כנס החינם (שגם היה בעצמו בחינם) נפתח בהרצאה של כריס אנדרסון שחזר והרצה שוב בהמשך. שלא כדרכי הגעתי כמה דקות לפני הזמן,קשה היה לפספס את הקרחת המפורסמת של אנדרסון שהתיישב לידי ,סיפרתי לו שאני קורא את הבלוג שלו בקביעות ושהספר שלו השפיע עלינו עמוקות. הוא חייך בביישנות,אחר כך הכנס נפתח והבנתי די מהר שאני לא באולם הנכון אלא נקלעתי לכנס אחר על פס רחב,וכן הקרח שלידי הוא כנראה קרח אחר לחלוטין,ולא אנדרסון. זחלתי משם בבושת פנים לאולם הנכון ושם שוב התיישב לידי אנדרסון האיש והזנב ,הפעם מטעמי זהירות המעטתי בשיחה,אבל הוא התגלה כאנדרסון הנכון וגם כאדם נעים צנוע ובעיקר כמרצה מצוין. את הכנס פתח מייק מזניק מייסד Techdirt שגם מארגן את הכנס.מזניק ציין שאחת ההחמצות בשיח על תרבות החינם היא האמונה שחינם פירושו היעדר מודל עסקי.אנדרסון שעלה לאחריו מסמן את תחילת השיח הרציני בנושא לקווין קלי.המונח free באנגלית בשונה מרוב השפות האחרות נושא דו משמעות שיוצר הטיה לא מודעת מצד אחד חירות (בלטינית liber ) ומצד שני ללא תשלום( בלטינית gratis),הקונוטציה של החירות אחראית לחלק מאי ההבנות הכרוכות בניתוח התופעה. תרבות החינם הייתה כאן מאז ומתמיד,למעשה רוב תהליכי התנועה של חפצים ושל מאמצים שאנחנו מחליפים זה עם זה היא תנועה של חינם- אנחנו נותנים ומקבלים מחברים,בני משפחה וגם בני שיח בתחום העבודה דברים חינמיים.המאה ה21 מביאה איתה בכל זאת מפנה שחורג מכבר לכלכלת מתנות פשוטה.בעוד שכלכלת המאה ה20 הייתה כלכלה של עצמים פיסיים כלכלת המאה ה21 היא כלכלה של ביטים אלקטרוניים.מוצר פיסי לא יכול להיות חינמי,יש מאחוריו תמיד עלויות וככל שערך החפצים עולה נוצרת אינפלאציה.בכלכלת הביטים קורה תהליך הפוך העליות הולכות ופוחתות ומתכנסות לאזור לא רחוק מהאפס.חשוב לומר שמה שהוזל על פי הבנתי הוא לא הדבר שאנחנו מוכרים אלא הביטוי המוחשי שלו בחלל ובזמן. כשנגר בונה שולחן הוא משקיע תכנון ועבודה וכן עץ שבו הוא משתמש,בכלכלת הביטים נשארים האלמנטים של הידע והעבודה אבל נעלם הגורם הפיסי שהוא מרכיב חשוב בתהליך שאינו תלוי בנגר.ככל שהמרכיב של הסחורה פוחתות גם הסיבות לאינפלציה.
ההוזלה של כלכלת הבטים מתרחשת בעקבות שלוש מהפכות קודמות של הוזלה:
א.מהפכת הטרנזיסטורים- מהרגע שעולם העיבוד והמיחשוב נהיה זול וקומפקטי יותר, הוא יצא במידה רבה מידיהם של אנשי הטכנולוגיה ועבר לידיים של קהל רחב יותר. לדברי אנדרסון זה היה מהפך קריטי כי אנשי הטכנולוגיה לא יודעים מהם היישומים האפשריים של הטכנולוגיה הזו בעולם האמיתי. כשמתבוננים בחזונות של אנשי טכנולגיה משנות ה60 לגבי המחשבים בעתיד בולט מאוד שהם לא זיהו את הפוטנציאל של המכונה שיצרו,הפוטנציאל הזה נחשף רק ברגע שהמוצר נהיה זול מספיק כדי להגיע לידי השוק החופשי ולידי חכמת ההמונים.
ב. שטח האיחסון- המהפכה הבאה היא המהפכה של שטחי האיחסון- שטחי האיחסון שעומדים לרשותנו גדלו באופן מדהים כקוריוז הוא מספר שבווירד כתב העת שהוא מנהל הוא מקבל התראות כל הזמן שהוא חורג מגבולות שטח האיחסון ונדרש כל העת למחוק קבצים (נשמע מוכר?) לאחר שבדק הסתבר לו שעומד לרשות הוואירד נפח של חמישה גיגה בייט,נתון מדהים בהתחשב בכך שרכישת טרה בייט עולה כ100 דולר ,הסיבה שלילדיו של אנדרסון יש מחשב בן טרה בייט ושהוא נאנק עם שטח אחסון של 5 גיגה היא פשוט שאנשי הit בארגון לא הפנימו את המהפכה המהירה שכבר קרתה בשטח האיחסון ודבקים במשמעת הישנה לפיה שימוש בשטח רחב יותר הוא בזבוז.
ג. רוחב הפס-רוחב הפס הוא המהפכה הבאה,(בהמשך הכנס יעסקו הרבה בסוגיה הזו ומצבה הכאוב בארצות הברית),רוחב הפס מאפשר להעביר לכל אחד את מה שהוא רוצה לראות על פי טעמו בזמן שהוא רוצה לראות.. בעולם הברודקאסט כולם רואים את אותו הדבר באותו הזמן וכך לא ייתכן שבאמת כולם " אוהבים את ריימונד",כולם מחבבים אותו כנראה אבל אי אפשר לקלוע לתוכן שיהיה אהוב על כולם.
העולם החדש והזול הזה מאפשר לנו קודם כל לבזבז. הבזבוז גם הוא נושא קונוטציות שליליות של החמצה,של השחתה,של המתת אסון אבל כשמתבוננים בעולם החי רואים שהבזבוז הוא אחד הכלים של הביולוגיה לסייע למינים שונים בהישרדות,הרבה מאוד יורד לטמיון כדי שפרט אחד מתוך להקה של דגים יצליח לעבור לצד השני של שפך הנהר,אנחנו מבזבזים כוח מחשוב,שטח איחסון ורוחב פס כדי לחקור מה אנחנו רוצים,כד להבין איך כל אחד יקבל בדיוק את הדבר שבו הוא מעוניין. מלך הבזבוז הזה הוא יוטיוב שעושה שימוש בכל שלשת המרכיבים,ומהווה מחקר קולקטיבי של טעם (או טעמי ) הקהל שמנגנון אחר לא היה יכול להניב. הסיבה שהבזבוז של יו טיוב אינו טרגדיה כמו הבזבוז בעולם החי היא אנחנו מבזבזים מוצר זול ולכן זהו בזבוז ללא כאבים.(המשך בהמשך)
ההוזלה של כלכלת הבטים מתרחשת בעקבות שלוש מהפכות קודמות של הוזלה:
א.מהפכת הטרנזיסטורים- מהרגע שעולם העיבוד והמיחשוב נהיה זול וקומפקטי יותר, הוא יצא במידה רבה מידיהם של אנשי הטכנולוגיה ועבר לידיים של קהל רחב יותר. לדברי אנדרסון זה היה מהפך קריטי כי אנשי הטכנולוגיה לא יודעים מהם היישומים האפשריים של הטכנולוגיה הזו בעולם האמיתי. כשמתבוננים בחזונות של אנשי טכנולגיה משנות ה60 לגבי המחשבים בעתיד בולט מאוד שהם לא זיהו את הפוטנציאל של המכונה שיצרו,הפוטנציאל הזה נחשף רק ברגע שהמוצר נהיה זול מספיק כדי להגיע לידי השוק החופשי ולידי חכמת ההמונים.
ב. שטח האיחסון- המהפכה הבאה היא המהפכה של שטחי האיחסון- שטחי האיחסון שעומדים לרשותנו גדלו באופן מדהים כקוריוז הוא מספר שבווירד כתב העת שהוא מנהל הוא מקבל התראות כל הזמן שהוא חורג מגבולות שטח האיחסון ונדרש כל העת למחוק קבצים (נשמע מוכר?) לאחר שבדק הסתבר לו שעומד לרשות הוואירד נפח של חמישה גיגה בייט,נתון מדהים בהתחשב בכך שרכישת טרה בייט עולה כ100 דולר ,הסיבה שלילדיו של אנדרסון יש מחשב בן טרה בייט ושהוא נאנק עם שטח אחסון של 5 גיגה היא פשוט שאנשי הit בארגון לא הפנימו את המהפכה המהירה שכבר קרתה בשטח האיחסון ודבקים במשמעת הישנה לפיה שימוש בשטח רחב יותר הוא בזבוז.
ג. רוחב הפס-רוחב הפס הוא המהפכה הבאה,(בהמשך הכנס יעסקו הרבה בסוגיה הזו ומצבה הכאוב בארצות הברית),רוחב הפס מאפשר להעביר לכל אחד את מה שהוא רוצה לראות על פי טעמו בזמן שהוא רוצה לראות.. בעולם הברודקאסט כולם רואים את אותו הדבר באותו הזמן וכך לא ייתכן שבאמת כולם " אוהבים את ריימונד",כולם מחבבים אותו כנראה אבל אי אפשר לקלוע לתוכן שיהיה אהוב על כולם.
העולם החדש והזול הזה מאפשר לנו קודם כל לבזבז. הבזבוז גם הוא נושא קונוטציות שליליות של החמצה,של השחתה,של המתת אסון אבל כשמתבוננים בעולם החי רואים שהבזבוז הוא אחד הכלים של הביולוגיה לסייע למינים שונים בהישרדות,הרבה מאוד יורד לטמיון כדי שפרט אחד מתוך להקה של דגים יצליח לעבור לצד השני של שפך הנהר,אנחנו מבזבזים כוח מחשוב,שטח איחסון ורוחב פס כדי לחקור מה אנחנו רוצים,כד להבין איך כל אחד יקבל בדיוק את הדבר שבו הוא מעוניין. מלך הבזבוז הזה הוא יוטיוב שעושה שימוש בכל שלשת המרכיבים,ומהווה מחקר קולקטיבי של טעם (או טעמי ) הקהל שמנגנון אחר לא היה יכול להניב. הסיבה שהבזבוז של יו טיוב אינו טרגדיה כמו הבזבוז בעולם החי היא אנחנו מבזבזים מוצר זול ולכן זהו בזבוז ללא כאבים.(המשך בהמשך)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה