגל שייאפשר עיון בספרים יגביר את המכירות של המו"לים. דייויד מקביל את התפיסה הזו למודל של רשת החנויות ברנס ונובל המאפשרת כיום לקונים בחנות לשבת לשתות קפה ולקרוא בספרים ללא הגבלה,מתוך הנחה שזמנם של הקוראים מוגבל ואם הספר יתפוס אותם הם יהיו מעוניינים לרכוש אותו. דייויד מניח שהדבר נכון לספרים מפרופיל מסויים לא מילונים,אנציקלופדיות וספרי יעץ אחרים בהם הקורא מעוניין לשימוש חטוף.
נושא המודלים לגביה עדיין לא הגיע לאופטימום שלו- דובר כבר לפני כמה שנים על מיקרו תשלום,תשלום של סכומים קטנים על שירותים קטנים,בפועל המודל הזה לא ממריא בגלל העלויות הגבוהות הכרורכות בניהול התשלומים האלה- עדיין הפעולות הכרוכות בהעברת 5 סנט ברשת יקרות יותר מהסכום שמרוויחים. בהקשר זה יש בספרות מודלים שונים שבאים להתמודד עם הבעיה אבל רובם לא נוסו. אחד המודלים המעניינים פותח ב
M.I.T
ובנוי על כך שהגולש משלם סכומים קטנים על פעולה – למשל 5 סנט אבל המערכת גובה אותם ממנו בפועל רק כאשר הם נצברים לסכום שיש טעם להתעסק איתו למשל 25 סנט,ההנחה שרוב הגולשים יגיעו לסכומים האלה,ואלה שלא יגיעו אליהם ירוויחו בלי שהם יודעים שהם מרוויחים.
למרות שאין עדיין מודלים עסקיים טובים כדי לכסות פעילות של ספריות דיגיטאליות ברשת,דייויד מרגיש שיש יתרון להציג מודל/לים של הכנסות לפרוייקטים כאלה, מול קרנות המממנות, גם אם זה המגיע כיום לכיסוי חלקי בלבד של העלויות.

מידענות
דייויד מעיד שהלקוחות שלו (אנשי הסיפריות) מאוד מאוד אוהבים ליצור מטה דטה,זו הליבה של עבודת המידען ויש מעין נוסטלגיה לעבודה זו בקרב אנשי הספריות, מאחורי העבודה הזו מסתתרת הנחה שהמידען מבין את קהל היעד שלו ושיש לפניו כמות סבירה של חומר למפתח. המצב כיום הוא ששתי ההנחות מסתברות כלא נכונות יותר- המידענות לא קולעת לצרכי קהל היעד ומניחה שהם יודעים דברים שהם לא יודעים,ומצד שני נותנת להם מידע רב לא שימושי. גם ההנחה השניה כבר לא נכונה והיקף החומר איתו המידען צריך להתמודד מחייב אותו להגדיר במה להתמקד וממה להרפות. "עברנו זעזוע גדול בתחום זה" מעיד דיויד " ועכשיו צריך להתעשת ולהגדיר מחדש את הדרישות המנימליות". הוא סבור שחשוב מאוד שיהיו הגדרות של סטנדרטים אוניברסליים משום שזה מה שיאפשר להפוך רכיבים רבים של התהליך לאוטומטיים.
רוב סעיפי המפתוח יכולים להיות אוטומטיים למעט נושא זכויות היוצרים המהווה תחום בעייתי- בכל מדינה יש חוקים שונים בתחום זה ,ולא ברור אם תמיד אפשר לתת אמון בהצהרת בעלות על זכויות.
נושא נוסף המקשה על אוטומציה מלאה הוא נושא הלינקים השבורים שהמחקר העכשווי (למשל סטו וייבל שפגשנו ) מנסה להתמודד איתו ויש בו הצלחות חלקיות בעולם העיתונות.
השאיפה היא להגיע לתקן אחיד שייאפשר לשאוב את המטה דטה ממגוון מקורות ברשת.
דייויד רואה בגוגל פתרון חיפש טוב עבור מי שעומדות לרשותו עשר דקות,אבל סבור שיהיה שיפור גדול אם הוורלד.קט יצליח למלא נישה של חיפוש שיטתי יותר בצד מנועים כמו גוגל.

יום שני, 18 בספטמבר 2006

מסע למרתפי ספריית הקונגרס


אחרי הפגישה המרתקת עם אליזבת וקווין פנינו לפגישה עם צמד נוסף מאזור אחר של הספריה: בארי וולר וסו מאנוס. בארי מנהל פרויקטים במחלקה ליוזמות אסטרטגיות של ספריית הקונגרס,ד"ר להנדסת מחשבים בהכשרתו ובעברו מרצה באוניברסיטה בתחומי מידע ובעל רקע בניהול בניה של ספריות דיגיטאליות. סו מנהלת אוספים דיגיטליים בספריית הקונגרס ומוסיקאית בזמנה החופשי. בארי אדם מבוגר יחסית נראה קרוב לגיל הפרישה מלא אנרגיות וחביבות יוצאת דופן,הציג את עצמו בפניו מייד כצוללן והבהיר שמבחינתו מטרת הביקור היא יצירת בסיס לצלילה בישראל.
הפגישה עם בארי חזקה את הרושם שקיבלנו בפגישה עם אליזבת וקווין של הספריה כגוף כבד,שמרני המתקשה להסתגל לרוחות החדשות המנשבות.
התחלנו את פגישה בסיור במרתפי הסריקה של הספריה. היקפי הדיגיטציה העצומים שבוצעו בספריה הזו הביאו אותנו לצפות לאולמות מתועשים עם ציוד מתקדם. בפועל מדובר במתחם בן חדרים ספורים. בחדרים פזורות מצלמות בודדות בעלות יכולת להפיק צילומים בגודל 1:1 עד להיקפים של כרזות גדולות, ציוד תאורה טוב וכמה סורקים מקצועיים. העבודה איטית יחסית וכוללת מלבד סריקת ספרים גם סריקה של עיתונים,כתבי ידי תמונות כרזות וכדומה. עיקר גאוותם על איכות הסריקה ולא על הכמות. הם מגיעים לקצב שנע בין 100- 200 ספרים בחודש שזה בערך אלפית ממה שעושים גוגל באותה משך של זמן. הדגש בכל אופן הספריית הקונגרס הוא על סריקת חומרים שיש לשמר אותם והם אכן עובדים בזהירות ונותנים כבוד אישי למקורות הנסרקים.
יש להם קשרים וגם פרויקט במימון וביצוע של גוגל ובארי מעיד שהאיכות שגוגל מוכנים לקבל נמוכה ביחס לסטנדרטים של ספריית הקונגרס, וכי הם דרשו מהם לבצע תיקונים בתוצר ועל הרקע הזה. היו להם ויכוחים ואכן הרמה של גוגל מאוד השתפרה בתגובה לדרישות של הספרייה. בסך הכל הוא מלא התפעלות מקצב העבודה של גוגל ומאיכות שמתקבלת.. בכל מה שקשור לפיענוח
Ocr
שהוא אחד מתחומי ההתמחות של בארי ,הוא מציין שגוגל מגיעים לאיכות טובה מספיק עבור חיפוש בתוך הטקסט.
כתבי יד נשלחים בדרך להקלדה כי הפיענוח שלהם קשה ולעיתים בלתי אפשרי.
בארי מציין שחלק גדול מהקשיים שלהם בעבודה נובע מכך שהם צמודים לטכנולוגיות ישנות וחלק ניכר מהמאגר נסרק ונבנה בטכנולוגיות מיושנות. אחד האתגרים הוא יצירת הבחנה אוטומטית ללא עבודה ידנית בין תמונות,מפות וטקסטים.
באוספים החדשים התמונות מקבלות סמל מיוחד במטה דטה המבחין אותם מטקסטים ומאפשר לשלוף אותם בחיפוש בנפרד. באוספים הישנים הכל נעשה ידנית. (אגב –בקשרים שיצרנו עם אוליב בישראל למדנו שיש להם כבר את היכולת הזו)
יש לו ציפיות רבות מהתקדמות שתחול לדבריו בתחום של זיהוי תמונה אולם הוא צופה שיעברו עוד כעשר שנים עד שהמחקר בתחום זה יבשיל. כרגע יש למפתח מדיה ידנית.
הם מתבססים במיפתוח על קטלוג הספריה ברוב המקרים,יש פריטים שדורשים קטלוג נוסף. בארי די מיואש מהקצב האיטי בו הדברים מתקדמים בספריה ומהשמרנות הגדולה. אם הדבר היה תלוי בו הוא היה יוצר שינוי רדיקלי בנושא המטה דטה. המטה דטה הנוכחי תובע זמן בהיקפים מטורפים ובשורה התחתונה מציע מידע לא שימושי ואף מזיק לתלמידים. לדבריו לספריית הקונגרס אין די כח אדם ומשאבים כדי לעמוד בסטנדרטים השמרניים שלה בתחום זה. בעיניו אפשר בהחלט להתבסס על עזרת הציבור במיפתוח דרך תגים וכדומה.
בארי שמע על תוכנת ה
Content dm
המדוברת כל כך בקרב האנשים שפגשנו בסיאטל,הוא שמע שמדובר במנגנון טוב אך יקר ותובעני להטמעה.



Library of Congress Launches Global "Rare Book" Digitization Project with Google Donation


Internet Librarian
2006: Advance Program - Monday, October 23rd

יום ראשון, 17 בספטמבר 2006

למה נועלים את דלתות הענק המעוצבות של מחלקת החינוך בספריית הקונגרס במנעול אופניים?



ספריית הקונגרס יש לנו סדרה של פגישות. התחלנו מפגישה עם קווין נובאק ואליזבת רידג'ווי.
קווין בחור צעיר להפתיע, מנהל את מחלקת היוזמות האסטרטגיות,ואליזבת מנהלת את מחלקת החינוך.
קווין תיאר את הקשיים שלהם להבהיר לציבור מה סוג השירות שהם מציעים. הדימוי הרווח בציבור איתו הם נאבקים הוא שספריית הקונגרס היא בניין גדול עם ספרים סגור לציבור.
קיצור תולדות הזמן הדיגיטאלי של ספריית הקונגרס
המאגרים הדיגיטיליים של הספריה החלו להבנות ב1990 על גבי תקליטורים. ב1994 הם עלו לרשת, והציבו לעצמם מטרה (שגם הוגשמה כמקובל בעדה שלהם) של 5 מליון פריטים בחמש שנים. כיום יש להם 22 מליון פריטים במאגרים השונים, 11 מליון מהם בתוך פרוייקט הזיכרון האמריקאי (אמריקן ממורי). אמריקן ממורי הוא פרוייקט שאפתני שמעוניין לאצור מאגר עצום של מקורות ראשוניים תמונות,כתבי יד, מכתבים,תעודות היסטוריות וכדומה. בשנים האחרונות הפרוייקט התרחב ושם דגש רחב גם על פריטים תרבותיים כמו תווי נגינה, קריקטורות פוליטיות וכדומה. ב1996 הם התחילו להבין שכדי להביא את התלמידים לרשת לא מספיק לשפוך מיליוני פריטים לרשת. הם העמידו שלושה אנשים שהתמסרו לעניין והתחילו לגבות את הפריטים במערכי שיעור ודפי עבודה. המדור החינוכי הלך והתרחב (הסתבר שחדירה למערכת החינוך אינה פשוטה)
הם המשיכו להשקיע משאבים ולפתח רעיונות כדי להגיע לקהלי היעד שלהם ולמתג עצמם בציבור כמשהו שהוא יותר מספרייה. השנה הם השיקו מדור של פעילויות המיועדות ללימוד משותף של סבים ונכדים. הם אפילו הרהיבו עוז ומאפשרים לאנשים להוסיף לאוסף קבצי קול בהם הילדים מראיינים את הסבים והסבתות על "מה שהיה" ומעלים זכרונות.
ב2004 – 2005 חלה תפנית בתפיסת אופי האוספים הדיגיטליים של הספריה ונוספה אג'נדה של איסוף תכנים בין לאומיים ורב לשוניים במגמה ליצור ספריה עולמית .שם התכנית "השער הבין לאומי"
במשך הזמן הם יצרו חלוקה של אתר הספריה לפי קהלי יעד וכיום יש אוסף המיועד לספרנים ומו"לים, אוסף המיועד לחוקרים, אוסף למורים ,אוסף לילדים ומשפחה ואוסף למבקרים רגילים.

העיצוב של כל מדור שונה,והאוספים עשויים להיות שונים למרות שיש ביניהם חפיפה רבה.
היום הם עמלים על עיצוב אחיד וממשק אחיד באתר חדש לאחר שהבינו שאנשים לתקשים להסתגל לריבוי הממשקים ושמממשקים מורכבים עם אין סוף תוצאות מבריחים את הגולשים בעיקר את המורים והתלמידים.
הפעילויות והכלים הדידקטיים שבנו יפים מאוד ויש מקום נרחב לשאוב מהם רעיונות. אנחנו ראינו למשל כלי גנרי יפה וחכם שמנתח קריקטורות ונותן כלים לניתוח עצמאי של התלמיד. הם גם עושים שימוש נרחב ומרשים במפות דינאמיות.
ב -2005 הרימה ספריית הקונגרס את רף האמביציות שלה וכריזה על הקמת הספרייה העולמית הדיגיטאלית. במסגרת זו גם קיבלה מענק של 3 מליון דולר מגוגל ובשותפות איתם החלה בדיגיטציה של אוסף חדש.
בצד האוספים הרגילים הם מזהים צורך ביצירת פעילות קהילתית באתר וכחלק מכך הם השיקו מדור המבשר על ומתעד אירועים הקשורים בספריה וסביב העניין הזה אפשר לזהות מגמות קהילתיות קלות.
פרויקט נוסף בעל ניחוח קהילתי הוא פרוייקט המארח משוררים בני זמננו הקוראים משירהם ומתראיינים על חייהם.


דפוסי שימוש
היקפי הכניסות שלהם מרשימים במבט ראשון- יש להם כמליון דפים נצפים ביום,שבאים מ200 מדינות. מספרית זה המון אבל כשלוקחים בחשבון את גודל אוכלוסיית ארצות הברית לבדה זה פחות מרשים, אם משווים את המספר הזה להיקף הדפים הנצפים בספריה הוירטואלית שלנו יחסית להיקף האוכלוסיה בארץ אפשר לראות שפרופורציונית הם מגיעים בערך למחצית ממספר הכניסות שלנו.(הפיסקה האחרונה יכולה להיכלל במהדורה הבאה של משלי לפונטיין במדור של דברים שאמרה הנמלה על לפיל מבלי למצמץ).
בערך שליש מהכניסות שלהם מגיעות ממורים ותלמידים,שליש מחוקרים ושליש מהציבור הרחב. כרבע מהתנועה באתר הסיפריה נוצר מאמריקן ממורי.
70% מהפריטים שגולשים מחפשים באתר הם בתחומי ההיסטוריה למיניהם,רבים מחפשים חומרים הנוגעים לתולדות המוסיקה הפופולארית של העשורים האחרונים.
מערכת החינוך
האוסף הדיגיטלי התחיל לקחת בחשבון את מערכת החינוך רק עם הכניסה לעידן האינטרנט . הצוות החינוכי הקבוע קטן יחסית- הם היו עד לפני זמן לא רב שלושה אנשים וגדלו לתשעה לאחרונה. בתחילת הדרך, כדי להתמודד עם האתגרים של הגילאים האלה, אנשי מחלקת החינוך של הספרייה אספו 50 מומחים – מורים ואנשי מולטימדיה לסמינר מרוכז בו הם עיינו באוסף בחרו פריטים ממנו וחיברו חומרים צמודים לפריטים – דפי עבודה,מערכים וכדומה.
כיום הם עורכים אלפי מפגשי הטמעה בכל רחבי המדינה,ואוספים תגובות של מורים ותלמידים. הם מציינים שקשה מאוד להעריך את מידת האפקטיביות של מה שהם עושים כל פעולות ההערכה המוכרות לנו לא יכולות לבודד באמת את מה שהם נותנים מתוך מרכיבים אחרים של הלמידה ולכן קשה להתבסס על מחקרים הכוללים מבני הישגים מחד ועל תחקיר איכותני מאידך. הפעולה השיטתית ביותר שנעשה עד כה הייתה בדרום קרוליינה שהופרדה לשבע מדינות .המחקר נעשה בשיתוף 24 אוניברסיטאות וכלל הטמעה פנים אל פנים ובאמצעות למידה מקוונת ווידאו קונפרנס. המשוב (האנקדוטלי בעיקרו) חיובי מאוד ומעיד על שינוי.
האג'נדה היחידה שלהם לדבריהם היא חשיפת האוצרות שברשותם והפיכתם לנגישים לציבור. הציר המוביל את הלמידה ובניית המאגרים לילדים ולמערכת החינוך הוא התפיסה שחשוב לפגוש מקורות ראשוניים – תעודות,תמונות ממצאים וללמוד מהם. הערך המוסף שהם מוצאים במה שהם מציעים על פני ספרי לימוד והוראה קלאסית של היסטוריה מצוי בכך שהם עוסקים הרבה בתרבות ובאקלים תרבותי ולא בהיסטוריה קלאסית של אירועים.

אתגרים
באופן כללי כפי שכבר למדנו בסיאטל לכל מדינה בארצות הברית(למעט איווה) יש קוריקולום ומערך סטנדרטים משלה,כך שקשה מאוד ליצור מוצר אחד שיתאים לכל תוכניות הלימוד בכל המדינות.
גם כאשר התכנים זהים הדגשים שונים מאוד וכך מורה בוירג'יניה יקדיש חצי שנה למלחמת האזרחים בעוד שמורה בטקסס ידבר עליה במשך שני שיעורים.
כדי להתמודד עם המצב הזה אנשי מחלקת החינוך אספו סטנדרטים ותכנים גנריים, וכן רכיבים ארציים כאלה שנוסחו ברוב המקרים לא על ידי הממשל אלא על ידי חוקרים ומתבוננים חיצוניים אחרים במערכת. הרכיבים האלה כיוונו את הבחירה שלהם בחומרים מתוך האוסף הגדול של הספרייה.
השאיפה להגיע למצב בו מורה יוכל להיכנס לשבץ בטופס אלקטרוני מאפיינים של הצרכים שלו (מורה לגיאוגרפיה בכיתה ד באלבאמה) ולקבל תוצאות בהתאם.
מלבד האתגר הזה אנשי החינוך בספריה מתמודדים עם שורה של אתגרים- החומרים שבאוסף רבים, רבים מדי (כפי שרואה כל מי שנכנס לאתר) וצריך למצוא דרך להתמודד עם העודפות הזו, החומרים זקוקים לתיווך רב- הפעלות ,אינטראקטיביות ,מדריכים למורה וכדומה. כל אלה זוכים ליחס חשדני מצד מנהלי האוסף (הארכיונאים והספרנים המסורתיים) הרואים בכל ניסיון אפילו ליצור אוספי "לייט" נבחרים או ביצירת גרפיקה "ילדותית" יותר פגיעה במונומנטים לאומיים. על הרקע הזה הובעה התנגדות עזה לקשר באופן כל שהוא בין הפריטים באוסף ובין הויקיפדיה למשל.
השמרנות הרבה ותחושת האחריות הזו מורגשת בכל פינה של עבודתם ואפילו בחלל הפיסי בו פועלת מחלקת החינוך. החקיקה נותנת לספריית הקונגרס מעמד של אתר לאומי ולכן אסור לבצע שינויים במבנה עצמו. כתוצאה מכך חללי העבודה של מחלקת החינוך מופרדים על ידי קירות ניידים, בלב לובי ענק שביום מעונן אי אפשר לראות את התקרה שלו. מרכז חדר הישיבות שלהם מתחת לשולחן יש ספסל גרניט שלרוע מזלם מחובר לרצפה ומתוקף זה הפך לחלק מהבניין ואסור להזיז אותו משם למרות שהוא לא תואם את מבנה החדר. גולת הכותרת הוא מנעול האופניים איתו אליזבת נועלת בסוף יום העבודה את שערי המחלקה שלהם,היא כורכת מנעול אופניים סביב ידיות השערים כי שילוב מנעול צילנדר מהסוג שקיים בכל הדלתות האחרות בספריית הקונגרס נתפס גם הוא כשינוי במבנה המקורי. חשוב לציין שכל זה מתחולל בבניין מדיסון החדש יחסית של ספריית הקונגרס ולא בבניין ההיסטורי השוכן מעברו השני של הכביש.

סטו וייבל בארץ האמזוגלים


הפגישה עם סטו נערכה באמצע השבוע שעבר כשעוד היינו בסיאטל,מאז היו לנו עוד שלוש פגישות בסיאטל שכבר עלו לבלוג ועוד ארבע פגישות בוושינגטון שיעלו בקרוב ,אבל לא הצלחנו למצוא את הזמן להשלמת סיכום הפגישה עם סטו. הפגישה איתו הייתה ארוכה ומלאה במידע ובתובנות חשובות.

סטו נחשב על ידי כל מי שפגשנו ועוסק במידענות ככוהן הגדול של המטה דטה. בעשר השנים האחרונות הוא עמד בראש האגודה שיצרה את הדבלין קור,תקן המטה דטה החשוב והמוביל בעולם. מבין הפגישות שעברנו מאז תחילת הביקור שנינו חשנו שהפגישה עם סטו הייתה מהחשובות ביותר ומאירת עיניים. במיוחד בכל מה שקשור ל"תנועת היבשות" המתחוללת לנגד עיננו בכל מה שקשור ל מתח ספריות מול העולם הוובי הפתוח. סטו הוא איש שיחה מלבב נטול פוזות,מלא הומור ונכונות לשיתוף.סטו עובד למעלה מ20 שנה ב
OCLC
ועוסק בנושאי דיגיטציה כבר 15 שנה באינטנסיביות רבה. השנה הוא בשנת מחקר באוניברסיטת וושינגטון ומעיד על עצמו שכאשר יחזור למקום עבודתו הוא מעוניין בשינוי ,הוא חש שהתחום בו עסק עד כה הגיע לידי מיצוי גם ברמה האישית וגם הכללית.
תחום המחקר הנוכחי שלו הוא
identifiers
כלים לזיהוי אתר על ידי תוכנו כך,שאם כתובתו משתנה הקישורים אליו מתעדכנים אוטומטית.
תקופת השהות שלו בסיאטל הרחק מהעבודה המידענית השוטפת מאפשרת לו להתבונן על נושא המטה דטה בריחוק מסויים ולבחון תהליכים יותר בגדול. אחת הנושאים שהוא רואה בדרך שונה מכפי שראה בעבר הוא נושא ה
Web2.0
והשלכותיה על מה שהוא מכנה .
LIB2.0
התנועה הזו נראית לו עכשיו משמעותית וחשובה והוא מרגיש שחשוב ללמוד את הנושא.
לדעתו תנועה זו חושפת ומדגישה באופן ברור מאוד את האתגר הגדול של ארגון המידע ברשת – יצירת הקשר בין יחידות התוכן השונות.


ה"אמזוגלים" והספרנים
באופן כללי יש משהו מרשים מאוד ביכולת של סטו לבחון באופן ביקורתי את נושא המידענות המטה דטה ובכלל את מקומן של הספריות לנוכח התנועה שהוא מכנה ה"אמזוגל" האתרים המבשרים גישה חדשה של ארגון הידע ואחזורו גוגל,יאהו אמזון ועוד.
הוא בוחן את העולם החדש ללא עוינות אך בחשש ומציע הבחנות מאירות עיניים:
מדובר בתנועה המביאה רווח גדול לעולם ומאיימת על הצדקת הקיום של עולם המידענות הקלאסי .
פרוייקט הספרים של גוגל מעורר בו השתאות וחשש כי גוגל נעים מהר מאוד ויוצרים עובדות בקנה מידה עולמי והיסטורי שטח,בעלויות נמוכות בהרבה מאלה שגוף כמו ה
OCLC
יכול ליצור. החשש קיים כי גוגל כמו אמזון מונעים בסופו של דבר על ידי מודלים כלכליים ומודלים כלכליים מטיבם נוטים להשתנות. היום גוגל מאפשרת גישה לספרים הסרוקים, מחר מישהו בגוגל עשוי להחליט להפוך את הפרויקט לפרויקט בתשלום,או לגנוז אותו בגלל שיקולי רווחיות .
קיומם של כוחות חזקים ומהירים כל כך מחייבים את הספריות ואת הספרנים לברר לעצמם במה יחודם,מה מצדיק את המשך קיומם בעידן הזה?
העולם הזה מגיב לשינוי אבל באיטיות רבה, לקח לאו. סי.אל.סי הרבה מדי זמן להסכים לכך שרישומי הקטלוג "שלהם" יופיעו בחינם באתר פתוח ברשת.
עולם הספריות המסורתי הולך ושוקע גם בהיבטים אחרים. מתוך האוסף הכולל של כל אחת מהספריות יש אחוז קטן מאוד של ספרים שיוצא מהם החוצה להשאלה. תרבות ההשאלה הולכת ופוחתת, מדובר במהלך מסורבל בעוד שבעולם האמזוגלים מתפתחת תרבות השאלה אחרת. מדוע שספריות לא ישלחו ספרים בדואר למנויים שלהם כפי ששירותי וידאו ברשת נוסח נט פלקס עושים?
סטו סבור שבשנים הקרובות יתברר אם אנחנו עדים למהלך של ברירה טבעית בו כוחות חדשים מותאמים יותר דוחקים את הדינוזאורים הישנים,או שהספריות הדיגיטליות והפיסיות יעברו תהליך של שידוד מערכות שיחדד את ייחודן של כ"א במערכת.
סטו סבור שהייחוד הזה מצוי בין השאר ביציבות ובאחריות של עולם הספריות לאחזור המידע והעמדתו פתוח לשירות הציבור מול חוסר המחוייבות של האמזוגלים שיעשו את מה שהמודלים העסקיים ימצאו לנכון בכל רגע נתון.הכתובת של ספר המקוטלג
בworldcat.org -
הייצוג הובי של ה או.סי.אל.סי קבועה ,יציבה לא מונעת משיקולים עסקיים ותשאר כזאת.ולכן מבחינת סיכון וראייה של טווח ארוך נכון יותר לקטלג שם ספרים.
סטו, לא חושב שהייחוד של הקיטלוג הבין ספרייתי הוא בפירוט הקיטלוג ובאיכותו בהשוואה למה שקורה במנועי החיפוש. בעינו צקצוקי הדייקנות האלה הם הבל ,יש חומר ותוצאות לא פחות טובות ברשת הגדולה. והדיוק במידע המלווה לא בהכרח משנה.
האתגר שבהקשר וכוחו של הרכיב החברתי כיוצר ידע הקשרים ותנועה
האתגר הגדול לדעת סטו בעולם המידע שלנו נוגע ל"הקשר". גוגל יוצר את האגרגציה אבל לא נותן את ההקשר. אם נחפש למשל בגוגל את המילה ונוס נקבל אוסף עצום של תוצאות חיפוש מהדמות המיתולוגית דרך ,אמנות, אסטרונומיה, אסטרולוגיה ועבור דרך מכוני יופי ,אתרי סקס חנויות הלבשה ובשמים. כאשר אנחנו מחפשים משהו אנחנו מחפשים אותו בתוך עולם מסויים של הקשר. יש הקשרים פשוטים שהשפה יוצרת כמו למשל המילה "תלמיד" קשורה לצירוף " בית הספר" ,והנתון הזה צריך להשפיע על תוצאות החיפוש ועל האלגוריתמים המביאים אותן. יש הקשרים פשוטים הקושרים את החיפוש לתחום דעת או לנושא מוגדר ויש מורבים יותר שתלויים בנסיבות מורכבות יותר למשל חברתיות – היסטוריות , המילה "פרץ" קשורה למילה "אולמרט" וכדומה. הרשת בעזרת ציבור המשתמשים יוצרת עולם חדש של הקשרים בין מילים,ובין גושי טקסטים גדולים לבין עצמם.
אמזון היא דוגמה טובה -ברכיב המעניין שלה המציע ספר נוסף (מי שקנה את הספר הזה מצא עניין גם ספר הזה) נותנים שירות ייחודי למי שבוחר ספר מסוים (אם אהבת את פינוקיו נסה כיפה אדומה) הרכיב הזה מציע הקשר,חדש שאינו שטוח ומובן מאיליו. גם ביקורות הספרים שגולשים כותבים באמזון על ספרים שקראו מתגלה כסוג מידע ייחודי(מקורי) ובעל ערך חשוב בהגברת מכירות וביצירת הקשר חשוב היכול מאוד לסייע בשיטוט ברשת.
סטטיסטיקות של "דפוסי חיפוש"- צירופים הבאים לעיתים תכופות זה בצד זה הם סוג נוסף של הקשר וכך גם לינקים בין פריטים (לינק מהבלוג שלנו לבלוג של סטו יכול ללמד שאנחנו עוסקים בתחומים קשורים) כל ההקשרים האלה כאשר הם באים תוך מבט רחב על כמות פריטים גדולה ומבוססים על תנועת משתמשים ערה יוצרים מידע מלווה (ממש מטה-דטה ייחודי ואוטומטי מנקודת מבט של ניהול האתר) חזק ואפקטיבי לכל פריט שנבקש.
סטו סבור שהאתגר במאגרי העתיד טמון בפיתוח של המנגנונים אינטראקטיביים שכאלה,שיוצרים תוכן ייחודי ואיכותי ע"י המשתמשים ובחציבת במידע מהם והשבחת ההקשרים במאגר. במיוחד הוא מתלהב ממנגנון הביקורות על ספרים של אמזון .גולשים כותבים שם ביקורות על ספרים מרצונם החופשי,לעיתים כאשר גולש מסומן באמזןן ככותב ביקורות אינטנסיבי או פופולרי הוא מקבל עותק של ספר חדש ומתבקש לכתוב עליו,שוב ללא תמורה. אנשים מרבים לעשות את הפעילות הזו (משיקולים של רצון לשתף,לקבל קרדיט,יוקרה,חשיפה וכן הלאה) כותבי הביקורות לא נדרשים לכתוב ביקורת חיובית או שלילית אלא פשוט לכתוב ביקורת. והניסיון של אמזון מראה שספרים שיש עליהם ביקורת כתובה נמכרים יותר בשיעור ניכר.
לדעתו יש מקום לשפר גם את המנגנון הזה. יש להתייחס לחוות הדעת של הגולשים כנתונים מ"סדר ראשון" ולא כחומר משני- לייצר אותם במרחב אוניברסלי ,לאו דווקא בחנות של אמזון,לתת לדפי הביקורת זהות מובחנת,כתובת אינטרנט ברורה וקבוע שאפשר להפנות אליה ולתת קרדיט לכותב, כך שהביקורת תוכל לשרוד כחומר מחוץ להקשר של חנות הספרים או הספר הספציפי. לדעת סטו תפקידו העתידי של כל ספרן ראוי שיהיה לייצר רשימות ביקורת כאלה. ההולמות את הייעוד יצירת ביקורות יפנה לא לרכישת הספר באמזון אלא קודם לספר בוורלדקט וכאופציה נוספת
מטה דטה
כאמור, סטו עבר שינוי ביחסו למטה דטה וסבור שיש מקום רב להגמשה של הנושא ולצריכה נבונה שלו. את החשיבות הגדולה הוא מוצא בכך יש שיח וחשיבה סביב הנושא ופחות בהצמדות נוקשה לתקן מסוים.
בעולם המידענות הייתה התלהבות רבה מנושא המטה דטה בהתחלה,התלהבות זו היתרגמה לכמעט דת בנושא ולהשקעת משאבים רבים ביצירת המטה דטה.(בספריית הקונגרס עלות ההשקעה לכותר בתחום זה מגיעה ל100$ לספר). בשלב הבא עולם המידע נחשף לאינדקסים ולאלגוריתמים רבי העוצמה שמייצרות חברות כמו גוגל. בעקבות זאת התחיל טרנד של הספדים למטה דטה המסורתית המכילה אין סוף שדות שלאף אחד אין עניין בהם. בימים אלה יש חזרה מתונה לזיהוי אותם התחומים בהם המטה דטה חסר תחליף – כמו למשל יצירת ההקשר לחבילות המידע. כמו כן חשוב שיהיה סטנדרט כל שהוא גם לתוכן פתוח לחלוטין.
כולם מבינים ששם המשחק הוא יעילות קרי מפתוח מהיר וזול שיספק את הסחורה ההכרחית. מכאן שיש שאיפה חזקה לשימוש במנגנונים אוטומטיים ליצירת מטה דטה,ויש מקום לפתיחות כלפי יצירת מטה דטה על ידי גולשים באמצעות תגים ובאמצעים אחרים. במאגרים הכוללים תמונות השאיפה שהמפתוח יעשה בידי היצר - בידי מי שצילם את התמונות. מפתוח כזה יכול להיות בעל ערך רב בהרבה ממפתוח בידי מידען. בבנייה של מאגר תמונות מומלץ להשאיר מקום פתוח לתוספת מידע בידי גולשים שיכול להיות בעל ערך עצום.(אם האיש שמצולם בתמונה הוא סבא שלי רק אני אוכל לנדב את המידע הזה.)
בגדול, אומר סטו, נראה ששלושה מקורות עיקריים שיאפשרו להביא מידע על הפריט ויהיה רצויי שילוו כל פריט , האינדוקס (מנועים), מטה דטה,ותקצירים/ביקורות קוראים. המרכיב הרביעי הוא ניתוח תנועת משתמשים והבאת המידע בפני הגולשים (מי שקרא את זה קרא גם את זה, מי שהדפיס את זה הדפיס גם את זה)
הדרך להתמודד עם מה שהוא מכנה
Spam meta data
הוא להבין את ההיגיון שמביא אנשים ליצור אותו ולבנות מנגנונים טכנולוגיים שיבלמו את המגמה.
מה שצריך לכוון את בניית המטה דטה הוא השימוש האנושי בתוכן אותו ממפתחים. במיוחד יש צורך בכך בכל מה שקשור לפריטים נטולי מלל – תמונות וכדומה.באופן כללי צריך לשקול טוב מה הצרכים המדוייקים,קשה ויקר לפתח מטה דטה חדש מההתחלה ועדיף להתחבר לתקנים קיימים. לא תמיד צריך להצמד לתקן אחד (כמו הדבלין קור) של מטה דטה,למשל אם תמונה נתונה בתוך ספר לעיתים הטקסט העוטף אותה יכול להיות המטה דטה.
בהקשר זה סטו ממליץ על אוסף התמונה האוסטרלי
pictures Australia
שיש בו מודל מצויין של מטה דטה לאוספי תמונות.
הסטנדרט המוביל למדיה כיום הוא ה
vra core
לאחרונה גדל מאוד השימוש בתקן
iptc
תקן של עולם העתונות לתמונות שסטו צופה שייקלט במעגלים רחבים.
מודלים עסקיים
אנו מצויים בעידן יוצא דופן מבחינת המודלים העסקיים שהוא טומן בחובו. הדגמים שמבשרים גופים כמו אמזון בתחום הספרים,נטפלקס בתחום הוידאו ואייטונס בתחום המוסיקה הם מהפכה של ממש.
מה שמאפיין את המודלים של העולם החדש הוא שהם יוצרים את הרושם שהם מציעים שירות ללא תשלום עם שיח חברתי ער,למרות שלאמיתו של דבר בסוף משלמים על משהו. האתגר הוא ליצור רושם כמה שיותר מקיף של חינמיות. הביטוי השגור שהשתמש בו הוא
Mobilizing the edge
מי שמתאר באופן ממצה את המהפכה הוא כריס אנדרסון בספרו
The long tail
מאז תחילת הביקור שלנו אנחנו קוראים ושומעים ללא הרף איזכורים של הביטוי הזה,ומתביישים לשאול במה מדובר. בפגישה עם סטו אזרנו אומץ ושאלנו במה המדובר ואחר כך רצנו לרכוש את הספר. גידי כרגע (אחרי יומיים של קריאה אינטנסיבית) בעמוד 6ויסביר את המושג באחד הפוסטים הבאים.
מוזיאונים וספריות
סטו מזהה פוטנציאל גדול בחיבור של עולם המוזיאונים והארכיונים לעולם הספריות. כיום מדובר שתי ספירות שונות,עם מוסכמות אחרות ותרבות עבודה שונה, בקנדה יש אחדות שנכפתה על הממשל בשתי המערכות האלה. סטו חושב שזה האתגר הבא של גופים כמו ה או.סי.אל. סי . הפיכת עולם הספרים ועולם האוספים המוזיאליים לעולם אחד. אחוד כזה יתן לעולם הספריות ייחוד שפרויקטים כמו הפרויקט של גוגל לא יוכלו לייצר. מהלך כזה גם יוכל למנף את המוזיאונים עצמם המחזיקים אוספים ספציפיים שגם אם הם מצויים באינטרנט הם שוכנים "בקרקעית האוקיינוס הדיגיטאלי" באזורים נידחים שהמנועים כמו זה של גוגל לא קוצרים מהם מידע ולכם לא מביאים אותו בפני הגולשים ..ואלה לא יודעים ולא משתמשים בהם. כמובן שגם בחזון הזה מנועי החיפוש שבאמצעותם נגיע למידע יהיו מנועי החיפוש הגדולים דוגמת גוגל. בהקשר זה סיפר סטו שהאו.סי.אל.סי רכש/ בלע/ התמזג עם ארגון קטן יחסית מקליפורניה בשם
Rlg
שיצר רשת ספרייתית דומה לאוסיאלסי ,שהתאפיינה באוספים מוזיאליים רבים בצד ספריות.
כוחות השוק על פי סטו
השחקנים הגדולים והמשמעותיים שסטו רואה בתחום הזה הם גוגל יאהו אמזון ומיקרוסופט.
סטו סבור שהפרסונליזציה הנעשית לגופים האלה בחלקה מדוייקת ובחלקה מוגזמת.
גוגל הם השחקן האהוד (עדיין) הם מושכים אליהם הרבה אנשים מוכשרים כי הם באמת רוצים לשנות את העולם והמסר הזה נקלט ומחלחל. האנשים בגוגל מונעים על ידי תשוקה לשינוי אבל אי אפשר לנהל לאורך זמן ארגון של 5000 עובדים ולשמור על מצב בו כולם מונעים על ידי תשוקה.גם הפחד שכל האנשים היצירתיים מגיעים לגוגל לא מבוסס,הם מושכים הרבה אנשים טובים,אבל עדיין יש הרבה טובים אחרים בחוץ.
. יש סכנה גדולה בכך שגוגל יחזיקו את כל החומר המודפס שבנמצא מהלך כזה יוצר ריכוז של כח רב מדי במקום אחד. היום גוגל עושים כמעט כל מה שהם רוצים כי אין להם מגבלה של כסף, זה לא יהיה המצב בעוד כמה שנים,הם לא מחוסנים בפני תהליכים טבעיים שעוברים על כל גוף עסקי ויעברו את אותם התהליכים שעברה מיקרוסופט.
יאהו דומים להם בכך אך יש בעבודה שלהם טון תכליתי יותר
מיקרוסופט הגוף שכולם אוהבים לשנוא מונע על ידי דחף לשלוט אך גם האמירה הזו דורשת הסתייגות חשובה שהרי אחוז ניכר מההון שמיקרוסופט מרוויחה עובר לקרן ביל ומלינדה גייטס ומושקע בחברה.
מיקרוסופט זיהה באיחור אופייני את הפוטנציאל שיש בפרוייקטי הספרים האלה והתחיל לפעול בדרכים "גוגליות" . במסגרת העניין שלהם בשוק הזה הם מנהלים דיאלוג עם האו סי אל סי ,השומרת על קשר עם כל השחקנים בזירה מצד אחד,וחוששת מהתחום הזה מצד שני. האוסיאלסי מבין שחלפו הימים שאפשר היה להביא קוראים לבניין הפיסי של הספריה שלך,וחלפו גם הימים שאפשר היה להביא קוראים לאתר האינטרנט שלך. הגולשים שוכנים במרחבי גוגל – יאהו והספרים של הספריה צריכים להגיע לשם אם הם רוצים להיות נקראים.
אמזון הוספדו במשך שנים כי הם הוציאו סכומים גדולים של כסף על כל לקוח. בסופו של דבר ההשקעה שלהם מסתמנת ככונה לטווח הארוך.
ההערכה של סטו שכל אחד מגופים הגדולים בשוק יצליח בסופו של דבר במה שהוא טוב בו.
אמזון יודעים למכור ולתת ללקוחות את מה שהם מחפשים,גוגל טובים בחיפוש יאהו מבינים את הלוגיקה של לקוחות צעירים- נוער וכדומה. וסביר להניח שהשוק יתחלק בדרך דומה,אלא אם כן יצוצו שחקנים חדשים – השינויים בשוק מהירים מאוד כפי שאפשר ללמוד מהמהירות שבה חממת האתרים האישיים מיי ספייס כבשה את מקומה ודחקה את מתחריה.
פרוייקט המול"ים
הפרוייקט שלנו כפי שהוצג לסטו במסמך שקרא לפני הפגישה נראה לו מעניין מאוד אך לא פשוט מבחינת המודל העסקי. המול"ים הם גוף מאוד שמרני והשמרנות שלהם מסוכנת להמשך הקיום שלהם. והוא צופה קשיים בעבודה מולם.
הנט ליבררי יצרו מודל שהמולי"ם אהבו – כל ספר מושאל או נמכר כמו ספר רגיל בספריה. המודל הזה לא מתאים לעידן של הרשת בו הלקוחות לא מחפשים ספרים שלמים אלא קטעי מידע . ולעיתים רחוקות מעוניינים להיות בעלים של החומרים.
אפשר ליצור מדרג של שימושים בספר : החל מציטוט או מציאת מראה מקום,דרך הורדת דפים ספורים,קריאה של הספר כאשר רק הדרגה האינטנסיבית ביותר כוללת רצון להיות בעליו של הספר. לא ברור מה האופק של הנט ליבררי שנרכשה על ידי האוסיאלסי ,נעשה שם קיצוץ דרסטי הכח האדם (כשליש) ועדיין לא ברור אם תשרוד בעתיד.
הרעיון של שלוב שכבות עם מדיה עשירה בתוך הספרים נראה לו נכון אבל מייקר מאוד את הטיפול בחומרים.
נקודות מרכזיות שיש לחתור אליהם כבסיס להצלחה:
- לגרום במהירות שהתוכן ייהפך לחלק מעולם של הלקוחות שלנו. יש לתת את התוכן כדי שהלקוחות יפגשו אותו במהירות ויפנימו שיש כאן משהו מיוחד –המטרה למתג את עצמנו כמקום אולטמטיבי שמשהו מיוחד קורה בו. (גוגל)
- להיראות חופשי עד כמה שאפשר סגירות= חיסול הפרויקט. הוא ישקע לקרקעית האוקיינוס הדיגיטאלי.
- לחפש מקורות שיהיו מחויבים להמשך הפרויקט ולא ינטשו אותו בשלבי ההמראה.
- להבנות על מערכות קיימות ועל שיתופי פעולה . למשל כמו עם או.סי.אל.סי. האירגון בנקודה קריטית שרוצה להטמיע פלטפורמה חדשה שהקמת אוספים
contentDM
ומעוניינים לספק שירות למדינות שאינן ארה"ב זו הזדמנות לשת"פ. הם מעוניינים באוספים יחודיים וכאלה שיש להם קשר עם אוספים קיימים. מעוניינים בקשרים בין מוזיאונים,ארכיונים וספריות.
-


