יום שישי, 13 בספטמבר 2013

מי מפחד מענק יהודי?

ראשו הגדול שכמעט ונוגע בתקרה, פונה אל הוריו הקשישים. ההורים היהודים למראה מביטים בו מלמטה ונראים לידו כננסים מבוהלים. הענק שבתמונה, אדי כרמל שמו, נולד כילד רגיל ובשנות נערותו לקה בתסמונת שגרמה לבלוטות הגדילה שלו להתפרע. ההתפרעות הזו גזרה על אדי קריירת פריק שואו מפוקפקת של ענק בקרקס האחים רינגלינג, ובמסגרות דומות אחרות. שנתיים לאחר שהתמונה צולמה הלך אדי כרמל לעולמו בגיל 36. דיאן ארבוס שצילמה את התמונה הזו ב-1970 בחרה לכנות אותה "הענק היהודי". העיוות של הגוף בו כלוא אדי כרמל משרת את האירוניה מכמירת הלב שארבוס יוצרת, אירוניה הבנויה על ההנחה שיש ניגוד בין הענק ליהודי.[המשך...]

יום שישי, 20 בינואר 2012

שלשה דברים שאפשר לומר עוד לפני שהאורקל מגוגנהיים ישא את דברו

במדינות בעלות אופי טוטליטרי יש מקום חשוב לאירועים בהם הרודן נושא את דברו. זה יכול להיות נאום בכיכר המרכזית כמו זה של אסד בשבוע שעבר, גיחה של נסראללה מהבונקר או קלטת חדשה של בן לאדן. ההתגלות של השליט היא טוטאלית והופכת את האומה כולה לאפרכסת הדרוכה לשמוע את דברי האורקל דברים שגם כשאין בהם שום חידוש, טמונה בהם משמעות עצומה לקהל היעד. הדינמיקה הזו פועלת באופן דומה פחות יותר גם בקרב אומת האינטרנט. תפקיד האורקל שייך כבר כמה שנים לסטיב ג'ובס מנוחתו עדן, שגם לאחר שעזב אותנו ממשיך לשדר את דבריו לאומה. היום בעוד כשעה אפל עומדת לכנס אירוע נבואי שכזה, שיתמקד הפעם כך מבטיחים במהפך בתחום ספרי הלימוד. במבט ראשון קשה להבין על מה המהומה- (ייתכןו שזה יהיה המצב גם במבט שני ושלישי כפי שקרה בכמה מההכרזות של אפל) –מראשית ימיו של האייפד (כלומר מאפריל 2010) הוא כרך את עצמו בהתבוננות חדשה על האופן שבו אנחנו מציגים וקוראים טקסטים. כולנו צפינו עד לזרה בסרטון המנפיש את אליס בארץ הפלאות, ורבים מאיתנו חוו את החוויה של קריאת ספר או מגזין באחת ממאות האפליקציות הייעודיות שנוצרו מאז. אם כן מה החידוש? כמו לכל אורקל בעל מוניטין גם לאורקל שבמקדש אפל נביאים וכוהנים המפרשים את כוונות האורקל. בורסת הניחושים מהמרת על שני כיוונים עיקריים-האחד שאפל עומדת להכריז על פלטפורמה שתאפשר לכל משתמש להוציא לאור בכוחות עצמו ספר לימוד. והאחרת שאפל תציע פלטפורמה שמשלבת תכנים [המשך...]

יום שלישי, 3 בינואר 2012

יום שישי, 9 בדצמבר 2011

יעקב הבורח


הפרשנות המאוחרת לטקסט כמו גם התרגום מנסה לקרוא את הטקסט קרוב ככל האפשר לאופן שבו קרא אותו קהל היעד המקורי שלו, או כפי שניסח זאת  אמברטו אקו –באופן שבו קורא את הטקסט ה"קורא לדוגמה". יש מרחק מובנה בין הקורא  לדוגמה של סיפורי האבות לקורא בן זמננו. בפרפרזה על האמירה (המיוחסת לביאליק) שתרגום הוא כמו נשיקה מבעד למטפחת, אפשר לומר שפרשנות  דומה לנשיקה מבעד לחלון זכוכית. עובי הזכוכית ומידת השקיפות שלה משתנה בהתאם למרחק של הפרשן מהטקסט שהוא מפרש. כשאנו באים לעיין בסיפורי המקרא יש מקום לצפות שבפרשנות הפנים מקראית נמצא זכוכית דקה  ושקיפות גבוהה.

האודיסיאה של  יעקב היוצא מבית אביו למסע לחרן  וחוזר לאחר שנים עם מחנה גדול, נרמזת בשני מקורות מקראיים נוספים: הנביא  הושע בן המאה השמינית   מקפל את המסע של יעקב במשפט אחד:
"וַיִּבְרַח יַעֲקֹב, שְׂדֵה אֲרָם; וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה, וּבְאִשָּׁה שָׁמָר."(הושע י"ב,13)

המילים הפיוטיות והתמציתיות של הושע נשמעות  כשיר ואולי גם מבוססות על שירה עממית קדומה שסבבה בעם. השיר הנבואי דלה מסיפור יעקב שתי נקודות, ומייצג את יעקב בשני מוטיבים: האחד יעקב הבורח והאחר יעקב העובד בעבור אישה וממתין לה [המשך...]

יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

סבתא למה יש לך דפדפן כל כך גדול? על חרדת נטישה ויישומי ענן

סבתא למה יש לך דפדפן כל כך גדול? על חרדת נטישה ויישומי ענן:

אם חוקרי השיח היו מורגלים בהכרזה על תופעות ספרותיות חדשות בדומה לאופן שבו שחוקרי טבע מכריזים על מינים ביולוגיים שמתגלים, הם היו מגדירים מן הסתם את מכתבי הנטישה של שירותים מקוונים כסוגה ספרותית חדשה. הסוגה התפתחה באבולוציה מהירה כפי הנראה בהתבסס על שילוב של התראות ההוצאה לפועל, הזמנות לבר מצווה ומכתבי שרשרת. דוגמה חיננית לתוצר כזה קיבלתי בשבוע שעבר מצוות אפטור שהודיע לי על הפסקה חד צדדית של השירות. אפטור הוא שירות מצויין(מלבד שמו שנשמע כמו שיקלוט של עיטוש),שהתחברתי אליו סמוך לעלייתו לאוויר, ומאפשר להוסיף באופן נוח מאוד שכבת מידע על גבי אתרים. לאפטור שתי תצורות עיקריות-האחת תוסף לדפדפן (כרום,פיירפוקס וספארי) המאפשר לסמן מילה בטקסט שאנחנו קוראים באתר כל שהוא ולקבל חלונית מעוצבת עם מידע ממקורות שונים על המושג. התצורה השנייה היא שירות לבעלי אתרים המאפשר להם לסמן מילים בטקסט שיוצגו עם אייקון קטן שיפתח את אותה החלונית. השירות של אפטור מסייע לבעלי אתרים לשמור את הגולשים באתר מבלי שינדדו לאתרים אחרים בניסיון להבין מושג לא ברור. הכלי בעל פוטנציאל גדול בכל מה שקשור לאתרים לימודיים ובשלב מסוים השתעשענו במחשבה של שילובו בפרויקטים שלנו. בין הלקוחות הגדולים של המיזם אפשר למנות גופים כמו הניו יורק טיימס או סקריב,( ובין הלקוחות הפחות גדולים את אחד הבלוגים ההזויים שאני מתפעל ). הסרטון הבא ממחיש כמה מהיכולות של הכלי. [המשך...]


טוויטר וינטאג' כפי שעוצב בסדרה של maximedia הברזילאי


יום שלישי, 19 ביולי 2011

המדריך הקצר לחיי נצח: מגלגמש ועד ריי קורצוייל


האפוס המסופוטמי עלילות גלגמש הוא אחת היצירות האנושיות הקדומות ביותר המוכרות לנו (שהתפרסם במיוחד כאחת המקבילות במזרח הקדום לסיפור המבול המקראי)מספר את סיפורו של גלגמש המאבד את חברו אנכידו וחווה בעוצמה את העובדה שגם הוא, יום אחד ימות. גלגמש יוצא למסע בקצווי תבל לחיפוש אחר חיי הנצח. האפוס הקדמוני הזה שגובש לפני אלפי שנים מבטא רחשיי לב אנושיים בסיסיים מאוד, המסרבים להשלים עם המוות.
קל לתייג כמיהה זו לחיי נצח כשאיפה תמוהה,הזויה,וילדותית אולם יש בסיפור של המאבק לחיי האלמוות אבל גם יסוד של כנות ואומץ שכן רובנו לא משלימים עם המוות בשלווה סטואית.
אין זה מקרי שהיצירות הכתובות הקדומות ביותר שהגיעו לידנו עוסקות במלחמה במוות הטקסט,הספר נתפסים כסוג ככלי למאבק בהעלמות שלנו,כעוד דרך להילחם במוות. בטקסט מצרי קדום מהתקופה הרעמססית(1300-1100) נכתב:
"האדם מתפורר,גופו היה לעפר,קרוביו אובדים,
(אבל) הספר גורם לזכירתו בפיו של הקורא.
יעילה היא מגילת הפפירוס יותר מבית בנוי,
יותר מקבר במערב;
טובה היא יותר מבחן(מבצר) מבוסס,
יותר ממצבה במקדש."
(פפירוס צ'סטר,3,3 ,מתוך "קנון וקנוניזיציה במצרים העתיקה" מאת נילי שופק)
קורצוויל והמוות
ריי קורצוויל יהודי ממושקף כבן 60 הנראה כמו בן בנדוד של וודי אלן, הוא מעין גלגמש מודרני, המאחד בדמותו את שני העולמות האלה את הכמיהה לאלמוות ואת עולם הספר. קורצוויל עתידן, ממציא ויזם פורה הזוכה להערכה רבה,מאמין שאם יצליח להישאר בחיים בשלושים השנה הקרובות(היום הוא כבן 60) יש לו סיכוי טוב לחיות חיי נצח. הוא גוזר את ההערכה הזו מתחזיותיו לגבי התפתחות המדע ובמיוחד הננו טכנולוגיה. בדומה לגלגמש [המשך...]

יום שלישי, 28 ביוני 2011

חמישה כלים שיעזרו לכם לקרוא


עם היציאה לחופשת הקיץ העיתונים  מתמלאים בכתבות חגיגיות  המציעות מגוון יישומים אינטרנטיים לטובת הילדים שיצאו לחופשה. ההנחה המפוקפקת העומדת מאחורי הכתבות האלה היא שילדים משועממים בחופשה ימצאו מזור לשיעמום שלהם בכלים דידקטיים שנמצאים באינטרנט.  הכתבות האלה הפכו לז'אנר בפני עצמו ומצייתות לחוקים קשיחים מאוד. הכותרת צריכה לכלול מספר כל שהוא של אתרים מלוים בסופרלטיבים (חמשת האתרים הטובים ביותר להכנת טילי קרקע-אוויר) התמונה הגדולה כוללת בני נוער (שבדים מבנק תמונות) בבריכה (שהיא ההגדרה הויזואלית לחופש) ומתחתיה  תמונות קטנות של צילומי מסך מטושטשים עם טקסטים מועתקים מדפי הבית של האתרים.
כולם מרוצים מהכתבות האלה: למי שכתב זו הזדמנות לנוח, לבעלי האתרים שבמקרה נקלעו לכתבה זה נותן תחושה שכתבו עליהם בעיתון, ההורים מרגישים שהם קוראים ספרות מקצועית ומצד שני הכתבות האלה לא מזיקות לילדים עצמם כי ההורים שלהם קוראים את הכתבה בעיתון מודפס ברכבת והם נשכחות עוד לפני שהם הופכים את הדף. כמחווה לז'אנר הנה חמישה כלים אינטרנטיים שיכולים לעזור לנו בקריאה.[המשך]

יום שישי, 24 ביוני 2011

Hard Time Killing Floor Blues



Hard Time Killing Floor Blues ,לא מבין את הסלנג (ימים קשים הורגים רצפה?) ולכן לא יכול לתרגם אבל הרעיון הכללי מובן, נתקלתי בשיר לראשונה בסרט של האחים כהן "אחי איפה אתה"
הביצוע בסרט שייך לכריס תומאס,אפשר לשמוע אותו שר את השיר ללא ההפרעות של הדיבורים של הסרט ב קישור הזה.
השיר המקורי נוצר על ידי  סקיפ ג'יימס בשנות השלושים של המאה הקודמת.[המשך]

יום חמישי, 9 ביוני 2011

לאן שטה רפסודת האבן?

אחת התמונות החזקות שייצר הסופר הפורטוגזי ז'וזה סאראמגו היא התמונה ששרטט ב"רפסודת האבן".סדק ההולך ומתרחב בין חצי האי האיברי מביא להתנתקות של ספרד ופורטוגל מאירופה,שהופכות לאי צף השט לו במרחבי האוקיינוס. התמונה של מדינה שוקקת חיים,הפועלת על גבי סוג של רפסודת ענק עוברת בימים אלה ממדפי הספרות,למדורי הכלכלה.פאטרי פרידמן גייס כשני מיליון דולר מקרן הון סיכון למימון ראשוני של סטרטאפ ייחודי שכולל הקמת מדינה צפה בלב ים. המיוחד במדינה הצפה הזו,שמתוכננת לעגון מול חופי סן פרנסיסקו, הוא שצורת השלטון תקבע בתחרות בין תושבים. התושבים יוכלו ליזום צורות שילטון אלטרנטיביות,ולהתחרות על היכולת להשליט אותן במודל שבו פועלים סטרטאפים.
היוזמה של פרידמן טעונה בסמליות מיוחדת בגין שתי נקודות מפתח בתעודת הזהות של פרידמן האיש.פרידמן הוא נכד של הכלכלן רב ההשפעה, מילטון פרידמן מאבות הניאו ליברליזם,וכלכלת השוק,וגם מהנדס לשעבר בגוגל. המפגש בין התרבות הגוגלית למורשת הקפיטליסטית של מילטון פרידמן אינו מקרי. יש הרבה מן המשותף בין שני העולמות האלה.[המשך]

יום שישי, 3 ביוני 2011

תחיה


רב נחמן בר יצחק היה לו תל עפר בתוך כרמו הביא שם פועלים ליטול את התל, וחפרו אותו כל היום כלו, ליום שני כשהן חופרין קפץ אדם אחד מתוך ביתו וישב על התל, והתחיל להתנודד ולקרות, ומה היה קורא, שמא הגיע זמן תחיית המתים? שמא הגיע זמן תחיית המתים? רצו הפועלים והודיעו לרב נחמן, בא ומצאו. א"ל מי אתה? א"ל מת אני שמא הגיע זמן תחיית המתים? א"ל רב נחמן עדיין לא הגיע זמן תחיית המתים. א"ל מה טיבך בתל הזה? א"ל והלא אמרתי לך שמת אני. א"ל ומת אינו נרקב? א"ל הכניסוך לבית הרב ולא הקרוך ספר משלי, ולא כך אמר שלמה ורקב עצמות קנאה , וזה מעשה קנאה, ומימי לא העמדתי על מדותי ולא תפשתי בלבי קנאת חבירי מעולם, ולא ספרתי בבית הכנסת ולא בבית המדרש, ולא נתתי לבי ואזני אלא {המשך]

יום שלישי, 17 במאי 2011

להתקרר מול מדורת השבט



ווין קלי מנביאי האינטרנט וההוגים הבולטים בתחום, מתאר את מרשל מקלוהן כמי שדיבר על האינטרנט לפני שהומצא. מרשל מקלוהן היה פופולרי מאוד בשנות ה-60 והרוח של הניתוחים שלו הלמה את המנגינות שנוגנו על ידי צעירי התקופה. בעשורים הבאים התבוננו במקלוהן בעין בקורתית יותר, והוא הלך והצטייר כסוג של "דרשן" אינטואיטיבי יותר מאשר חוקר מדוד וזהיר של תחום התקשורת. עם עליית תרבות האינטרנט מקלוהן חזר לאופנה גם כי חלק מתחזיותיו התממשו וביטויים כמו "הכפר הגלובלי" או "המדיום הוא המסר" קיבלו נפח ומשנה תוקף, וגם כי משהו מאווירת  שנות הששים חזר לרטוריקה שלנו. יש משהו מפתה מאוד בהבחנות שמקלוהן עושה, הן חדות, רלוונטיות ועושות סדר בתופעות יומיומיות שכולנו שותפים להן אך לא יודעים לתת להן שם. אחת ההבחנות השימושיות האלה היא ההבחנה בין מדיום חם למדיום קר, הבחנה מאתגרת בזכות חוסר האינטואיטיביות שלה לא פחות מאשר הדרך שבה היא מארגנת את  נוף התקשורת שסביבנו.
על ההבחנות האלה ועל כמה אחרות מפיו של מקלוהן עצמו בסרטון הבא [המשך]

יום ראשון, 1 במאי 2011

ספרים קצרים


מקבץ ציוצים  תקופתי לא מחייב  בענייני ספרים דיגיטליים (וגם ספרים שעדיין לא)
1. אמזון מטפחת את הסופרים (ופועלת מעל ראשם של המ"ולים) העלתה בשבוע שעבר אתר לסופרים בו הם מוצגים וגם מתקשרים עם הקהל, האתר כולל גם סדרה של ראיונות מצולמים עם סופרים בני זמננו.
2. הקינדל שרצה להיות אייפד: קורא הספרים של ברנס אנד נובל נוק ממשיך להתקרב להיות טאבלט, בעדכון תוכנה שישוחרר בתחילת השבוע הנוק יאפשר למפתחים חיצוניים להעלות עליו אפליקציות, מה שהתאפשר עד היום רק באמצעות פריצה. במסגרת העדכון המכשיר יכלול גם אפליקציה לקריאת אימיילים. קיטורים על האופן שזה עובד בפועל בקישור הזה.
3. בארץ הפינגווינים: עוד מהלך שנראה כמו שלב נוסף בהגדרה מחדש של תפקיד ההוצאה לאור- הוצאת פינגווין השיקה אתר חדש "מדינת הספרים" –האתר כולל קהילה שאמורה להתפתח סביב קריאה-הקהילה כוללת קריאה שיתופית, ביקורות גולשים, העלאת תוכן לקריאה על ידי גולשים וכדומה.  בהמשך השנה תושק באתר מערכת להוצאה לאור עצמית של ספרים.[המשך]

יום שלישי, 1 בפברואר 2011

עשרה דברים לא דחופים שאפשר לעשות עם ויקיפדיה


רגל עשור לויקיפדיה,רשימה של עשרה דברים  לא שגרתיים שאפשר לעשות איתה:
1.לכרוך אותה-היזם/מוציא לאור/ והאמן הרב תחומי הבריטי ג'יימס בריידל כרך את הערך על מלחמת עיראק על השינויים והשיחות שליוו אותו.הערך משתרע על7000 עמודים הכרוכים ב10 כרכים. ההיקף הזה ממחיש את ההיקף העצום של האנציקלופדיה-כמו גם את הדינמיות ורמת ההתעדכנות שלה.
המעשה של בריידל מחדד תכונה חשובה של ויקיפדיה-היותה אין סופית-האנציקלופדיה מתפתחת כל הזמן(למרות שיש דיווחים על האטה בקצב) והעובדה שאין לה התחלה או סוף הופכת אותה למין נחשול בלתי נשלט.

הערך על מלחמת עיראק בויקיפדיה שכרך ג'יימס בריידל
2. לנחש מה יהיה הסוף- ביטוי אחר לקושי עם אין הסופיות הזו מצוי בשאלון שרץ במסגרת ויקי לגבי השאלה מה יהיה הערך האחרון שיכתב במסגרת האנציקלופדיה.[ המשך...]

יום שישי, 21 בינואר 2011

השעורה הבודדה: שלוש פסיעות

השעורה הבודדה: שלוש פסיעות: "והכל עומדין מיד ומתפללים בלחש, ומי שאינו יודע להתפלל עומד ושותק עד שיתפלל שליח ציבור בלחש עם שאר העם, וכל מי שיגמור תפלתו עם הציבור יפסיע ש..."

יום שלישי, 11 בינואר 2011

שוורצנגר פינת שמואל הנגיד


בימים אלה מסיים מושל קליפורניה היוצא שתי קדנציות. רובנו לא יודעים מי היה המושל שלפניו,וגם לא מה שם המושל שמחליף אותו. המושל היוצא  הגיע לתודעתנו לא בזכות מעשים יוצאי דופן שעשה כמושל, אלא בעיקר בזכות היותו ארנולד שוורצנגר.
שוורצנגר
אחד התחומים בהם שוורצנגר המושל חולל בכל זאת מהלך בעל חשיבות היסטורית,הוא  כנראה  תחום ספרי הלימוד.למרות שהתגלה כמי[המשך...]

יום שלישי, 21 בדצמבר 2010

האיירון חשיפה ראשונית ובלעדית

בני בן החמש חזר מהגן  עם הצעה למיזם חדש-הוא הציע שאפתח(הילד בשלב  לא נחשף לעובדות  המצערות לגבי טווח הכישורים  של אביו) מכשיר חדש שיהיה קטן יותר מאייפד,וגדול יותר מאייפון,שמו של המכשיר יהיה איירון. הוא טוען שאחרי שנוציא את המכשיר החדש הילדים בגן(חשוב לציין שמדובר בגן עירוני בירוחם,לא בפעוטון בפאלו אלטו) לא ידברו כל הזמן על אייפון ואייפוד ואייפד אלא ידברו רק על האיירון. הדינמיקה בתחום המכשירים החכמים  הפועלת בגן של בני לא שונה בהרבה מהדינמיקה הפועלת בקרב  המתכננים,אנשי השיווק,הבלוגרים והעיתונאים המסקרים את עולם הגאדג'טים. כולם מחפשים את הערך המוסף של המכשיר שיצליח לשחזר את ההצלחה הגדולה של האייפד. חלק ניכר מהמלל שהוקדש (בצדק כנראה) לנושא סבב סביב אותה האינטואיציה המנחה את המהנדסים הנמוכים מגן תמר- המוצר שינצח עשוי לעשות זאת בזכות הגודל של המכשיר הנע פחות או יותר בין מסכים בגודל 5 אינץ' למסכים בגודל 12 אינץ'.[המשך]

יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

על מה אנחנו משלמים כדי לקרוא ספרים? בעקבות דיקנס וההכרזות של חנוכה

קשה לדמיין מרחק גדול יותר מאשר המרחק שבין לונדון הויקטוריאנית והמרופשת של ספרי דיקנס והאולפן המצועצע והסכריני של אופרה וינפרי. ובכל זאת וינפרי בחרה להכניס השבוע את דיקנס אל האולפן שלה.הספר הבא  של מועדון הספר שלה הוא  במפתיע ספר ישן שזכויות היוצרים שלו פקעו מזמן –כרך המאגד בין שתי כריכות את "בין שתי ערים" ואת "תקוות גדולות" של דיקנס.  על אף שוינפרי (שלא קראה עדיין את שני הספרים),דאגה לקדם את הספר המודפס הישן והטוב  תוך  שיגור עקיצה לספרים הדיגיטליים,האירוע הזה נטוע עמוק בהתפתחויות האחרונות בתחום הספרים הדיגיטליים.הוצאת פינגווין שהוציאה לקראת ההכרזה של וינפרי את המהדורה החדשה, היא אחת מ4000 ההוצאות לאור שחברו לגוגל שהשיקה השבוע את חנות הספרים האלקטרוניים שלה. את הספרים של דיקנס יוכל לקרוא מי שיוריד אותם מחנות גוגל גם מעל גבי כל מכשיר קצה כמעט-מוצרים של אפל כמו אייפד ואייפון,נוק של ברנס אנד נובל מכשיר הקריאה של סוני ולמעשה כל מכשיר התומך בפורמט epub.  וכן להקרא ישירות מעל מסך המחשב.[המשך...]

