חמישה כלים שיעזרו לכם לקרוא

עם היציאה לחופשת הקיץ העיתונים  מתמלאים בכתבות חגיגיות  המציעות מגוון יישומים אינטרנטיים לטובת הילדים שיצאו לחופשה. ההנחה המפוקפקת העומדת מאחורי הכתבות האלה היא שילדים משועממים בחופשה ימצאו מזור לשיעמום שלהם בכלים דידקטיים שנמצאים באינטרנט.  הכתבות האלה הפכו לז'אנר בפני עצמו ומצייתות לחוקים קשיחים מאוד. הכותרת צריכה לכלול מספר כל שהוא של אתרים מלוים בסופרלטיבים (חמשת האתרים הטובים ביותר להכנת טילי קרקע-אוויר) התמונה הגדולה כוללת בני נוער (שבדים מבנק תמונות) בבריכה (שהיא ההגדרה הויזואלית לחופש) ומתחתיה  תמונות קטנות של צילומי מסך מטושטשים עם טקסטים מועתקים מדפי הבית של האתרים.

כולם מרוצים מהכתבות האלה: למי שכתב זו הזדמנות לנוח, לבעלי האתרים שבמקרה נקלעו לכתבה זה נותן תחושה שכתבו עליהם בעיתון, ההורים מרגישים שהם קוראים ספרות מקצועית ומצד שני הכתבות האלה לא מזיקות לילדים עצמם כי ההורים שלהם קוראים את הכתבה בעיתון מודפס ברכבת והם נשכחות עוד לפני שהם הופכים את הדף. כמחווה לז'אנר הנה חמישה כלים אינטרנטיים שיכולים לעזור לנו בקריאה.[המשך]

Hard Time Killing Floor Blues

Hard Time Killing Floor Blues ,לא מבין את הסלנג (ימים קשים הורגים רצפה?) ולכן לא יכול לתרגם אבל הרעיון הכללי מובן, נתקלתי בשיר לראשונה בסרט של האחים כהן "אחי איפה אתה". 

הביצוע בסרט שייך לכריס תומאס,אפשר לשמוע אותו שר את השיר ללא ההפרעות של הדיבורים של הסרט ב קישור הזה.

השיר המקורי נוצר על ידי  סקיפ ג'יימס בשנות השלושים של המאה הקודמת.[המשך]

לאן שטה רפסודת האבן?

אחת התמונות החזקות שייצר הסופר הפורטוגזי ז'וזה סאראמגו היא התמונה ששרטט ב"רפסודת האבן".סדק ההולך ומתרחב בין חצי האי האיברי מביא להתנתקות של ספרד ופורטוגל מאירופה,שהופכות לאי צף השט לו במרחבי האוקיינוס. התמונה של מדינה שוקקת חיים,הפועלת על גבי סוג של רפסודת ענק עוברת בימים אלה ממדפי הספרות,למדורי הכלכלה.פאטרי פרידמן גייס כשני מיליון דולר מקרן הון סיכון למימון ראשוני של סטרטאפ ייחודי שכולל הקמת מדינה צפה בלב ים. המיוחד במדינה הצפה הזו,שמתוכננת לעגון מול חופי סן פרנסיסקו, הוא שצורת השלטון תקבע בתחרות בין תושבים. התושבים יוכלו ליזום צורות שילטון אלטרנטיביות,ולהתחרות על היכולת להשליט אותן במודל שבו פועלים סטרטאפים.
היוזמה של פרידמן טעונה בסמליות מיוחדת בגין שתי נקודות מפתח בתעודת הזהות של פרידמן האיש.פרידמן הוא נכד של הכלכלן רב ההשפעה, מילטון פרידמן מאבות הניאו ליברליזם,וכלכלת השוק,וגם מהנדס לשעבר בגוגל. המפגש בין התרבות הגוגלית למורשת הקפיטליסטית של מילטון פרידמן אינו מקרי. יש הרבה מן המשותף בין שני העולמות האלה.[המשך]