המלצות
1. הבלוג של לורקן דמפסי ההוגה החשוב ביותר בתחום לדעת סטו (וגם הבוס וחבר שלו),עוסק רבות בחשיבה אסטרטגית בעולם הסיפריות.
2. Library things
פרוייקט המזמין אנשים לקטלג את הספרייה הביתית שלהם. התחיל כעבודה של אדם בודד משוגע לעניין שכולל מידע וקטלוג של ספריות פרטיות על יד אנשים פרטיים. כיום יש במאגר 5 מליון פריטים,והיקף כח האדם המפעיל את המאגר הכפיל את עצמו – עובדים שם כיום שני אנשים. למגר כח עצום ביצירת הקשרים בין ספרים ........
3. תקציר מאלף של כנס שהתקיים בפברואר 2006
Web Wise 2006 Inspiring Discovery - Unlocking Collections

conference Report

אריק צ'נדלר


הפגישה עם אריק התקיימה ביום שלישי בבוקר לאחר המלצה שקיבלנו מלאורה. להערכתה יתכן ונוכל לקבל ממנו טיפים לגבי גיוס קרנות ומימון פרוייקטים חינוכיים... אז קבענו והלכנו.
אריק מייסד ומנהל אתר בנושא המוח לתלמידים בבתי ספר.
אריק עוסק גם בייעוץ לפרויקטים חינוכיים דיגיטליים בתחומו.
הפגישה איתו לא הייתה מרעישה מבחינת התובנות שהפקנו ממנה אבל יצאנו עם כמה נקודות מעניינות.
הפרוייקט פועל מאז 1996 בעקבות בקשה שהגיש לקרן. האתר כולל חומרים למורים ולתלמידים ועוסק בעיקר במוח ובמערכת העצבים. אריק חוקר באוניברסיטה בתחום זה והפעילות החינוכית היא תוספת לעיסוק העיקרי שלו. ב-10 שנות קיומו היקפי השימוש באתר גדלו וכיום יש לו מליוני כניסות ומאות אלפי הורדות של קבצים. הפרויקט פתוח לשימוש חופשי ומדורג גבוה בחיפוש בגוגל.



במחקר שנערך סביב הפרוייקט שלו עולה שאין הבדל בין תלמידים שהשתמשו באתר לתלמידים שלא נעזרו בו בכל מה שקשור למוטיבציה של תלמידים להיות מדענים ולדימוי המקצוע. מאידך לתלמידים שהשתמשו באתר היו הישגים גבוהים יותר במבדקים של תחום התוכן.
בשנים הראשונות עסק בהטמעה ונעזר בקבוצת מורים שנתנה לו פידבק,סייעה לו בעיבוד הדידקטי ותרמה חומרים משלה שעברו ייעוץ מדעי שלו. בעיניו הכתובת לפעילות השיווק וההטמעה הוא המורה בכיתה ולא הממסד הממשלתי או הארגוני . הוא מקפיד להגיע לבתי ספר פעמיים בחודש לכיתות בהם הוא מרצה על המוח ואגב כך מקדם את האתר.
הוא מזהה מגמה של מעבר משיעורים פרונטליים לפעילויות חקר.
אריק ציין שבמשך הזמן הוא העלה את החומרים שבאתר על גבי תקליטורים כדי לתת מענה למורים/הורים שלא מעוניינים שילדיהם ישוטטו באינטרנט,כפי הנראה יש קבוצה לא מבוטלת של הורים כאלה.

מימון
המימון הראשוני הגיע מקרן
Nih

קרן לאומית לבריאות המוקדשת ברובה למחקר אך עוסקת בהיקפים קטנים גם בנגזרות חינוכיות של המחקר. בכל המגעים שלו עם קרנות היה מקום מרכזי לנושא ההערכה הוא מרגיש שיש הגזמה בנהיה אחרי ההערכה שלכשעצמה יכולה להיות מועילה,ושברוב המקרים מדובר בריטואל הכרחי שלא מניב תשובות טובות.
קרן נוספת שתמכה בפרוייקט היא ה
Aaas
האגודה האמריקאית לקידום המדע.
מימון הפרוייקט נמשך 6 שנים והסתיים. מאז אריק שומר על הפרוייקט במצב תחזוקה תוך השגת מימון לא גדול מהגורן ומן היקב,בארבע השנים האחרונות הוא קיבל בין 10,000 ל 20,000 דולר מתשלומים על שימוש בחומרים שבאתר לצרכים מסחריים. 15% לוקחת האוניברסיטה והשאר עובר לאתר. (ספרים,תמונות,פרסומות וכו'). בין השאר הוא סיפר כיצד גוגל לקחו ללא אישור חומרים מהאתר שלו והשתמשו בהם כחומר פרסומי,כשפנו אליהם הם הציעו כפיצוי חולצות טי וספלים עם סמל גוגל.
הוא מקבל בממוצע כ100 דולר בחודש מגולשים הנהנים מהאתר ונכנסים לכפתור "תרמו לנו" ותורמים סכומים קטנים לאתר. הוא רואה בכפתור הזה חשיבות כי הוא נותן לגולשים תחושת שותפות.

ילדיו לומדים בבית ספר ציבורי שבו נעשית הטמעה אינטנסיבית של מחשוב. כל ילד מקבל לפטופ של אפל . הפרוייקט רץ כבר בשנה השניה או השלישית אך מוקדם לדווח על הישגים וכו'.התלמידים לא מחוברים לפרוייקט אינטרנטי ספציפי אלא פועלים על גבי האינטרנט הרחב.
הוא חש חסר בכך שהם לא מקבלים הכוונה לצריכה נבונה של חומרים מהאינטרנט,לאתיקה בתחום זה וכדומה.

וושינגטון וחידות


הגענו אתמול לוושינגטון ובילינו היום בשלוש פגישות אינטנסיביות
אנחנו עמלים על עיבוד הפגישות הקודמות בינתיים כדי לשמור את קהל הקוראים המצומצם שלנו עירני אנחנו משגרים כמה חידות שיבואו על פיתרון בפוסטים הבאים
מהו הזנב הארוך
long tail
למה הביטוי הזה מעסיק את כל מי שאנחנו פוגשים בביקור הזה?
למה השערים של מחלקת החינוך של ספריית הקונגרס נעולים במנעול של אופניים?
איך עורכי דין מהתחום של גיורא לנדאו מפחידים מורים ואיך זה משפיע על ההוראה?
בינתיים מצורפת תמונה של טיפוס שפגשנו פה ברחוב והתעקש להצטלם איתנו

לורה דרסי


עובדת בגוף פנים אוניברסיטאי באוניברסיטת וושינגטון בשם
wtc
הארגון מלווה פרויקטים בעלי פוטנציאל כלכלי מתוך שולחנות המחקר אל עבר העולם העסקי.
ללורה רקע בשיווק ומכירות בגופים עסקיים ובמלכר"ים, תחום העיסוק שלה דורש נדידה בין קרנות ,גופים עסקיים ויחידות המחקר והפיתוח בתוך האוניברסיטה.
לורה הגיעה לפגישה במקום גייל המתמחה בארגון שלהם במאגרים דיגיטאליים (שהייתה לצערנו מחוץ לעיר). לורה הייתה מלאת רצון טוב לסייע לנו למרות שהיא לא עוסקת ישירות בתחום.
לורה סיפרה כי עיקר המאמץ שלהם מוקדש לניסיון לעניין פוטנציאליים לבחון פיתוחים של חוקרי האוניברסיטה . היא הדגישה שבהקשר החינוכי קשה מאוד לגלגל פרויקטים כאלה כי בארצות הברית אין כמעט מימון ממשלתי לפרויקטים. מרכיב זה מצטרף לקושי הגדול הקיים בלאו
הכי לייצר מודלים כלכליים למערכת החינוך.
לורה סיפרה על פרוייקטים באזרחות שנעשו בעזרתם סביב יום הבחירות וסביב נושאים אזרחיים.
לורה סיפרה כי הקרנות עימם הם עובדים דורשות ברובן מודל כלכלי שיבטיח את המשך הפרוייקט אולם לעיתים קרובות מדובר במס שפתיים - רבים מהמודלים הכלכליים המוגשים לקרנות ספקולטיביים לחלוטין ורוב הקרנות מסיבה זו או אחרת לא מוטרדות מכך. רבים מהפרויקטים שהיא מכירה מגיעים לקיצם ברגע שהקרן מפסיקה לממן אותם.
מניסיונה רכיב חשוב מאוד בכתיבת ההצעות לקרנות הוא ניסוח ובהבהרה של המטרות.
בהקשר שלנו נראה היה לה שכדאי לקשר את הפרויקט למטרות הנוגעות לרב תרבותיות.
המליצה לבחון אפשרות לפנות ל
National science foundation

מרילין מייסון


בעלת תואר שלישי בתחום המידענות,ובעלת פרסומים רבים ומוערכים בתחום זה.
שמשה מנהלת הספרייה הציבורית של פולטון – אטלנטה ולאחר מכן במשך 13 שנים מנהלת הספרייה הציבורית של קליבלנד,מנהלת של הועדה לספריות ומידע של הבית הלבן מ- 1979 ,בשנת 2000 מונתה על ידי הנשיא קלינטון להיות חברת חבר הנאמנים של ה
NCLC
המועצה הלאומית לספריות ומידענות. ה-
NCLC
הוא גוף בלתי תלוי מטעם הממשל הפדרלי המונה 14 חברים המתמנים לקדנציות בנות חמש שנים. ה
NCLC
ממונים על פי חוק לייעץ לנשיא ולקונגרס בנושאי מדיניות לאומיות ובן לאומיות בתחום הספריות והמידע. כיום מנהלת פרויקט אינטרנטי גדול בשם
web junction
המרכז קורסים ברשת ופעילות קהילתית ענפה. הפרויקט ממומן על הקרן של ביל ומלינדה גייטס.

אנשים שפגשנו בהקשרים אחרים הביעו הערכה רבה אליה וציינו אותה כדמות מפתח בתחום.
הפגישה נערכה במסעדה הודית במרכז סיאטל ולא ממש המריאה, מדובר באשה די מבוגרת ועמוסה מאוד,שנראתה מותשת גידי נכנס למוד של שעשוע נשים קשישות בו הוא מצטיין,אבי התעמק בפענוח רכיב חשוד (כרובית,למי שמצוי במתח) בסלט המלפפונים הוותיק המנה היחידה שלא נראתה בעייתית מבחינת כשרות.
בכל זאת עלו כמה נקודות מעניינות :

• בגדול מאוד עודדה את הכיוון של הפרויקט. דיגיטציה והעמדת אוספים של תכני אוףליין ברשת היא מגמה מאוד בולטת היום בעולם.
• דיברנו על מודלים שונים לדיגיטציה של ספרים. מרילין השוותה בין המודל של ה –
Net library
למודלים אחרים. ה
Net library
מתייחס לספר דיגיטאלי כאל ספר מודפס לכל דבר,יש להם הסכם עם המול"ים לפיו הם מבצעים דיגיטציה איכותית לספרים ומוכרים עותקים לספריות. הספריות קונות עותקים דיגיטאליים בדיוק כפי שהם קונות ספר מודפס במספר עותקים מסוים כאשר בו זמנית רק אדם אחד יכול להשתמש בעותק של ספר. מול המודל הזה שלא מנצל את המדיום מצויים מודלים אחרים המציעים מנוי בתשלום המאפשר גישה של אנשים רבים בו זמנית לספר,וצריכה של קטעים מהספר כמו דפים נבחרים, פרקים רצויים) ולא רק עיון בספרים שלמים.
• לשאלותינו , רואה חשיבות רבה ומאוד עודדה הוספת רכיבים וובים שונים שיתרמו ליצירת ערך מוסף לספרי אופליין הסרוקים.
• מרילין סקרה פרויקטים בולטים בתחום הדיגיטציה בארצות הברית,הגופים המובילים מהלכים אלה מתחלקים לארבע קבוצות: אוניברסיטאות,ספריות גדולות,גופים ללא כוונות רווח כמו Net library וגופים מסחריים כמו גוגל.
• הציעה לפנות לקרנות בארצות הברית ציינה את רוקפלר ואת קרנגי ,המליצה גם על קרנות ויחידים המתעניינים ביהדות בארצות הברית. לדעתה הקרן של ביל גייטס המממנת את הפרויקט שלה לא מתאימה,כי התחום העיקרי המעניין אותה הוא נגישות.
• המליצה לנסות להבנות את הפרוייקט לא כמוצר נישה (למשל מקורות בנושא ארץ ישראל) אלא כמוצר רחב הרבה יותר שיכול לשרת אוכלוסיה גדולה יחסית.לדעתה המוצר חייב לפנות גם ליהודים ולמתעניינים בעברית מחוץ לגבולות ישראל,השוק הישראלי נשמע לה קטן מדי מכפי שיאפשר תמרון.

אן לאלי


מנהלת האוסף הדיגיטאלי של ספריית אוניברסיטת וושינגטון.
הספרייה מחזיקה (בנוסף לאוסף הספרים העצום שלה) את אחד המאגרים הגדולים בארצות הברית הכולל בעיקר תמונות אבל גם טקסטים בנושאים הנוגעים למורשת האמריקאית.
את אן פגשנו בפתח הספרייה המרשימה של אונב' וושינגטון. אן הובילה אותנו לסיור קצר בהיכלות המדהימים של הספרייה. לאחר שזכינו לראות את הספר הגדול ביותר בעולם המוצג באולם הכניסה ולאחר שהובלנו דרך מספר אולמות מדהימים מרוהטים בשולחנות עץ כבדים ובארונות ספרים מעוטרים בפיתוחי עץ. ולאחר שהתרשמנו מקימורי התקרות מחלונות ענק נישאים במרומי האולמות לאחר שחילצנו מספר קריאות התפעלות שהתקבלו בהבנה ע"י המארחת, התחילה הפגישה בחדרה של אן.


בין תרבות הספריות לתרבות הגוגלית
אן עצמה באה עם רקע בתחום המידענות והספרנות ומפרסמת מאמרים בנושא. הפגישה איתה הייתה מעניינת מאוד במיוחד בהקשר של המתח הקיים בין מה שאנחנו לומדים לזהות יותר ויותר כשתי ציביליזציות שמתנגשות – עולם המידענות הקלאסי הספרני, ועולם המידע החדש המונהג בידי מנועי החיפוש ובראשם גוגל.
הפגישה הייתה מרתקת כי דווקא במקום "הספרני" ביותר בו ביקרנו עד כה, הכי קרוב לרצפת הייצור המידענית, היה ברור יותר מכל שהתרבות הגוגלית מכחידה את עולם המידענות הקלאסי.
האוסף שלהם יושב באתר הספרייה ומקושר לספריות אחרות ובכל זאת רק 12% מהכניסות לאתר מגיעות מספריות. רוב הכניסות מגיעות ממנועי החיפוש.
לאן יש הרהורי כפירה במטה דטה הקלאסי, היא מתארת מידענים איתה היא עובדת שהגיעו למצב בו כתבו חוברת של 44 עמודים של מטה דטה לפריט אחד,עלות ממוצעת של כתיבת מטה דטה לפריטים מגיעה ל100 $ והיא מרגישה שהתפוקה לא מצדיקה את זה – הרבה מהמידע שכלול במטה דטה לא משרת אף אחד,ומצד שני חסר בו לעיתים מידע חשוב. לדעתה כתיבה של מטה דטה רזה שכולל שם מחבר, כותרת לפריט, מילות מפתח, פירוט בעלי זכויות ופסקת הערות מספיקה בהחלט.
היא מרגישה שהנתונים האלה בצד רכיבים אוטומטיים של יצירת מטה דטה יביאו לתוצאות מספקות. פריטי מדיה - עלה הצורך למפתוח ידני של פריטי מדיה בהעדר מידע טקסטואלי שמנועי החיפןש יכולים לאנדקס. בהקשר זה אן מציינת את ההתקדמות הרבה שחלה בנושא של עיבוד שפה טבעית,ושל עיבודי תמונה שמסייעים מאוד בעבודה אוטומטית כזו של יצירת מטה דטה.
אוניברסיטת קליפורניה האחראית לאוסף דיגיטלי גדול יצרה מקבצים של מילים הקשורות זו לזו מתוך המאגרים שלהם ובנתה אלגוריתמים ה"יודעים" לזהות הקשרים של מילים ולתת תוצאות בהתאם.
גם בכל מה שנוגע לחזון של רשת ספריות דיגיטליות ניכר כי המודל שיתוף המידע הספרייתי לא חסר מחסומים וליקויים. כך למשל היא סיפרה שהם נמנעים מלמפתח ולהעלות רישומים קטלוגיים ל
OCLC
בגלל שורה של חסרונות שיש במהלך כזה- ה
OCLC
מקבל את הרישומים מהם בחינם ואחר הופך להיות לבעל הזכויות עליהם. מצד שני אם הם מורידים רישום קטלוגי מה
OCLC
לקטלוג שלהם עליהם לשלם עליו כי ה
OCLC
הוא בעל הזכויות עליהם.
שדות הקטלוג של ה
OCLC
כוללים מידע רב שנראה לה מיותר,וכאשר הם משתמשים בחומר שהמאגר שלה קיטלג הם מוגבלים בדרכי ההצגה וכתוצאה מכך חושפים גם פרטים שהם לא מעוניינים לחשוף החבויים בתוך המיפתוח שלהם.
הנקודה המרעישה ביותר מבחינתנו הייתה שכאשר היא (מידענית מקצוענית) מחפשת כותר היא לא תתחיל ב
world cat
האתר המציג את נתוני ה
OCLC
אלא בגוגל. מהירות החיפוש בגוגל גבוהה בסדרי גודל והממשק נוח לאין שיעור.
ביטוי חריף לקשיים במימוש חזון רשת הספריות נמצא בתיאור שלה של מערכת היחסים בין המאגר שלהם לפרויקט
American memory
של ספריית הקונגרס.
אחד המאגרים באוסף שלהם מומן מתקציבי
American memory
ומופיע משום כך גם באתר של אוניברסיטת וושינגטון וגם באתר ספריית הקונגרס. אן מעידה שהיא לא יודעת מי הכתובת שלה בספריית הקונגרס למקרה שתרצה לתאם איתם תוספת או שינוי במאגר. הקושי הזה בתקשורת מעיד עד כמה הערך המוסף החשוב ביותר של חזון רשת הספריות- היכולת לסינרגיה בין הספריות לא מגיע בפועל למימוש.
בשיח שהתפתח דיברה על תרבות מקצועית שונה בין ספריות לבין מוזיאונים וארכיונים ועל הקושי לאחד את הארגונים לעבוד יחד יחד עם זאת ברור לה שמבחינת משתמש הקצה המבקש תוכן לא איכפת לו מי אוגר את המידע כל עוד הוא מגיע אליו.
בהקשר זה אן ציינה שקשה לה להצדיק את קיומם של אוספים ספציפיים באוניברסיטאות השונות וברור לה שבסופו של דבר רוב הגולשים לא יגיעו לאוספים האלה אלא דרך חיפוש התמונות הישיר בגוגל ובאתרים אחרים.
אן סיפרה על מהלך שהיא מובילה להגברת השימוש באוסף שלהם - גידול מספר המבקרים באוספים הדיגיטאליים. במסגרת הזו הם מקשרים את התמונות שבאוסף ערכים רלוונטיים מהויקיפדיה ! בפיילוט מצומצם שערכו הסתמן שמהלך כזה מגביר באופן ניכר את היקף הכניסות. אמירה זו מעניינת מאוד כשזוכרים שהיא נאמרת מפיה של מנהלת אוסף דיגיטלי של אוניברסיטה מכובדת ומלמד על שינוי תרבותי עמוק שמתרחש ממש לנגד עיננו.

CONTENTdm
אן עובדת כמה שנים עם מערכת הניהול שפיתחה החברה של גרג זיק והייתה מעין פיילוט של המערכת בצעדיה הראשונים. היא מרוצה מהמערכת שממלאת את הצרכים שלה כמנהלת המאגר,אך סבורה שמדובר בממשק טוב לניהול המאגר (הזנת נתונים נוחה,אגירה יעילה ומאורגנת ושיגור המידע) אך בממשק לא מספק (מבחינת נוחות וחווית שימוש אטרקטיבית) להצגת התכנים עבור משתמש הקצה.
המערכת נוחה לה בכך שהיא מאפשרת אוטומטית לדחוס או להרחיב קבצים גראפיים, נוחה מאוד להתאמה ועיצוב של המסכים והשדות לפי הצורך,מאפשרת פילטרציה של פריטים שלא רוצים שיהיו נגישים לכל צופה ומאפשרת ייצוג הפריטים עם הערות זכויות יוצרים וסימני מים. המערכת מאפשרת גם תמורת תשלום נוסף ממשק
ocr
הבנוי על בסיס
abbyyfinereaderועושה עבודה סבירה.

עוד
היא ספרה על מחקר שערכה
Robin chandler
מאוניברסיטת קליפורניה שעבדה עם קבוצות מיקוד של מורים ותלמידים במאגרי המידע. אחד הממצאים המעניינים של המחקר היה השיעור הגבוה של מורים שאינם נגישים לאינטרנט.
היא הבטיחה לסייע לנו ביצירת קשר בספריית הקונגרס וכך גם עשתה.

יום שבת, 16 בספטמבר 2006

הבהלה לזהב: גרג זיק

המוצר נחשב (לפחות על ידי מי שפיתח אותו) ככלי המוביל בשוק כיום בתחום ניהול מאגרים.הכלי החל את דרכו עוד בימיו של זיק כפרופסור באוניברסיטת וושינגטון,הצורך בכלי כזה עלה תוך כדי בניית המאגר הגדול של האוניברסיטה,במשך הזמן הכלי השתכלל ופותח עד שב2001 הצדיק הקמת חברה מסחרית. הכלי מאפשר לאגור, לנהל ולהציג מגוון תכנים מתמונות, מסמכים, עיתונים, מפות ועד אודיו ווידאו. הכלי מאפשר שיתופיות מלאה של האוסף מבחינת יבוא מידע ממאגרי מידע נוספים ויצוא מידע למאגרים אחרים. הכלי מושתת על סטנדרטים מקובלים בשוק, החל מסטנדרטים טכנולוגיים,עבור דרך סטנדרטים לתיאור הפריטים (שדות מטה דטה) , ארגון ושינוע המידע וכלה והעלתו לרשת,חיפוש ודפדוף בו. המוצר בנוי כמסד נתוני xml ....

הבהלה לזהב: JUDY MARGARETH - HUGE

מרכז שהוקם ב -2002 כגוף משימה ללא כוונת רווח שמשימותיו הם:• להשפיע על כמה שיותר מורים תלמידים והורים במדינת וושינגטון• להציע יותר מאשר "סתם" כיתות דיגיטאליות• להשתמש בעושר המקורות הקיימים בוושינגטון ובמדינות אחרות (איגום מקורות והצגת עושר גדול של מקורות לתושבי וושינגטון)• לבנות מערכת לעתיד החינוך והטכנולוגיה• ליצור מוקד משיכה ליזמים בתחומים הנדונים...

הבהלה לזהב: מייק קרנדל

לפני כל אחת מהפגישות אנחנו עושים עבודת הכנה שכוללת לימוד אינטרנטי על מי שאנחנו עומדים לפגוש,הגדרה של שאלות שאנחנו מעוניינים לשאול וחזרה גנרלית על מתווה השיחה.לפעמים חזות האדם שמגיע לפגישה שונה מאוד מזו שמצאנו ברשת. המקרה של מייק היה קיצוני במיוחד כי כנראה יש יותר מאחד כזה שמפזר את תמונותיו ברשת...

הבהלה לזהב: ביקור משמעותי

נסענו לפגוש את דן קלנסי מנהל פרוייקט גוגל ספרים,לא לפני שטעינו בהבנת המפה והגענו למלון המרוחק כ5 שעות נסיעה ממשרדי גוגל,מטי הצליחה להציל אותנו בדקה התשעים והגענו לביקור שנראה לנו חשוב מאוד...