יום שישי, 3 בדצמבר 2010

משפחת נילסן וההבדל בין אפליקציה לאתר

המקבילה האינטרנטית לקברי צדיקים היא כנראה אתרים של גורואים טכנולוגיים.ההכתרה של עסקני רשת כגורואים היא לעיתים פזיזה וחסרת הצדקה ברורה (כמו גם במקרה של כמה מהצדיקים) עד שמי שמוכתר כגורו רשת חשוד אפריורית בשרלטנות. שונה מהותית הוא מי שזכה לכינוי הגורו של השימושיות ברשת יעקב נילסן. נילסן נראה בערך כפי ששמו מצלצל,אפשר היה בקלות ללהק אותו כספרן אדיב בספריה או כפקיד חרוץ במחלקת המים של עירית קופנהגן. האתר של נילסן הדני מלא במידע עשיר מונגש ושימושי להפליא אבל גם אחד האתרים הפחות אסטטיים ברשת. מי שהשתמש באינטרנט בימיו הראשונים חש גל עכור של נוסטלגיה כשהוא נכנס לאתר של נילסן. האתר נראה כמו שנראו האתרים בראשית ימי האינטרנט כשמסביב היה רק חול וחול והביטים עברו דרך חוט שהיה מתוח בין שתי כוסות לבן. חוסר העיצוב לא נובע מרצון לחסוך בעלויות אלא מהשקפתו של נילסן שעיצוב גראפי מרהיב לעיתים מזומנות פוגע בשימושיות. באתר של נילסן אפשר למצוא תמיד נתונים מחקריים עדכניים של היבטים שונים הנוגעים לשימושיות.[...המשך]




יום שבת, 13 בנובמבר 2010

בליסטיקה של הנפש

כי על ידי חמימות הלב,על ידי-זהמגרש רוח הטומאה.
כי טבע האש שמגרש האויר,כמו שנתברר לחכמי היסודות,כי זהו
סיבת מה שיורה הקני –שריפה על ידי שמדליקין מה שזורין
למעלה(דהיינו הפילוור).כי על ידי כח האש ברוח האויר,והאויר הוא דוחה[...המשך]

 

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

המקל של הנשיא רוזוולט והשפעת יוטיוב על מושג הספריה

הנשיא האמריקאי תיאודור רוזוולט נחשב לאחד הנשיאים הבולטים של ארצות הברית עד כדי כך שפניו חקוקות על גבי הר רשמור,לצד דמויות כמו וושינגטון ג'פרסון ולינקולן.אחד התחומים שהוציאו את שמעו למרחוק היו הנאומים שלו. אפשר לצפות בכמה מנאומים אלה בצילומי וידאו נדירים מתחילת המאה ה20 המצויים מאז ינואר השנה גם ביוטיוב. הצילומים הועלו במסגרת מהלך של ספריית הקונגרס המציפה תכנים מאוספיה בערוצים אינטרנטיים שונים.




הצפיה בכמה מהסרטונים בהם רוזוולט נואם מרתקת. בסרטון הבא למשל אפשר לראות רוזוולט יוצא למרפסת ביתו ומדבר אל המצלמה. מכיוון שהסרט צולם בראשית המאה ה20 הוא סרט אילם וקטעי הנאום מגיעים בשקופיות לאחר כמה שניות של צפיה ברוזוולט נואם ללא קול.[המשך...]