תחיה

רב נחמן בר יצחק היה לו תל עפר בתוך כרמו הביא שם פועלים ליטול את התל, וחפרו אותו כל היום כלו, ליום שני כשהן חופרין קפץ אדם אחד מתוך ביתו וישב על התל, והתחיל להתנודד ולקרות, ומה היה קורא, שמא הגיע זמן תחיית המתים? שמא הגיע זמן תחיית המתים? רצו הפועלים והודיעו לרב נחמן, בא ומצאו. א"ל מי אתה? א"ל מת אני שמא הגיע זמן תחיית המתים? א"ל רב נחמן עדיין לא הגיע זמן תחיית המתים. א"ל מה טיבך בתל הזה? א"ל והלא אמרתי לך שמת אני. א"ל ומת אינו נרקב? א"ל הכניסוך לבית הרב ולא הקרוך ספר משלי, ולא כך אמר שלמה ורקב עצמות קנאה , וזה מעשה קנאה, ומימי לא העמדתי על מדותי ולא תפשתי בלבי קנאת חבירי מעולם, ולא ספרתי בבית הכנסת ולא בבית המדרש, ולא נתתי לבי ואזני אלא {המשך]

להתקרר מול מדורת השבט

ווין קלי מנביאי האינטרנט וההוגים הבולטים בתחום, מתאר את מרשל מקלוהן כמי שדיבר על האינטרנט לפני שהומצא. מרשל מקלוהן היה פופולרי מאוד בשנות ה-60 והרוח של הניתוחים שלו הלמה את המנגינות שנוגנו על ידי צעירי התקופה. בעשורים הבאים התבוננו במקלוהן בעין בקורתית יותר, והוא הלך והצטייר כסוג של "דרשן" אינטואיטיבי יותר מאשר חוקר מדוד וזהיר של תחום התקשורת. עם עליית תרבות האינטרנט מקלוהן חזר לאופנה גם כי חלק מתחזיותיו התממשו וביטויים כמו "הכפר הגלובלי" או "המדיום הוא המסר" קיבלו נפח ומשנה תוקף, וגם כי משהו מאווירת  שנות הששים חזר לרטוריקה שלנו. יש משהו מפתה מאוד בהבחנות שמקלוהן עושה, הן חדות, רלוונטיות ועושות סדר בתופעות יומיומיות שכולנו שותפים להן אך לא יודעים לתת להן שם. אחת ההבחנות השימושיות האלה היא ההבחנה בין מדיום חם למדיום קר, הבחנה מאתגרת בזכות חוסר האינטואיטיביות שלה לא פחות מאשר הדרך שבה היא מארגנת את  נוף התקשורת שסביבנו.

על ההבחנות האלה ועל כמה אחרות מפיו של מקלוהן עצמו בסרטון הבא [המשך]

ספרים קצרים

מקבץ ציוצים  תקופתי לא מחייב  בענייני ספרים דיגיטליים (וגם ספרים שעדיין לא)

1. אמזון מטפחת את הסופרים (ופועלת מעל ראשם של המ"ולים) העלתה בשבוע שעבר אתר לסופרים בו הם מוצגים וגם מתקשרים עם הקהל, האתר כולל גם סדרה של ראיונות מצולמים עם סופרים בני זמננו.

2. הקינדל שרצה להיות אייפד: קורא הספרים של ברנס אנד נובל נוק ממשיך להתקרב להיות טאבלט, בעדכון תוכנה שישוחרר בתחילת השבוע הנוק יאפשר למפתחים חיצוניים להעלות עליו אפליקציות, מה שהתאפשר עד היום רק באמצעות פריצה. במסגרת העדכון המכשיר יכלול גם אפליקציה לקריאת אימיילים. קיטורים על האופן שזה עובד בפועל בקישור הזה.

3. בארץ הפינגווינים: עוד מהלך שנראה כמו שלב נוסף בהגדרה מחדש של תפקיד ההוצאה לאור- הוצאת פינגווין השיקה אתר חדש "מדינת הספרים" –האתר כולל קהילה שאמורה להתפתח סביב קריאה-הקהילה כוללת קריאה שיתופית, ביקורות גולשים, העלאת תוכן לקריאה על ידי גולשים וכדומה.  בהמשך השנה תושק באתר מערכת להוצאה לאור עצמית של ספרים.[המשך]

עשרה דברים לא דחופים שאפשר לעשות עם ויקיפדיה

רגל עשור לויקיפדיה,רשימה של עשרה דברים  לא שגרתיים שאפשר לעשות איתה:

1.לכרוך אותה-היזם/מוציא לאור/ והאמן הרב תחומי הבריטי ג'יימס בריידל כרך את הערך על מלחמת עיראק על השינויים והשיחות שליוו אותו.הערך משתרע על7000 עמודים הכרוכים ב10 כרכים. ההיקף הזה ממחיש את ההיקף העצום של האנציקלופדיה-כמו גם את הדינמיות ורמת ההתעדכנות שלה.

המעשה של בריידל מחדד תכונה חשובה של ויקיפדיה-היותה אין סופית-האנציקלופדיה מתפתחת כל הזמן(למרות שיש דיווחים על האטה בקצב) והעובדה שאין לה התחלה או סוף הופכת אותה למין נחשול בלתי נשלט.

הערך על מלחמת עיראק בויקיפדיה שכרך ג'יימס בריידל

2. לנחש מה יהיה הסוף- ביטוי אחר לקושי עם אין הסופיות הזו מצוי בשאלון שרץ במסגרת ויקי לגבי השאלה מה יהיה הערך האחרון שיכתב במסגרת האנציקלופדיה.[ המשך...]

השעורה הבודדה: שלוש פסיעות

השעורה הבודדה: שלוש פסיעות: "והכל עומדין מיד ומתפללים בלחש, ומי שאינו יודע להתפלל עומד ושותק עד שיתפלל שליח ציבור בלחש עם שאר העם, וכל מי שיגמור תפלתו עם הציבור יפסיע ש..."

שוורצנגר פינת שמואל הנגיד

בימים אלה מסיים מושל קליפורניה היוצא שתי קדנציות. רובנו לא יודעים מי היה המושל שלפניו,וגם לא מה שם המושל שמחליף אותו. המושל היוצא  הגיע לתודעתנו לא בזכות מעשים יוצאי דופן שעשה כמושל, אלא בעיקר בזכות היותו ארנולד שוורצנגר.

שוורצנגר

אחד התחומים בהם שוורצנגר המושל חולל בכל זאת מהלך בעל חשיבות היסטורית,הוא  כנראה  תחום ספרי הלימוד.למרות שהתגלה כמי[המשך...]

האיירון חשיפה ראשונית ובלעדית

בני בן החמש חזר מהגן  עם הצעה למיזם חדש-הוא הציע שאפתח(הילד בשלב  לא נחשף לעובדות  המצערות לגבי טווח הכישורים  של אביו) מכשיר חדש שיהיה קטן יותר מאייפד,וגדול יותר מאייפון,שמו של המכשיר יהיה איירון. הוא טוען שאחרי שנוציא את המכשיר החדש הילדים בגן(חשוב לציין שמדובר בגן עירוני בירוחם,לא בפעוטון בפאלו אלטו) לא ידברו כל הזמן על אייפון ואייפוד ואייפד אלא ידברו רק על האיירון. הדינמיקה בתחום המכשירים החכמים  הפועלת בגן של בני לא שונה בהרבה מהדינמיקה הפועלת בקרב  המתכננים,אנשי השיווק,הבלוגרים והעיתונאים המסקרים את עולם הגאדג'טים. כולם מחפשים את הערך המוסף של המכשיר שיצליח לשחזר את ההצלחה הגדולה של האייפד. חלק ניכר מהמלל שהוקדש (בצדק כנראה) לנושא סבב סביב אותה האינטואיציה המנחה את המהנדסים הנמוכים מגן תמר- המוצר שינצח עשוי לעשות זאת בזכות הגודל של המכשיר הנע פחות או יותר בין מסכים בגודל 5 אינץ' למסכים בגודל 12 אינץ'.[המשך]

על מה אנחנו משלמים כדי לקרוא ספרים? בעקבות דיקנס וההכרזות של חנוכה

קשה לדמיין מרחק גדול יותר מאשר המרחק שבין לונדון הויקטוריאנית והמרופשת של ספרי דיקנס והאולפן המצועצע והסכריני של אופרה וינפרי. ובכל זאת וינפרי בחרה להכניס השבוע את דיקנס אל האולפן שלה.הספר הבא  של מועדון הספר שלה הוא  במפתיע ספר ישן שזכויות היוצרים שלו פקעו מזמן –כרך המאגד בין שתי כריכות את "בין שתי ערים" ואת "תקוות גדולות" של דיקנס.  על אף שוינפרי (שלא קראה עדיין את שני הספרים),דאגה לקדם את הספר המודפס הישן והטוב  תוך  שיגור עקיצה לספרים הדיגיטליים,האירוע הזה נטוע עמוק בהתפתחויות האחרונות בתחום הספרים הדיגיטליים.הוצאת פינגווין שהוציאה לקראת ההכרזה של וינפרי את המהדורה החדשה, היא אחת מ4000 ההוצאות לאור שחברו לגוגל שהשיקה השבוע את חנות הספרים האלקטרוניים שלה. את הספרים של דיקנס יוכל לקרוא מי שיוריד אותם מחנות גוגל גם מעל גבי כל מכשיר קצה כמעט-מוצרים של אפל כמו אייפד ואייפון,נוק של ברנס אנד נובל מכשיר הקריאה של סוני ולמעשה כל מכשיר התומך בפורמט epub.  וכן להקרא ישירות מעל מסך המחשב.[המשך...]

משפחת נילסן וההבדל בין אפליקציה לאתר

המקבילה האינטרנטית לקברי צדיקים היא כנראה אתרים של גורואים טכנולוגיים.ההכתרה של עסקני רשת כגורואים היא לעיתים פזיזה וחסרת הצדקה ברורה (כמו גם במקרה של כמה מהצדיקים) עד שמי שמוכתר כגורו רשת חשוד אפריורית בשרלטנות. שונה מהותית הוא מי שזכה לכינוי הגורו של השימושיות ברשת יעקב נילסן. נילסן נראה בערך כפי ששמו מצלצל,אפשר היה בקלות ללהק אותו כספרן אדיב בספריה או כפקיד חרוץ במחלקת המים של עירית קופנהגן. האתר של נילסן הדני מלא במידע עשיר מונגש ושימושי להפליא אבל גם אחד האתרים הפחות אסטטיים ברשת. מי שהשתמש באינטרנט בימיו הראשונים חש גל עכור של נוסטלגיה כשהוא נכנס לאתר של נילסן. האתר נראה כמו שנראו האתרים בראשית ימי האינטרנט כשמסביב היה רק חול וחול והביטים עברו דרך חוט שהיה מתוח בין שתי כוסות לבן. חוסר העיצוב לא נובע מרצון לחסוך בעלויות אלא מהשקפתו של נילסן שעיצוב גראפי מרהיב לעיתים מזומנות פוגע בשימושיות. באתר של נילסן אפשר למצוא תמיד נתונים מחקריים עדכניים של היבטים שונים הנוגעים לשימושיות.[...המשך]

בליסטיקה של הנפש

כי על ידי חמימות הלב,על ידי-זהמגרש רוח הטומאה.
כי טבע האש שמגרש האויר,כמו שנתברר לחכמי היסודות,כי זהו
סיבת מה שיורה הקני –שריפה על ידי שמדליקין מה שזורין
למעלה(דהיינו הפילוור).כי על ידי כח האש ברוח האויר,והאויר הוא דוחה[...המשך]

 

המקל של הנשיא רוזוולט והשפעת יוטיוב על מושג הספריה

הנשיא האמריקאי תיאודור רוזוולט נחשב לאחד הנשיאים הבולטים של ארצות הברית עד כדי כך שפניו חקוקות על גבי הר רשמור,לצד דמויות כמו וושינגטון ג'פרסון ולינקולן.אחד התחומים שהוציאו את שמעו למרחוק היו הנאומים שלו. אפשר לצפות בכמה מנאומים אלה בצילומי וידאו נדירים מתחילת המאה ה20 המצויים מאז ינואר השנה גם ביוטיוב. הצילומים הועלו במסגרת מהלך של ספריית הקונגרס המציפה תכנים מאוספיה בערוצים אינטרנטיים שונים.




הצפיה בכמה מהסרטונים בהם רוזוולט נואם מרתקת. בסרטון הבא למשל אפשר לראות רוזוולט יוצא למרפסת ביתו ומדבר אל המצלמה. מכיוון שהסרט צולם בראשית המאה ה20 הוא סרט אילם וקטעי הנאום מגיעים בשקופיות לאחר כמה שניות של צפיה ברוזוולט נואם ללא קול.[המשך...]

הפסלטר של תיאודורוס או: בעיות בדיגיטציה של כתבי יד עתיקים

לפני כמעט אלף שנים בשנת 1066 השלים נזיר בשם תיאודורוס במנזר בקונסטנטינופול כתיבה ואיור של פסלטר מאויר שמוכר כיום כ“פסלטר של תיאודורוס“. פסלטר הוא ספר תהילים שנועד לצרכי תפילה ופולחן ובדרך כלל נכרך בנפרד, בדומה לספרי תהלים בעולם היהודי. לפסלטר צורפו לעיתים טקסטים נוספים כמו לוח חגים וימים מיוחדים או טקסטים מהברית החדשה. תיאודורוס שהגיע לקונסטנטינופול מקפדוקיה, הקדיש מן הסתם חודשים רבים ואולי אפילו שנים לעבודה המדוקדקת על הפסלטר שכולל לא פחות מ-435 איורים מפורטים.[המשך...]

קינדל על סטרואידים או אייפד מנוון?

ברנס אנד נובל הכריזו השבוע על גרסה חדשה של נוק-הקורא הדיגטלי שמנסה לזנב בקינדל. הנוק החדש מבוסס על מסך מגע,מציג וידאו,כולל צבע ומעודד רכיבים חברתיים המלווים את הקריאה. המכשיר פועל על בסיס אנדרואיד,ומלווה בחנות אפליקציות ייעודיות. בדומה למצורי אפל הנוק מריץ (לפחות עד שיפרצו אותו) רק אפליקציות המצויות בחנות האפליקציות של ברנס אנד נובל.המכשיר החדש מתאים במיוחד למגזינים ולספרי ילדים צבעוניים ומתבסס כמכשיר לכל המשפחה.המכשיר אינו בעל יכולות של אייפד אך עולה כמחצית מהדגם הזול ביותר של האייפד וככזה עשוי לאתגר לא רק את הקינדל אלא גם את עולם הטאבלטים[המשך...]

הספר של העתיד: בין נלסון,קופלנד ואליס

...לאחרונה החברה עוסקת בשיח ער סביב שאלת עתיד הספר: איך יראה הספר העתידי בסביבה בה אנחנו מוקפים בכלים רלוונטיים חדשים ובמודלים עסקיים שלא היו פה עד כה. במסגרת השיח הזה החברה יצרה את הסרטון הקצר הבא המציג בקצרה שלוש גישות, או שלשה אבות טיפוס לספר העתידי:[המשך...]

הלוקאלי הוא הגלובלי הבא(חלק ד)

בפוסטים הקודמים נגענו בהתייחסות למרחב כמערכת סמלית,כשפה שאינה שונה מהותית ממערכות אחרות המבוססות על סמלים. התבססנו בעיקר על ארנסט קסירר,והראנו כיצד עם התפתחות התרבות האנושית גם מערכת הסמלים הזו כמו מערכות סמלים אחרות הולכת ונהיית מופשטת. אחד הביטויים החריפים למופשטות השימוש שלנו במרחב מצויין ברשת האינטרנט.הרשת מאפשרת לנו לבצע פעולות רבות ולמשמע היבטים רחבים של העולם בלי שנצטרך לבוא במגע עם המרחב הפיסי.




הפילוסוף הצרפתי וילריו כמו גם הוגים אחרים חושש מכך שלשינויים הטכניים האלה עלולות להיות השלכות אתיות מרחיקות לכת[המשך]

הלוקאלי הוא הגלובלי הבא (חלק ג)

בפוסט הקודם ראינו שקסירר מציג את המרחב והזמן כשדות של סמלים,כשפה שבעזרתה אנחנו מתבטאים. כדי לראות איך כל זה מתקשר לאפליקציות מבוססות מקום נרחיב עוד טיפה על תפיסת המרחב של קסירר.[המשך]

הלוקאלי הוא הגלובלי הבא(חלק ב')

מרחב וזמן הם הרקע של חיינו-על גביהם מתרחש אותו הדבר  שאנו קוראים לו "חיים". המרחב והזמן הם לעיתים  מה שאנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "עולם"-בעברית המקראית המילה "עולם" מציינת זמן (כמו בביטוי "עד עולם" )ולא מרחב,בלשון חכמים מדובר כבר בישות ביניים ספק במרחב וספק בזמן(כמו בביטוי"העולם הבא") ובעברית המודרנית מדובר במשהו המציין מרחב. האתגר בעיסוק במושגים האלה טמון בין השאר בעובדה שהם הרקע המובן מאליו של חיינו ונדרש מאמץ כדי לבודד אותם ולהתבונן בהם.[המשך ...]