יום שישי, 13 בנובמבר 2009

אוריינות יהודית ואוריינות חדשה


ב  ג'י איי הצגתי במסגרת מושב שעסק בעמיות יהודית מזווית פרקטית. את המושב הובילה אוולין קנווין שמובילה את נושא העמיות בפדרציה של ניו יורק ד"ר שלומי רביד דיבר על כח המשימה לעמיות (שגם אני חבר בו) שהוא מוביל,רעיה שטראוס שעומדת בראש השותפויות דיברה על התהליך שעברה כישראלית בפרוייקט,את המושב חתם פרופ יואב שוהם מסטנפורד שעובד על פרוייקט הערכה היוצר אינדקס לעמיות לפני יואב אני דיברתי. המושב כולו זכה להרבה משתתפים להערכתי בין 150 ל200 והנושא שאני הצגתי עורר סקרנות רבה ומטח של שאלות והערות עם תום המושב. אני דיברתי על אינטרנט ועמיות. הדברים שלי התמקדו במושג של אוריינות יהודית. אוריינות יהודית היוא ביטוי רווח בקרב אנשי העמיות. בספר של מישה גלפרין ואריקה בראון הם מציבים את המושג כנדבך מרכזי של העמיות.

 אוריינות יהודית נשענת על שלשה אלמנטים:


א. הטקסט הקאנוני-טקסט המצוי במרכז ומהווה בסיס לשיח,וגם מעין מפה שעל גביה אנחנו מגדירים את עצמנו בין אם אנחנו מסכימים עם הטקסט ובין אם מתנגדים לו

ב. מיומנוות- שורה של כלים המאפשרים לנו להתמודד עם הטקסט

ג. פעילות- האוריינות היהודית אינה ממוקדת רק בתוצאה-ברכישה של מידע או בהישגים של ידיעה אלא קודם כל בפעילות-הצו הקדמון קורא לנו לשנן לבנינו,ולא רק לכך שבנינו ידעו.

אפשר לדמות את הטקסט הקאנוני ואת האוריינות היהודית לאורגניזם חי שעל מנת לשרוד בברירה הטבעית צריך להשתנות ולהתאים את עצמו לשינויים בתנאים הסביבתיים.בדרך כלל האמירה הזו נאמרת בהקשרים של התאמת התוכן והמסרים לתמורות שמביא איתם הזמן,אני מתמקד דווקא בשינויים טכנולוגיים .לאורך ההיסטוריה שלנו אפשר להצביע על כמה שינויים כאלה שלכאורה הם שינויים טכנולוגיים אך למעשה הם שינויים אבולוציוניים הישרדתויים שהשפיעו לא רק על הפן הטכנולוגי אלא גם על הצד התכני.

המעבר מתרבות שבעל פה לתרבות כתובה- קשה לדמיין את הספרות המדרשית מתפתחת ללא תרבות בה אנשים יודעים בעל פה את הטקסטים הקאנוניים ומשום כך יוצרים קשרים אסוציאטיביים ביניהם על בסיס של דמיון בצליל,וכדומה.המעבר לטקסט כתוב צמצם את הצד הזה של ניתוח הטקסטים והגביר את ההבטים ההקשריים.

המעבר ממגילות לקודקסים(מצחף) –מעבר שאיפשר פרשנות בצד הדפים של הטקסט וטלטול נוח יותר של הספרים ממקום למקום וכתוצאה מכך קירב מאוד את הספרים אל ההמון.

המעבר מכתבי יד לספרים מודפסים- מעבר שהגדיל דרמתית את תפוצת הספרים,הרחיב את הידעות של יהודי המזרח על ספרות אשכנז ולהפך,וקיבע טקסטים שנשאו עד אז אופי דינמי.

מהפכת המידע -כניסת המאגרים האלקטרוניים מפרוייקטים השו"ת ועד מאגרים אינטרנטיים וצמצמה את היתרום היחסי של הבקיאות.


המהפכה הבאה-האוריינות החדשה
המהפכה בה אנו מצויים עכשיו מביאה איתה מכלול של תכונות חדשות והיבטים של אוריינות חדשה:

מות ההקשר- אנחנו נתקלים בפיסות מידע קצרות שמגיעות אלינו דרך גוגל ,לא תמיד ברור מה מקור המידע הזה,לאן מתקשרת פיסת המידע הזו בטקסט הכולל וכדומה.

חזרה לויזואליות ואיקוניות- השפה שלנו שופעת סמלילים וחיווים גראפיים.

כלי ביטוי חדשים(תלת מימד,וידאו)- הביטוי אינו רק מבוסס טקסט ערוצים נוספים תופסים מקום בולט.

אסוציאטיביות- אנחנו מקפצים מטקסט לטקסט דרך רשת אסוציאציות

טשטוש הגבולות בין החובבני למקצועי- אנו פוגשים בכפיפה אחת ערך בויקיפדיה וערך בבריטניקה,סרטון חובבים ביוטיוב וסרט מקצועי

אקטיביות- לא מדובר עוד בקריאה פאסיבית,אנחנו פעילים בדליית המידע,בהגדרה של מה אנחנו מחפשים,בהבעת דעה בדירוג וביצירה של הטקסטים

שיתוף קהילתי(הכח של הקשרים החלשים)- מקור מרכזי שלנו בהשגת המידע היא הקהילה המורכבת מקשרים חלשים אך אפקטיביים

טקסטים קצרים- אנחנו קוראים טקסטים קצרים וכותבים טקסטים קצרים,140 התווים של טוויטר הם המדגם שמסמל את התהליך הזה

יצירתיות –המגוון שלצורות הביטוי האלה והמפגש שלו עם התרבות הקהיתית יוצר תמהיל המעודד גישה יצירתית לטקסטים

כל השינויים האלה משפיעים דרמתית על האוריינות היהודית: ראשית בהתפוררות של של הקאנון- כפי שהראה הלברטל בספרו על הקאנון היהודי,הקאנו היהודי הולך ומאבד מהמרכזיות שלו כעוגן לפרנות והגות,האוריינות החדשה מאיצה מאוד את תהליך ההתפוררות הזה.בצד ההתפוררות של הקאנון העוגן היציב של האוריינות היהודית,יש האצה בהיבטים הדינמיים של האוריינות הזו :שינוי דרמתי במיומנויות וגידול במעורבות ובהזדהות. השינויים האלה אולי נראים שינויים הנוגעים לתחום צר של האוריינות היהודית אך למעשה הם מקיפים את רובה,ככל שהזמן חולף הרשת הופכת לזירה המרכזית של כל אוריינות ומשום כך טקסטים לא ישרדו אם לא יתאימו את עצמם לצורת הקיום החדשה הזו. כמובן שטקסטים יתקיימו פיסית בספריות,וגם דינמית בחוגים דתייים מסויימים אבל השדרה המרכזית של הקיום החי של הטקסטים עוברת לרשת ותשרוד בה רק אם תתאים את עצמה.אפשר לאהוב את ההתפתחויות האלה או להסתייג מהן אי אפשר להתכחש אליהן או למנוע אותן. האתגר טמון במעבר מודע מכוון שמאפשר להפעיל שיקולי דעת במעבר ממדיה ישנה למדיה חדשה.

במצגת שלהלן הצגתי פחות או יותר את הטענות האלה וגם קשרתי אותן לפרוייקט פסוקים המהווה ניסיון להתמודדות עם האתגר.



2 comments:

zvia.fein אמר/ה...

ב-20 שעות העבודה האחרונות שלי ניסיתי להפוך חומר מרתק אך מקוטע לטקסט רצוף וזורם עם התחלה אמצע וסוף. נדמה לי שהמסר העובר מהדברים שלך הוא בואו נוותר על התכונות הללו של הטקסט, בואו נסכים לחתוך את הטקסט לקטעים קצרים, נתייחס אליו באופן אסוציטיבי, לא נבחין בין מומחה לחובב וכו' ואני דואגת, אני דואגת לאנשים הפשוטים שאין להם מוח מבריק כמו שלך, מי יעזור להם להבחין בין עיר לתפל? האם זה יציל את היהדות או יקרבה לאבדון?

אבי ו. אמר/ה...

אני לא חושב שאנחנו צריכים לוותר על התכונות האלה,אבל שאיתנו ובלעדנו הם יידחקו במהירות ושכדאי להתכונן לתהליך הזה באופן מושכל ולא לצנוח לתוכו,לגבי הטקסטים היהודיים אני חושב שזה לא יציל וגם לא יביא לאבדון זו פשוט תהיה הפאזה הבאה,בטח אנשים כתבו טוקבקים כאלה גם במהפכת הדפוס