הכיצד יסולח לאדם הקונה כונניות ספרים עשויות עץ יקר,ולאחר שמילא אותן ערמות-ערמות של יצירות משל סופרים אלמונים וחסרי ערך,עומד ומפהק בינות אלפי מגילותיו?יודע הוא את שמותיהן,את עטיפותיהם,ומלבד זה- מאומה.דווקא בבתי הבטלים באנשים שם תמצא את הגדולות בספריות-שורות שורות של ספרים,עד התקרה.כי בימנו נחוצה ספרייה לבית כפי שנחוץ בו חדר הרחצה.הדבר היה נסלח אילו נעשה להגדיל תורה ולהאדירה.אולם ספריות אלה,ובהן רוב ספרים של יראת שמים ורוממות רוח,לא קובצו אלא לקשור כתרים לכותלו של בית.
סנקה,מצוטט בתוך "הספרים על מדף הספרים",הנרי פטרוסקי,עם עובד,1995 ע"מ 31)
2 תגובות:
סטיבן לויט כתב בפריקונומיקס שיש קשר סטטיסטי מובהק בין כמות הספרים בבית (ולאו דווקא הקריאה בהם) להצלחת הילדים בלימודים.
הקישור היחיד שמצאתי לזה ברשת הוא כאן:
http://askville.amazon.com/average-number-books-household/AnswerViewer.do?requestId=16937678
אי את מתמה עלי, אדם שכתב ספר מתאווה לדעת על ספר של אחר. שמא לא די לי בכל הספרים שבביתי שאני להוט על ספרים של אחרים. אגלה לך בלחישה , כל הספרים שבארונותי לא לקריאה הם עומדים. ואם את רוצה אומר לך את הטעם האמיתי, לשם שמירה העמדתי אותם, שיהיו רואים אותם ומדברים בהם ואני פטור מלשמוע דעתם של בריות על ספרים שאני עושה (עדיאל עמזה לעדה עדן, עד עולם, עגנון)
הוסף רשומת תגובה