אנחנו מרבים לדבר על האופן שבו תרבות הרשת המתהווה מעצבת אחרת את המין האנושי יוצרת דרך אחרת להגדרת האני,להגדרת המחוייבות הקהילתית ,דרך אחרת להביע,לתקשר,ללמוד,להבין מעין אוריינות חדשה. בתחום הזה נעשית עבודה מעניינת מאוד על ידי מייקל ווש מאוניברסיטת קנזס,שעוסק בחקר הרשת עם התלמידים שלו לא רק דרך מאמרים מלומדים אלא גם דרך נבירה בסרטונים ביוטיוב,ודרך יצירה שלהם. התוצאה מעניינת קודם כל כסוג של יצירה,לא אמנות גבוהה,אבל גם לא מחקר אקדמי מנומק ודיסקורסיבי,אלא עוד זווית לרפלקטיביות על מה שמתחולל כאן ועכשיו. בסרטון שבהמשך הרצאה שווש נשא לפני שבועיים בערך,ובה הוא מדבר על כמה מהשינויים שיוטיוב מביא,במיוחד בכל מה שקשור לאוטנטיות,לקהילתיות ולחברתיות,וגם כמה תחנות בקורות הביטוי whatever, בבסיס של דבריו נדמה לי שעדיין מסתתרת תפיסה(שגויה בעיני) שיש לנו יכולת לא רק לתעד את מה שקורה אלא גם לכוון את השינויים התרבותיים,אבל הטענות שלו חשובות פחות מהדרך מעוררת המחשבה שבה הוא מציג את הדברים,דרך שבאה לידי ביטוי בסרטונים שהוא משגר לרשת מדי פעם ומהווה סוגה חדשה של ביטוי אישי.(ההרצאה אורכת בערך חצי שעה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה