זו הפגישה האחרונה שלנו בארצות הברית,מייד לאחריה אנחנו נוסעים לשדה התעופה. ג'ון הסכים לקבל אותנו בלוח הזמנים הצפוף שלנו ,לגידי זה נראה סימן מעודד ,לאבי זה נראה ביטוי לאדיבות. בכניסה למשרד של ג'ון בעל שם המשפחה המסובך ואן אודנארן ,מקבל אותנו אמריקאי שחור גדול מימדים ששואל את מי אנחנו מחפשים אנחנו אומרים ג'ון ומתחילים לשבור את השיניים בביטוי השם ואז הוא עוצר אותנו בתנועת ביטול ואומר עזבו גם אני לא מצליח אף לגמור את השם הזה.
ג'ון הוא יועץ בכיר לספריה הדיגיטלית העולמית. ג'ון ד"ר ליחסים בן לאומיים אחראי בספריית הקונגרס על שיתופי פעולה בן לאומיים. במסגרת זו הוא מתרוצץ בעולם בין כמה מוקדים של פרוייקטים בן לאומיים בהם מעורבים. בפגישה השתתף גם קווין אותו פגשנו בפגישתנו הראשונה בספריית הקונגרס.
ספריית הקונגרס התחילה לגלגל לפני כחמש שנים מחשבות על מאגר דיגיטלי בשם "השער הבינ"ל" במסגרתו חברו לשיתופי פעולה (שבחלקם אף השתתפו באופן פעיל במימון). בממסגרת שיתופי הפעולה עודדו יצירת אוספים דיגיטאליים שמקורם במדינות השותפות בשפת המקור. בהתחלה היה מדובר בחומרים בעלי זיקה לארצות הברית,חומרים הדנים בקשר שבין ארצות הברית למדינות בה הדברים אמורים. בהמשך החזון התפתח ל"ספריה הדיגיטאלית העולמית" פרוייקט יומרני שמסגרת הפעולה שלו עוד לא ממש גובשה. בגדול, ע"פ ההצהרות השונות אופי האוספים על פי חזון זה צריך להיות מגוון ובעל רכיבים תרבותיים- לא רק ספרים סרוקים אלא תמונות,כתבי יד,קבצי אודיו ווידאו הדוגמים את התרבות כפי שבני אותה התרבות רואים אותה. פרוייקטים כאלה החלו להירקם בברזיל,בברית המועצות לשעבר בצרפת ועוד. במשך הזמן אנשי הספריה למדו שהעובדה שהם משאירים למקומיים לקבוע את התכנים במאגרים יוצרת מצב בו גם חומרים שנראים בעלי ערך תרבותי שולי מוצאים את מקומם לפרוייקט ומשום כך הגדירו מחדש שעורכי האוספים צריכים להיות חוקרים ומומחים בתחומים הרלוונטיים במדינות היעד.אונסקו לעומתם שומרים על פתיחות מלאה להזנה של חומרים על ידי המדינות השותפות מה שהופך את המאגרים לעיתים למניפסט של הממשלים בארצות אלה. דבר נוסף שהם למדו בפרוייקטים האלה הוא שעליהם ליצור שיתופי פעולה לא רק עם ספריות גדולות אלא עם גופים נוספים כמו בעלי אוספים,מכוני מחקר מוזיאונים וכדומה האוחזים בנכסים בתחומי התרבות השונים.
התוצר המוגמר שהם רואים לנגד עיניהם כולל ממשק באנגלית וכן תקצירים ומטה דטה באנגלית ופריטים בשפת המקור של התרבות איתה הם בשיתוף פעולה.
בפרוייקטים בהם הם היו מעורבים הם סייעו במימון,ובייעוץ. כאשר בפועל החומרים שמתקבלים יושבים על גבי השרתים של ספריית הקונגרס ובו זמנית גם על שרתי השותפים מעבר לים. הם לא שוללים במקרים מסויימים גם יצירה של לינקים לאתרים קיימים. חשוב מבחינתם שהפעולות שהם מממנים יהיו פתוחות לציבור הרחב,מפני שזו המחוייבות שלהם למשלם המיסים האמריקאי שהוא המממן העיקרי שלהם.
הרושם הוא שספריית הקונגרס מצויה בתקופה של חוסר בהירות,ג'ון מרגיש שאין להם מנהיגות וכיוון ברור,האינרציה של ספרנים מושכת אותם להמשיך לנצח בשגרת יומם וג'ון מרגיש שלאחר שנות התנופה של פרוייקט אמריקן ממורי הספריה נכנסה לרוטינה לא בריאה, מנהל הספריה הד"ר ברלינגטון עסוק במאבקים קיומיים יותר ואינו פנוי כרגע ליצירת מדיניות חדשה ומאידך יש הרבה סימני שאלה על מה שנעשה בספריה גם בהקשר לפרוייקטים הבן לאומיים: לאילו ארצות הולכים? אילו פרוייקטים מממנים? מה הקריטריונים? מה היחס בין היוזמות שלהם ליוזמות אחרות – של אונסקו בפרויקט "הזיכרון העולמי", של הספרייה האירופית? וכדומה. הוא גם חווה קשיים רבים בסריקת החומרים במדינות מתפתחות הטכנולוגיה חודרת באיטיות ונעשות הרבה טעויות. הרושם שקיבלנו הוא שיש פער גדול בין ההצהרות של מובילי הספריה ובהם ג'ון עצמו בנוגע למימוש חזון "הספרייה הדיגיטאלית העולמית" ובין האופן המפוכח והמתלבט שג'ון רואה את הפרוייקט בפועל.
ברור גם שיש לראות את הפרוייקט הזה לא רק בהקשר המקצועי שלו אלא גם בהקשר של מדיניות החוץ של ארצות הברית והאינטרסים שלה ליצור ראשי גשר של שיתופי פעולה תרבותיים ברחבי העולם. כך למשל נסע ד"ר ברלינגטון מנהל הספריה לפני שנתיים לאיראן כדי לעניין אותם בפרוייקט. אחרי שהאיראנים הציעו לסרוק את כתבי חומייני היוזמה פחות או יותר נעצרה,אבל יש להניח שברלינגטון לא נסע לאיראן בתקופה המתוחה הזו רק כמנהל ספריה ויש לראות את המהלך הזה גם כנסיעה של פקיד ממשל בכיר.מלבד השיקולים המדיניים שוודאי מצויים ברקע,יש שיקולים נוספים שלמרות שאינם מנוסחים כסטנדרטים קשיחים מצויים ברקע- יש עדיפות למפעלי דיגיטציה שלא היו מתרחשים ללא מעורבות של ספריית הקונגרס,יש יתרון לחומרים נדירים ויש עדיפות לחומרים שנותנים תמונה רחבה ומיצגת ולא מהווים מוצרים המעניינת קשת צרה של מומחים. אין להם שאיפה להיות ספריה המכילה את הכל,הם רואים את המאגר שלהם כמאגר גדול בין מאגרים אחרים. בינואר השנה הם היו שותפים לרעיון של "ספריה דיגיטאלית מזרח תיכונית" בכנס שנערך בספריית אלכסנדריה במצרים הועלו רעיונות שונים למטווה הספרייה והחזון. קראנו על היוזמה הזו באינטרנט והייתה לנו תחושה שהחזון שלנו יכול להשתלב עם החזון של הספרייה הדיגיטאלית המזרח תיכונית. בפגישה עצמה לקח לגו'ן קצת זמן להיזכר במה מדובר וקיבלנו את הרושם שמדובר בבלון ניסוי שהם הפריחו ללא כוונות מימוש מיידיות. הם מעוניינים באזור שלנו ואף היו בקשר ראשוני עם פרופ' אלחנן אדלר מהספריה הלאומית בירושלים,אולם הם מהססים כי לא מדובר במדינה מתפתחת. הם היו רוצים להמשיך ולהתעדכן בפרוייקט שלנו ולא שוללים מעורבות שלהם בעתיד בדרך כזו או אחרת. סיכמנו שאנחנו נמשיך לעדכן אותם בהתקדמות הפרוייקט ושהם יעדכנו אותנו בנושאי הסטנדרטים שהם מגדירים לשותפים במיזמים השונים שלהם.
הרושם הכללי שקיבלנו מסדרת המפגשים שהיו לנו בספריית הקונגרס הוא שמדובר בספינת ענק מרובת משאבים הנעה באוקיינוס המידע ללא כיוון ברור. נראה לנו שחשוב לשמור על קשר עם אנשי הספרייה כדי ללמוד מניסיונם ומהמקצועיות הרבה שלהם ואולי להיעזר בהם במשך הזמן במידה והדברים שנעשה יעלו בקנה אחד עם תוכניותיהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה