מרילין מייסון

בעלת תואר שלישי בתחום המידענות,ובעלת פרסומים רבים ומוערכים בתחום זה.
שמשה מנהלת הספרייה הציבורית של פולטון – אטלנטה ולאחר מכן במשך 13 שנים מנהלת הספרייה הציבורית של קליבלנד,מנהלת של הועדה לספריות ומידע של הבית הלבן מ- 1979 ,בשנת 2000 מונתה על ידי הנשיא קלינטון להיות חברת חבר הנאמנים של ה
NCLC
המועצה הלאומית לספריות ומידענות. ה-
NCLC
הוא גוף בלתי תלוי מטעם הממשל הפדרלי המונה 14 חברים המתמנים לקדנציות בנות חמש שנים. ה
NCLC
ממונים על פי חוק לייעץ לנשיא ולקונגרס בנושאי מדיניות לאומיות ובן לאומיות בתחום הספריות והמידע. כיום מנהלת פרויקט אינטרנטי גדול בשם
web junction
המרכז קורסים ברשת ופעילות קהילתית ענפה. הפרויקט ממומן על הקרן של ביל ומלינדה גייטס.

אנשים שפגשנו בהקשרים אחרים הביעו הערכה רבה אליה וציינו אותה כדמות מפתח בתחום.
הפגישה נערכה במסעדה הודית במרכז סיאטל ולא ממש המריאה, מדובר באשה די מבוגרת ועמוסה מאוד,שנראתה מותשת גידי נכנס למוד של שעשוע נשים קשישות בו הוא מצטיין,אבי התעמק בפענוח רכיב חשוד (כרובית,למי שמצוי במתח) בסלט המלפפונים הוותיק המנה היחידה שלא נראתה בעייתית מבחינת כשרות.
בכל זאת עלו כמה נקודות מעניינות :

• בגדול מאוד עודדה את הכיוון של הפרויקט. דיגיטציה והעמדת אוספים של תכני אוףליין ברשת היא מגמה מאוד בולטת היום בעולם.
• דיברנו על מודלים שונים לדיגיטציה של ספרים. מרילין השוותה בין המודל של ה –
Net library
למודלים אחרים. ה
Net library
מתייחס לספר דיגיטאלי כאל ספר מודפס לכל דבר,יש להם הסכם עם המול"ים לפיו הם מבצעים דיגיטציה איכותית לספרים ומוכרים עותקים לספריות. הספריות קונות עותקים דיגיטאליים בדיוק כפי שהם קונות ספר מודפס במספר עותקים מסוים כאשר בו זמנית רק אדם אחד יכול להשתמש בעותק של ספר. מול המודל הזה שלא מנצל את המדיום מצויים מודלים אחרים המציעים מנוי בתשלום המאפשר גישה של אנשים רבים בו זמנית לספר,וצריכה של קטעים מהספר כמו דפים נבחרים, פרקים רצויים) ולא רק עיון בספרים שלמים.
• לשאלותינו , רואה חשיבות רבה ומאוד עודדה הוספת רכיבים וובים שונים שיתרמו ליצירת ערך מוסף לספרי אופליין הסרוקים.
• מרילין סקרה פרויקטים בולטים בתחום הדיגיטציה בארצות הברית,הגופים המובילים מהלכים אלה מתחלקים לארבע קבוצות: אוניברסיטאות,ספריות גדולות,גופים ללא כוונות רווח כמו Net library וגופים מסחריים כמו גוגל.
• הציעה לפנות לקרנות בארצות הברית ציינה את רוקפלר ואת קרנגי ,המליצה גם על קרנות ויחידים המתעניינים ביהדות בארצות הברית. לדעתה הקרן של ביל גייטס המממנת את הפרויקט שלה לא מתאימה,כי התחום העיקרי המעניין אותה הוא נגישות.
• המליצה לנסות להבנות את הפרוייקט לא כמוצר נישה (למשל מקורות בנושא ארץ ישראל) אלא כמוצר רחב הרבה יותר שיכול לשרת אוכלוסיה גדולה יחסית.לדעתה המוצר חייב לפנות גם ליהודים ולמתעניינים בעברית מחוץ לגבולות ישראל,השוק הישראלי נשמע לה קטן מדי מכפי שיאפשר תמרון.