יום רביעי, 16 בספטמבר 2009

ממגילה למצחף,מספר מודפס לספר אלקטרוני

(שוב ממחזר,הפעם דברים שהתפרסמו בפתשגן הכתב,עלון מקראנט )

וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא אֱכוֹל

אֱכוֹל אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת וְלֵךְ דַּבֵּר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל:

וָאֶפְתַּח אֶת פִּי וַיַּאֲכִלֵנִי אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת:

וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ

וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק: (יחזקאל ג 1-3)

הבשורה על פי קינדל

הופעת הספרים האלקטרוניים דוגמת קינדל בנוף הצפוף של המכשירים האלקטרוניים המקיפים אותנו היא התפתחות שקל לתאר במונחים טכנולוגיים וכלכליים אבל לא פשוט להנהיר במושגים תרבותיים. מה הבשורה שמביאה איתה התפתחות זו והאם בכלל יש כאן בשורה חדשה או אולי רק כלי קיבול חדש לתוכן ישן? כדי לנסות להשיב על שאלה זו ננסה להקביל את ההתפתחות הזו למהפכה אחרת שאירעה לפני קרוב ל2000 שנה- המעבר ממגילות למצחף(קודקס) - ספרים כרוכים במתכונת המוכרת לנו כיום.

הניסיון להקביל תהליכים בהווה לתהליכים שאירעו בהיסטוריה, עתיק כמעט כמו ההיסטוריה עצמה,וריתק הוגים מניטשה ועד מילן קונדרה. ההנחה שיש הקבלה מחזורית בין תהליכים שקרו בעבר לתהליכים חדשים שימשה גם כמתודה פרשנית , מצד אחד את פרשני המקרא הנוצריים(פרה פיגוראציו) ומצד אחר את הרמב"ן (מעשה אבות סימן לבנים). הם השתמשו במתודה הזו ככלי פרשני לפרש את הטקסט המקראי אבל גם את המציאות ההיסטורית בה פעלו,ואת פני העתיד.קשה להתייחס לערך האמת של מהלכים כאלה,שכן הוא נעוץ בהקשר רחב פילוסופי ודתי,אולם גם במנותק מהקשר כזה מהלכים מעין אלה הם תרגיל טוב בחשיבה על תהליכים ובהתבוננות במגמות. כתרגיל כזה,וללא כובד ראש נבואי הייתי רוצה להציע להתבונן במהפכת הספרים האלקטרוניים המתרחשת לנגד עיננו ממש בימים אלה בהשוואה להתפתחות המצחף.

ממגילת פפירוס למצחף קלף

הכתיבה על גבי מגילות משלה בכיפה במשך מאות שנים,בדרך כלל המגילות נכתבו על גבי פפירוס,ולא על גבי קלף.(אם כי בישראל למשל היו גם מגילות על גבי קלף) כמו כל סיפור אפשר להתחיל את סיפור המעבר ממגילה למצחף במיתוס,המיתוס מסמן את נקודת המעבר במאבק בין תלמי ממצרים לאאומנס מלך פרגמון. על פי פליניוס הזקן תלמי פילדלפוס מנע העברה של סודות ייצור הפפירוס,כדי לשמור על הבכורה של ספרייתו הגדולה.כדי להתמודד עם גזרה זו נאלץ אאומנס שהקים גם הוא ספריה גדולה, לפתח טכנולוגיה חדשה - ספר הכתוב על גבי קלף וכרוך באופן שאפשר לדפדף בו. היסטורית הסיפור הזה מפוקפק בערך כמו המקבילה היהודית שלו המצויה באגרת אריסטיאס לפיה אנשי אלכסנדריה התפעלו משימוש היהודים בקלף כחומר לכתיבה.אולם קיומם של המיתוסים האלה כמו גם מילים רבות שנותרו עד היום בשפה (בביליה,קודקס,ווליום,פרגמנט ועוד) הקשורים להתפתחויות אלה מלמדות על מרכזיות המהפכה הזו.

כמו במקרה של טכנולוגית הדיו האלקטרונית שבבסיס הספר האלקטרוני נראה שמה שהביא לפריצת מהפכת המצחף אינה התקדמות טכנולוגית אלא הבשלה של התפתחות תרבותית- כלכלית. נהוג לסמן את המעבר ממגילה למצחף בסביבות המאה הרביעית לספירה אך למעשה הטכנולוגיה של מצחף נוצרה מאות שנים קודם לכן.מממצאים ארכיאולוגיים עולה שבמסופוטמיה השתמשו בלוחות חרס שהיו כרוכים בדומה לספרים שלנו(הספרניות באותן הימים היו עשויות כנראה מחומרים אחרים),מממצאים אחרים נראה כי גובי מיסים השתמשו במעין פנקסים כרוכים שהיו עשויים מלוחות עץ או שנהב ומשוחים בשעווה,פורמט שהקל עליהם לסמן בפנקס, בעודם רכובים על סוסים או חמורים.

בפועל נראה שאת המעבר הממשי ממגילה הכתובה בדרך כלל על גבי פפירוס, למצחף הכתוב בדרך כלל על גבי קלף מסמנים ראשוני הכנסיה הנוצרית שבחרו במאה הרביעית לעצב את כתבי הקודש שלהם במתכונת של מצחף(קודקס) ולא כמגילה. יש הסבורים שהם העדיפו את המצחף כדי לבדל את כתבי הקודש הנוצריים מכתבי הקודש היהודיים.מאה שנה לאחר מכן המגילות נזנחו כמעט לחלוטין וכמעט כולם (חוץ מהיהודים) עברו להשתמש במצחף,היהודים נזקקו לעוד כ400 שנים כדי להשתכנע שיש משהו בטרנד הזה ולעבור גם למצחף,אם כי בהקשרים דתיים הפורמט של המגילה השתמר עד היום.

יתרונות המצחף

מדוע חל המהפך הזה? מה יש במצחף שחסר במגילה?

נראה שהיתרון של המצחף בא לידי ביטוי בארבעה מישורים:

  • קיבולת טקסט גדולה יותר
  • יכולת ניווט טובה יותר בתוך הטקסט
  • אפשרות נוחה יותר למעורבות הקורא
  • עמידות גבוהה יותר

הטבלה הבאה מציגה את ההשוואה בין שתי הטכנולוגיות

תכונות

מגילת פפירוס

קודקס מקלף

קיבולת

כתיבה בדרך כלל מצד אחד של המגילה(על פי המדרש כתיבה משני צדדים הוא מנהג הדיוטות)

אפשרות נוחה לכתיבה משני צדי הדף-(ניצול מקום)

מוגבלות לאורך מסויים של מגילה(האליאדה מתפרסת על פני 24 מגילות על פני 90 מטר רץ)

אפשרות לדחיסת יצירות ארוכות יותר

ניידות

אחסון שתופס מקום רב בדרך כלל בעמידה .

איחסון נוח

טלטול מסורבל

קומפקטי

ניווט

עריכה על פי מגבלות המגילה

עריכה על פי תוכן הספר ולא על פי מגבלות הפורמט

שטח הטקסט הנחשף במגילה מוגבל

אפשרות דילוג נוחה במצחף-הטקסט כל הזמן לנגד העיניים

ניווט מכוון תוכן

ניווט גם ללא התבססות על התוכן,על פי מספרי עמודים

מעורבות הקורא

שוליים מוגבלים בדרך כלל בשני צדדים

שוליים עם ארבעה צדדים שמאפשרים להעיר הערות

ספר הומוגני

אפשרות להפרדה קלה של הספר לכרכים.

עמידות

פפירוס נהרס בלחות ונסדק בקלות

קלף עמיד בפגעי מזג האוויר

פפירוס קשה להפקה

טכניקות פשוטות יחסית לעיבוד עורות


יתרונות הספר האלקטרוני

הספרים האלקטרוניים מצויים בשוק כבר למעלה מעשור אבל רק עם יציאת הדגם הראשון של קינדל לשוק בנובמבר 2007 הם פרצו לתודעה הציבורית וגם החלו להימכר בהיקפים מסחריים. מבין המותגים השונים קינדל נותר הבולט, ומאז הדגם הראשון יצאו שני דגמים חדשים,במקביל יצאו מכשירים חברות נוספות כמו סוני,סמסונג ואחרים. בין הדגמים השונים והמותגים השונים מנעד רחב של הבדלים אך עדיין יש כמה תכונות משותפות לרוב קוראי הספרים:

  • דיו אלקטרונית - הם מבוססים על טכנולוגיה של דיו אלקטרונית, המאפשרת תצוגת מסך נעימה לעין כמעט כמו הדף המודפס, וחשוב יותר: היא חסכונית ביותר.
  • מבחר ענק- ניתן לטעון ספרים במכשיר מתוך מאגר של מאות אלפי ספרים ברשת.
  • קיבולת גדולה- בזמן נתון מכשיר יכול להכיל למעלה מ1000 כותרים.
  • אינטראקציה- המכשיר לאפשר לסמן לכתוב הערות ולשמור קטעים מהספר.
  • זמן סוללה ארוך –סוללה יכולה לפעול זמן רב ללא טעינה בחלק מהמכשירים נדרשת טעינה אחת בת שעתיים לסוללה שתפעל שבועיים.
  • נגישות לרשת- רוב המכשירים נגישים לרשת סלולרית או אינטרנטית.


כשמתבוננים ברשימת התכונות הזו בהשוואה לספר המודפס ולספר המוצג על גבי מחשב אישי מתקבלת תמונה דומה מאוד לתמונה שהתקבלה מהשוואת המצחף למגילה:

תכונות

ספר רגיל

מחשב

ספר אלקטרוני

קיבולת

כותר בודד

כותרים רבים

כותרים רבים

נוחות קריאה

קריאה נוחה

קריאה לא נוחה

קריאה נוחה מאוד

ניווט

לינאריות

אפשרות חיפוש

לינאריות+חיפוש

ניידות

בינונית

בינונית

גבוהה מאוד

מעורבות קורא

קטנה

גבוהה

גבוהה


כבוד ואינטימיות

יש בידנו אם כן מערך דומה של תכונות העומדות בבסיס שתי המהפכות. כדי לנסות ולהגיע להכללה מרשימת התכונות האלה כדאי להתבונן בספר כחלק ממערכת יחסים משולשת בה חברים הכותב,הספר והקורא.כבמערכות יחסים אחרות יש תסריטים שונים להתפתחות הקשר בין החברים במערכת,לפעמים כל חלקי המערכת קשורים מאוד זה לזה לעיתים יש נתק בין חוליות מסויימות במערכת ולעיתים ההבחנה בין מרכיבי המערכת לא תחומה היטב . כך למשל אם,ספר כתוב בשפת סתרים לא נגישה הקורא יתקשה להתחבר אליו, אם כל אחד יוכל לשנות את הספר (כמו בויקיפדיה למשל) לא יהיה מחבר שמזוהה איתו.

אם נחפש את המשותף לרשימת התכונות של המצחף והספר האלקטרוני במושגים של מערכת היחסים הזו דומה שנמצא שתי מילות מפתח האחת היא "כבוד" והשניה "אינטימיות":

מהפכת הספר האלקטורני (וגם המצחף) נותנת כבוד לספר כישות העומדת בפני עצמה ,בשונה מתרבות האינטרנט בה אנו דוהרים אחרי פרגמנטים של מידע ומתעלמים תכופות מהמסגרת בה מופיע המידע הזה,בעולם הספר האלקטורני הספר כישות מתוחמת שומר על מעמדו. יש לו התחלה אמצע וסוף והוא מציע מגוון של כלים המאפשרים להתייחס אליו כאל יחידה שלמה. לא פחות מעניין ממה שיש במכשירים אלה הם הדברים שלא מצויים בהם-יצרני קוראי הספרים גברו על יצרם ונמנעו מליצור מכשירים עתירי פעלולים ויכולות,אי אפשר לצפות בסרטי וידאו במכשירים,הם לא משמשים כטלפונים,הם לא מתיימרים להיות גם מחשבון/יומן/מכונת קפה ,הם פשוט קוראי ספרים(שגם יודעים להשמיע מוסיקה) מי שמשתוקק להפעיל יותר ערוצים וחושים בו זמנית יכול להוריד אפליקציה שתאפשר לו לקרוא ספרים באייפון,אך קוראי הספרים עצמם הם מוצרים נבדלים ושונים.

בצד הכבוד לספר כישות, הספר האלקטרוני (וגם המצחף) מגביר את האינטימיות שבין הקורא לספר. הקורא יכול לקחת איתו את הספרים החשובים לו לכל מקום אליו הוא הולך,הוא קורא אותם ביתר נוחות,מנווט בהם ביתר קלות,ויכול להיות שותף במובנים מסוימים לכתיבת הספר בעצמו.

עתידות

מה אפשר ללמוד משני המאפיינים שחילצנו מהשוואה זו? ראשית אם הניתוח שהוצע כאן נכון ייתכן שהתבוננות בשתי נקודות המפתח האלה-הכבוד לספר כישות העומדת בפני עצמה והגברת האינטימיות שבין הקורא לספר עשויה להיות המפתח לניבוי של הצעדים הבאים במהפכת הספר האלקטרוניים. מעבר לעסקי נבואה שהם מטיבם תמיד קצת רעועים,התיאור שהובא כאן מציג ציר התפתחותי של תרבות המידע השונה מהותית מזה שהיינו מזהים אילו היינו מנתחים את כיווני ההתקדמות של מה שנהוג לכנות ה"אוריינות החדשה". אותה אוריינות ההולכת ומתהווה ככל שהאינטרנט מוטמע בהרגלי הקריאה שלנו. ציר התקדמות של האוריינות החדשה כולל תחנות כמו "מות המחבר",היעלמות ההקשר,מעבר לטקסטים קצרים יותר ויותר,היעלמות הסמכות והתיקוף וכדומה. הכבוד לספר והגברת האינטימיות שבין הקורא לספר מייצגים כיווניות הפוכה לכיווניות הזו.העובדה ששתי ההתפתחויות מתרחשות במקביל מלמדת אותנו לא להיחפז בשרטוט צירי התקדמות בעלי כיווניות לינארית אחת.

לכניסת המצחף לפני כ2000 שנים היה תפקיד חשוב בהרחבת מעגל אנשי הספר,ויחד עם גורמים נוספים ל"הפרטה" של עולם הספר והפיכתו לחפץ אישי. איך תיראה מערכת היחסים מחבר-ספר-קורא בעוד 20 שנה? האם הספר כישות עצמאית יהנה מאותו המעמד שיש לו היום? האם המרחק מחבר-קורא יצטמצם כפי שקורה כבר עכשיו בעולם העיתונות? האם הספר האלקטרוני יהפוך למוצר המרכזי בתעשיית הספרים ויחליף את הספר המודפס,או אולי יצטרף לפנתיאון מכובד של מכשירים שזרחו לרגע ודעכו כמו הווקמן ומכשיר הוידאו? קשה לדעת אבל סביר להניח שהפרק הנוכחי של הופעת הספרים האלקטרוניים הוא פרק חשוב בהיסטוריה הארוכה של הספר.

לקריאה נוספת:

  • מ הרן מלאכת הסופר בתקופת המקרא,תרביץ נ,תשמא 65-87
  • מ הרן ,מגילות הספרים בתחילת ימי בית שני-המעבר מפפירוסים לעורות ,ארץ ישראל ט"ו ,תשמ"ב 86-92
  • א מנגל, תולדות הקריאה 135-159,זמורה-ביתן 2001
  • ה פטרוסקי ,הספרים על מדף הספרים 28-40,עם עובד 1999

מ בר אילן,המעבר ממגילה למצחף (קודקס) ורישומו בקריאת התורה

2 תגובות:

Arnon אמר/ה...

איך לא כללת את זה:
http://www.youtube.com/watch?v=0Cd7Bsp3dDo

אהוי אמר/ה...

צודק מחדל חמור,מתקן מייד