יום ראשון, 17 בספטמבר 2006

למה נועלים את דלתות הענק המעוצבות של מחלקת החינוך בספריית הקונגרס במנעול אופניים?



ספריית הקונגרס יש לנו סדרה של פגישות. התחלנו מפגישה עם קווין נובאק ואליזבת רידג'ווי.
קווין בחור צעיר להפתיע, מנהל את מחלקת היוזמות האסטרטגיות,ואליזבת מנהלת את מחלקת החינוך.
קווין תיאר את הקשיים שלהם להבהיר לציבור מה סוג השירות שהם מציעים. הדימוי הרווח בציבור איתו הם נאבקים הוא שספריית הקונגרס היא בניין גדול עם ספרים סגור לציבור.
קיצור תולדות הזמן הדיגיטאלי של ספריית הקונגרס
המאגרים הדיגיטיליים של הספריה החלו להבנות ב1990 על גבי תקליטורים. ב1994 הם עלו לרשת, והציבו לעצמם מטרה (שגם הוגשמה כמקובל בעדה שלהם) של 5 מליון פריטים בחמש שנים. כיום יש להם 22 מליון פריטים במאגרים השונים, 11 מליון מהם בתוך פרוייקט הזיכרון האמריקאי (אמריקן ממורי). אמריקן ממורי הוא פרוייקט שאפתני שמעוניין לאצור מאגר עצום של מקורות ראשוניים תמונות,כתבי יד, מכתבים,תעודות היסטוריות וכדומה. בשנים האחרונות הפרוייקט התרחב ושם דגש רחב גם על פריטים תרבותיים כמו תווי נגינה, קריקטורות פוליטיות וכדומה. ב1996 הם התחילו להבין שכדי להביא את התלמידים לרשת לא מספיק לשפוך מיליוני פריטים לרשת. הם העמידו שלושה אנשים שהתמסרו לעניין והתחילו לגבות את הפריטים במערכי שיעור ודפי עבודה. המדור החינוכי הלך והתרחב (הסתבר שחדירה למערכת החינוך אינה פשוטה)
הם המשיכו להשקיע משאבים ולפתח רעיונות כדי להגיע לקהלי היעד שלהם ולמתג עצמם בציבור כמשהו שהוא יותר מספרייה. השנה הם השיקו מדור של פעילויות המיועדות ללימוד משותף של סבים ונכדים. הם אפילו הרהיבו עוז ומאפשרים לאנשים להוסיף לאוסף קבצי קול בהם הילדים מראיינים את הסבים והסבתות על "מה שהיה" ומעלים זכרונות.
ב2004 – 2005 חלה תפנית בתפיסת אופי האוספים הדיגיטליים של הספריה ונוספה אג'נדה של איסוף תכנים בין לאומיים ורב לשוניים במגמה ליצור ספריה עולמית .שם התכנית "השער הבין לאומי"
במשך הזמן הם יצרו חלוקה של אתר הספריה לפי קהלי יעד וכיום יש אוסף המיועד לספרנים ומו"לים, אוסף המיועד לחוקרים, אוסף למורים ,אוסף לילדים ומשפחה ואוסף למבקרים רגילים.

העיצוב של כל מדור שונה,והאוספים עשויים להיות שונים למרות שיש ביניהם חפיפה רבה.
היום הם עמלים על עיצוב אחיד וממשק אחיד באתר חדש לאחר שהבינו שאנשים לתקשים להסתגל לריבוי הממשקים ושמממשקים מורכבים עם אין סוף תוצאות מבריחים את הגולשים בעיקר את המורים והתלמידים.
הפעילויות והכלים הדידקטיים שבנו יפים מאוד ויש מקום נרחב לשאוב מהם רעיונות. אנחנו ראינו למשל כלי גנרי יפה וחכם שמנתח קריקטורות ונותן כלים לניתוח עצמאי של התלמיד. הם גם עושים שימוש נרחב ומרשים במפות דינאמיות.
ב -2005 הרימה ספריית הקונגרס את רף האמביציות שלה וכריזה על הקמת הספרייה העולמית הדיגיטאלית. במסגרת זו גם קיבלה מענק של 3 מליון דולר מגוגל ובשותפות איתם החלה בדיגיטציה של אוסף חדש.
בצד האוספים הרגילים הם מזהים צורך ביצירת פעילות קהילתית באתר וכחלק מכך הם השיקו מדור המבשר על ומתעד אירועים הקשורים בספריה וסביב העניין הזה אפשר לזהות מגמות קהילתיות קלות.
פרויקט נוסף בעל ניחוח קהילתי הוא פרוייקט המארח משוררים בני זמננו הקוראים משירהם ומתראיינים על חייהם.


דפוסי שימוש
היקפי הכניסות שלהם מרשימים במבט ראשון- יש להם כמליון דפים נצפים ביום,שבאים מ200 מדינות. מספרית זה המון אבל כשלוקחים בחשבון את גודל אוכלוסיית ארצות הברית לבדה זה פחות מרשים, אם משווים את המספר הזה להיקף הדפים הנצפים בספריה הוירטואלית שלנו יחסית להיקף האוכלוסיה בארץ אפשר לראות שפרופורציונית הם מגיעים בערך למחצית ממספר הכניסות שלנו.(הפיסקה האחרונה יכולה להיכלל במהדורה הבאה של משלי לפונטיין במדור של דברים שאמרה הנמלה על לפיל מבלי למצמץ).
בערך שליש מהכניסות שלהם מגיעות ממורים ותלמידים,שליש מחוקרים ושליש מהציבור הרחב. כרבע מהתנועה באתר הסיפריה נוצר מאמריקן ממורי.
70% מהפריטים שגולשים מחפשים באתר הם בתחומי ההיסטוריה למיניהם,רבים מחפשים חומרים הנוגעים לתולדות המוסיקה הפופולארית של העשורים האחרונים.
מערכת החינוך
האוסף הדיגיטלי התחיל לקחת בחשבון את מערכת החינוך רק עם הכניסה לעידן האינטרנט . הצוות החינוכי הקבוע קטן יחסית- הם היו עד לפני זמן לא רב שלושה אנשים וגדלו לתשעה לאחרונה. בתחילת הדרך, כדי להתמודד עם האתגרים של הגילאים האלה, אנשי מחלקת החינוך של הספרייה אספו 50 מומחים – מורים ואנשי מולטימדיה לסמינר מרוכז בו הם עיינו באוסף בחרו פריטים ממנו וחיברו חומרים צמודים לפריטים – דפי עבודה,מערכים וכדומה.
כיום הם עורכים אלפי מפגשי הטמעה בכל רחבי המדינה,ואוספים תגובות של מורים ותלמידים. הם מציינים שקשה מאוד להעריך את מידת האפקטיביות של מה שהם עושים כל פעולות ההערכה המוכרות לנו לא יכולות לבודד באמת את מה שהם נותנים מתוך מרכיבים אחרים של הלמידה ולכן קשה להתבסס על מחקרים הכוללים מבני הישגים מחד ועל תחקיר איכותני מאידך. הפעולה השיטתית ביותר שנעשה עד כה הייתה בדרום קרוליינה שהופרדה לשבע מדינות .המחקר נעשה בשיתוף 24 אוניברסיטאות וכלל הטמעה פנים אל פנים ובאמצעות למידה מקוונת ווידאו קונפרנס. המשוב (האנקדוטלי בעיקרו) חיובי מאוד ומעיד על שינוי.
האג'נדה היחידה שלהם לדבריהם היא חשיפת האוצרות שברשותם והפיכתם לנגישים לציבור. הציר המוביל את הלמידה ובניית המאגרים לילדים ולמערכת החינוך הוא התפיסה שחשוב לפגוש מקורות ראשוניים – תעודות,תמונות ממצאים וללמוד מהם. הערך המוסף שהם מוצאים במה שהם מציעים על פני ספרי לימוד והוראה קלאסית של היסטוריה מצוי בכך שהם עוסקים הרבה בתרבות ובאקלים תרבותי ולא בהיסטוריה קלאסית של אירועים.

אתגרים
באופן כללי כפי שכבר למדנו בסיאטל לכל מדינה בארצות הברית(למעט איווה) יש קוריקולום ומערך סטנדרטים משלה,כך שקשה מאוד ליצור מוצר אחד שיתאים לכל תוכניות הלימוד בכל המדינות.
גם כאשר התכנים זהים הדגשים שונים מאוד וכך מורה בוירג'יניה יקדיש חצי שנה למלחמת האזרחים בעוד שמורה בטקסס ידבר עליה במשך שני שיעורים.
כדי להתמודד עם המצב הזה אנשי מחלקת החינוך אספו סטנדרטים ותכנים גנריים, וכן רכיבים ארציים כאלה שנוסחו ברוב המקרים לא על ידי הממשל אלא על ידי חוקרים ומתבוננים חיצוניים אחרים במערכת. הרכיבים האלה כיוונו את הבחירה שלהם בחומרים מתוך האוסף הגדול של הספרייה.
השאיפה להגיע למצב בו מורה יוכל להיכנס לשבץ בטופס אלקטרוני מאפיינים של הצרכים שלו (מורה לגיאוגרפיה בכיתה ד באלבאמה) ולקבל תוצאות בהתאם.
מלבד האתגר הזה אנשי החינוך בספריה מתמודדים עם שורה של אתגרים- החומרים שבאוסף רבים, רבים מדי (כפי שרואה כל מי שנכנס לאתר) וצריך למצוא דרך להתמודד עם העודפות הזו, החומרים זקוקים לתיווך רב- הפעלות ,אינטראקטיביות ,מדריכים למורה וכדומה. כל אלה זוכים ליחס חשדני מצד מנהלי האוסף (הארכיונאים והספרנים המסורתיים) הרואים בכל ניסיון אפילו ליצור אוספי "לייט" נבחרים או ביצירת גרפיקה "ילדותית" יותר פגיעה במונומנטים לאומיים. על הרקע הזה הובעה התנגדות עזה לקשר באופן כל שהוא בין הפריטים באוסף ובין הויקיפדיה למשל.
השמרנות הרבה ותחושת האחריות הזו מורגשת בכל פינה של עבודתם ואפילו בחלל הפיסי בו פועלת מחלקת החינוך. החקיקה נותנת לספריית הקונגרס מעמד של אתר לאומי ולכן אסור לבצע שינויים במבנה עצמו. כתוצאה מכך חללי העבודה של מחלקת החינוך מופרדים על ידי קירות ניידים, בלב לובי ענק שביום מעונן אי אפשר לראות את התקרה שלו. מרכז חדר הישיבות שלהם מתחת לשולחן יש ספסל גרניט שלרוע מזלם מחובר לרצפה ומתוקף זה הפך לחלק מהבניין ואסור להזיז אותו משם למרות שהוא לא תואם את מבנה החדר. גולת הכותרת הוא מנעול האופניים איתו אליזבת נועלת בסוף יום העבודה את שערי המחלקה שלהם,היא כורכת מנעול אופניים סביב ידיות השערים כי שילוב מנעול צילנדר מהסוג שקיים בכל הדלתות האחרות בספריית הקונגרס נתפס גם הוא כשינוי במבנה המקורי. חשוב לציין שכל זה מתחולל בבניין מדיסון החדש יחסית של ספריית הקונגרס ולא בבניין ההיסטורי השוכן מעברו השני של הכביש.

אין תגובות: